פלונית נ' המוסד לביטוח לאומי

1.לפני ערעור על החלטת הוועדה לעררים (קביעת דרגת אי כושר) מיום 28.11.18 (להלן: "הוועדה") אשר קבעה, כי למערערת דרגת אי כושר יציבה בשיעור 65% מיום 1.12.16 (להלן: "ההחלטה").

העובדות

2.המערערת ילידת 1963.

3.ועדה רפואית לעררים קבעה למערערת ביום 27.8.18 נכות רפואית משוקללת בשיעור 68%, בגין ליקויים אלה:

א.צלקת – 0%;

ב.דכאון – 25%;

ג.אבן כליה שמאל – 10% (מנופה);

ד.השמנת יתר – 20%;

ה.מחלה פפטית – 10% (מנופה);

ו.דום נשימה בשינה – 20%;

ז.שינויים בכפות הידיים – 10%;

ח.עמוד שדרה מותני – 10%;

ט.שינויים ברך ימין – 10%;

י.שינויים ברך שמאל – 10%.

4.ביום 10.10.18 המליצה פקידת השיקום, לאחר ששמעה את המערערת, לראותה כמי שאיבדה 65% מכושרה להשתכר וכך סיכמה פקידת השיקום את החלטתה (הוגשה לתיק בית הדין ביום 11.9.19):

"מדובר באישה כבת 55, המאובחנת כסובלת ממכלול ליקויים המפורטים לעיל.

ע"פ חוות דעת רופא מוסמך מסוגלת לעבודה חלקית ללא ערנות יתר, ללא מאמץ גופני וללא הליכה ועמידה ממושכת.

בעלת 12 שנ"ל, חסרת תעודת בגרות. למדה מזכירות רפואית בעבר.

עברה התעסוקתי כולל עבודות ניקיון, מכירות, קופאות וסייעת בצהרון אינה עובדת מאפריל 2018.