ב"ל 6759-05-14

התובע עתר בתביעה להכיר בפגיעה ברגליו כ"פגיעה בעבודה" כאמור בפרק ה' לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה – 1995, בעילת המיקרוטראומה.

רקע עובדתי

1.עובדות המקרה פורטו בהחלטת ביניים מיום 17.5.16 ועל פיהן:

א.התובע יליד 1960, עובד במשך כ-30 שנה כרפתן.

ב.עבודתו בוצעה במשך 7 ימים בשבוע, כ-12-15 שעות בכל יום עבודה.

ג.במסגרת עבודתו כרפתן נדרש התובע לבצע עבודות שונות ובהן חליבה, טיפול בפרות ובעגלים וטיפול בניקיון הרפת וסביבתו. עבודת התובע בוצעה בעיקר כשהוא עומד על רגליו בבוץ או על גבי משטח בטון.

ה.עבודת החליבה נעשתה פעמיים ביום וארכה כשעתיים בכל פעם. בעבודת החליבה, נע התובע קלות מפרה לפרה במרחק של כמטר אחד בכל פעם ועמידתו ליד הפרה תוך שהוא נשען על רגליו, ארכה בין 3-10 דקות בכל פעם.

ו.ביתר שעות עבודתו (6-10 שעות ביום), טיפל התובע בניקיון הרפת, בהאכלת הפרות והעגלים ובטיפול בפרות הממליטות. גם עבודה זו בוצעה בעיקר תוך עמידת התובע על רגליו וכללה גם הרמת משקלים כבדים, כגון: כדי חלב ועגלים.

2. תביעת התובע להכיר בפגיעה ברגליו כ"פגיעה בעבודה", נדחתה על ידי המוסד לביטוח לאומי בטענה, כי "עפ"י המסמכים שבידינו לא הוכח קיום אירוע תאונתי/אירועים תאונתיים זעירים תוך ועקב עיסוקך במשלח ידך, ואשר הביאו למחלתך". מבחינה רפואית לא הוכח כל קיום קשר סיבתי בין מחלתך לבין תנאי עבודתך. מחלתך התפתחה על רקע מצב תחלואתי טבעי שאינו קשור בתנאי העבודה. לפיכך, אין לראות במחלתך כתאונת עבודה.

3.בהחלטה מיום 27.5.17, מונה פרופ' רפאל אדר מומחה רפואי בתחום כלי הדם והכירורגיה הכללית, לבחון את מצבו של התובע והקשר לתנאי עבודתו. בחוות דעתו מיום 11.4.16 קבע כי הממצאים הדלים ביחס למחלת הדליות שממנה סובל התובע אינה מאפשרת קביעה של קשר סיבתי לתנאי עבודתו וכי סביר להניח שפגיעתו נובעת מבעיה אורתופדית שממנה הוא סובל ועל כן המליץ למנות מומחה בתחום האורתופדיה.

בהמשך לחוות דעתו של פרופ' אדר, מונה כמומחה רפואי מטעם בית הדין ד"ר יחזקאל טיטיון כאשר הוא נתבקש להשיב על השאלות המקובלות באשר לקשר סיבתי רפואי בין תנאי עבודתו של התובע, לבין המצב הקיים ברגליו של התובע.