פלוני נ' המוסד לביטוח לאומי - פסקדין

האם יש להכיר בליקוי בצוואר ובגב תחתון של התובע ככזה שנגרם או הוחמר בעקבות התאונה בעבודה מיום 7.8.2024.

רקע עובדתי

1. התובע, יליד 1989, עובד כמנהל מכירות בחברת "XXX בע"מ". ביום 7.8.2024 בעת שנהג ברכבו, מסוג XXX, כשהוא חגור, בדרכו לעבודה, ובעת שעמד בפקק בכביש 1, נפגע על-ידי רכב סוזוקי שהגיע מאחור. ברכב הסוזוקי נפתחו כריות האוויר (להלן – התאונה). התובע המשיך בעבודתו, שהייתה בעיקר עבודה משרדית. ביום 16.8.2024 פנה התובע לראשונה לקבלת טיפול רפואי.

2. תביעתו לדמי פגיעה נדחתה על ידי הנתבע ביום 12.9.2024 מהטעם כי לא הוכח כי נגרמה לו פגיעה פיזיולוגית כתוצאה מהתאונה. בקשה שהגיש התובע לבחינה מחדש נדחתה ביום 19.11.2024.

3. ביום 26.11.2024 הוגשה בבית הדין לעבודה תביעה כנגד החלטת הנתבע. בדיון המוקדם מיום 1.4.2025 התייחס התובע לפער בין מועד התאונה למועד פנייתו לקבלת טיפול רפואי כך: "אחרי התאונה חשבתי שהכאבים יעברו, אך הם הלכו והתגברו. התאונה אירעה ביום רביעי וביום שישי בשבוע לאחריו כבר לא יכולתי לקום מהמיטה ואישתי ואחי פינו אותי לבית חולים, שם הייתי על כיסא גלגלים ואושפזתי עד ליום ראשון בבוקר. הייתי בשיקום ולאחר מכן בפיזיותרפיה ונטלתי כדורים למשך חודשים...". בהמשך לכך, הסכימו הצדדים להעביר את התיק להמשך דיון בפני דן יחיד למינוי מומחה לבחינת השאלות הבאות: מה הפגימות מהן סובל התובע בצווארו ובגבו התחתון, האם קיים קשר סיבתי בין הפגימות הנ"ל לתאונה לרבות בשל הצורך לקבלת טיפול רפואי בעטיין ולרבות תעודות אי כושר שניתנו בגין פגימות אלה.

4. לאחר שנאסף החומר הרפואי הרלוונטי, ביום 28.10.2025 מונה כמומחה, יועץ רפואי מטעם בית הדין פרופסור משה סלעי ז"ל, מומחה בכירורגיה אורתופדית, (להלן – המומחה), שמסר את חוות דעתו ביום 5.11.2025 במסגרתה קבע כדלקמן –

   "מר פלוני, נפגע בתאונת דרכים ,בתאריך 7.8.24 במנגנון אחורי קל: בפקק תנועה ,ולא נזקק לבדיקה במיון.

   הלין בתאריך 16.8.24 על כאבי גב תחתון וקורנים לרגל שמאל ובבדיקתו במיון בי"ח שערי צדק נמצא בלט דיסק ניווני 1S-5L. כמו כן צוין כאב צווארי. בהמשך נבדק גם במרפאות גב שערי צדק ובמיון מתאריך 3.8.25 עקב התקף כאבים נוסף.

   לא מצאתי בחומר הרפואי שבידי רישומים על פגיעה דומה ולכן אני מייחס את תלונותיו וממצאי בדיקתי לתאונה נשוא חוו"ד זו.

   בבדיקתו כמפורט לעיל נמצאו בתאריך 3.8.25 במיון סימני לחץ דיסקאלי מותני 1S-5L, והומלץ על המשך טיפול שמרני והפניה למרפאת כאבים (לא ידוע לי אם המלצה זו מומשה).

   לציין בתאריך 20.1.25 גם כאבי צוואר, בדיקת צוואר תקינה והומלץ ביצוע CT צווארי".

5. בהמשך לכך השיב המומחה כי "התובע סובל מכאבים בצוואר, וכאבים בגב תחתון כאשר בהדמיה נמצא בלט דיסק ניווני 1S-5L". אשר לקשר הסיבתי לתאונה השיב כך – "כפי שצוין לעיל ,לא מצאתי בחומר הרפואי שבידי רישומים על סבל ממקור ע"ש עובר לתאונה נשוא חו"ד זו. "התלקחות" כאב בתאריך 16.8.24 (כשבוע לאחר התאונה) אינו שכיח אך הוא "בגבולות" הזמנים הסבירים להתעוררות כאבים בע"ש בתאונות מסוג זה.". המומחה הוסיף וציין כי תקופות אי כושר הן בהתאם לתעודות הרפואיות שצורפו לחומר הרפואי.

6. בהחלטה מיום 5.11.2025 התבקש הנתבע להודיע עמדתו עד ליום 16.11.2025. הנתבע לא מסר עמדתו ובהחלטה נוספת מיום 17.11.2025 ניתנה לנתבע שהות נוספת להודיע עמדתו עד ליום 25.11.2025. חרף האמור, הנתבע לא מסר עמדתו ובהחלטה מיום 26.11.2025 התבקש הנתבע לנמק עד ליום 7.12.2025 מדוע לא יחויב בהוצאות נוכח התנהלותו. הנתבע לא מסר התייחסותו ובהחלטה מיום 11.12.2025 חויב הנתבע בהוצאות בסך 1,000 ₪. עוד נקבע כי בהעדר התייחסות מטעם הנתבע עד ליום 21.12.2025 התיק יקבע להגשת סיכומים.

7. לאחר שהנתבע חויב בהוצאות, ביום 11.12.2025, הגיש הנתבע הודעה ובקשה במסגרתה צוין כי האיחור בהגשת התייחסותו נבע, בשל היעדרות לא צפויה של ב"כ הנתבע בשל מחלה ועומס עבודה ולפיכך התבקשה שהות להגשת עמדת הנתבע עד ליום 1.1.2026. במסגרת זו ביקש הנתבע שהות לגיבוש עמדתו. בית הדין נעתר לבקשת הנתבע וניתנה לו שהות להודיע עמדתו עד ליום 1.1.2026. הנתבע לא מסר עמדתו עד למועד זה ובהחלטה מיום 4.1.2026 התיק נקבע להגשת סיכומי הצדדים. התובע הגיש סיכומיו לאחר ארכה שניתנה לו, ביום 29.1.2026. בסיכומיו הקצרים ביקש התובע לקבל את התביעה לאור קביעות המומחה בחו"ד. התובע ציין בהקשר זה כי הראיות שהוגשו בתיק מלמדות כי דובר בתאונה לא פשוטה שגרמה לתובע נזק פיזיולוגי.

8. בהחלטה מיום 29.1.2026 נקבע כי על הנתבע להגיש סיכומיו עד ליום 1.3.2026. הנתבע לא הגיש סיכומיו ובהחלטה מיום 22.3.2026 נקבע כי על הנתבע להגיש סיכומיו עד ליום 30.3.2026. הנתבע לא פעל גם בהתאם להחלטה זו. בהחלטה מיום 9.4.2026 נקבע כי במידה ולא יוגשו סיכומי הנתבע עד ליום 16.4.2026, יינתן פסק הדין על יסוד החומר המצוי בתיק. חרף האמור הנתבע לא הגיש סיכומיו, ולפיכך פסק הדין ניתן בהתאם למסמכים המצויים בתיק.

   דיון והכרעה

9. סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 (להלן – החוק) מגדיר "פגיעה בעבודה" כתאונת עבודה או מחלת מקצוע. תאונת עבודה הוגדרה בסעיף זה כ"תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו...". סעיף 80(1) לחוק קובע חזקה לפיה רואים תאונה כתאונת עבודה אם "אירעה תוך כדי נסיעתו או הליכתו של המבוטח לעבודה ממעונו או ממקום שבו הוא לן אף אם אינו מעונו, מן העבודה למעונו או ממקום עבודה אחד למשנהו, ועקב נסיעתו או הליכתו זו".

10. בענייננו, המוסד לביטוח לאומי הסכים לראות בתאונה מיום 7.8.2024 כתאונת עבודה בהתאם לחזקה הקבועה בסעיף 80(1) לחוק, וכעולה מהחלטת הנתבע, המחלוקת בין הצדדים התמקדה בשאלה האם נגרמה לתובע פגיעה פיזיולוגית בצוואר או בגב כתוצאה מהתאונה (ר' גם סעיף 4 לכתב ההגנה).

11. לצורך בירור מחלוקת זו מונה מומחה מטעמו של בית הדין. כידוע, בתחום הרפואי חוות דעתו של המומחה היא בבחינת "האורים והתומים המאיר את עיניו בשטח הרפואי", ולפיכך אין לסטות מקביעות המומחה אלא אם קיימת הצדקה עובדתית או משפטית לכך (עב"ל (ארצי) 1035/04 ביקל – המוסד לביטוח לאומי (6.6.2005) בפסקה 5(ו)).

12. מעיון בחוות הדעת עולה כי המומחה היה ער לכך שדובר בתאונה ב"מנגנון אחורי קל" וכן נתן דעתו לפער הזמנים בין מועד התאונה למועד שבו פנה התובע לטיפול רפואי והשיב כי פער זמנים זה הוא ב"גבולות הזמנים הסבירים להתעוררות כאבים בעמוד שדרה בתאונות מסוג זה".

13. אשר לשאלה אם נגרמה לתובע פגיעה פיזיולוגית השיב המומחה כי התובע סובל מכאבים בצוואר ובגב תחתון כאשר בהדמיה נמצא בלט דיסק ניווני 1S-5L. המומחה ציין כי "מדובר על חבלה מסוג REAR LOW IMPACT עם הופעת כאבים בעמוד שדרה בטווח זמנים סביר לאחריה, אשר בעקבותיה נזקק התובע לטיפול רפואי ולמנוחה". משכך, שלל המומחה את טענת הנתבע לפיה לא נגרמה לתובע פגיעה פיזיולוגית כתוצאה מהתאונה, וכי הכאבים מהם הוא סובל בצוואר ובגב תחתון קשורים לבלט דיסק ניווני 1S-5L.

14. חוות דעתו של המומחה נמסרה לאחר שהמומחה עיין ונתן דעתו לתיעוד הרפואי שהועבר לבחינתו, והגיע למסקנתו בהתאם לתשתית העובדתית שהונחה בפניו, ולא מצאתי כי נפלה טעות בחוות דעתו. קביעותיו של המומחה הן קביעות רפואיות שלא מצאתי מקום להתערב בהן, ולפיכך מצאתי לנכון לקבל את קביעותיו.

     

    סוף דבר

15. לאור כל האמור, תביעת התובע מתקבלת במובן זה שיש להכיר בליקוי בצוואר ובגב תחתון כנובע מהתאונה בעבודה מיום 7.8.2024 ובהתאם לכך יש להכיר בתקופות אי הכושר בהתאם לתעודות הרפואיות שצורפו לתיעוד הרפואי.

16. אשר לשאלת ההוצאות – נתתי את הדעת מחד גיסא להסכמת הצדדים למינוי מומחה שחסכה התדיינות משפטית ומאידך גיסא להתנהלות הנתבע שפורטה לעיל, לאחר קבלת חוות הדעת, לרבות העובדה שהנתבע בחר שלא להגיש סיכומיו. בהקשר זה לקחתי בחשבון את ההוצאות שנפסקו לנתבע בהחלטה מיום 11.12.2025. עוד נתתי את הדעת למשאבים שהושקעו בניהול ההליך. לאור כל האמור, הנתבע יישא בהוצאות התובע בסך 4,000 ₪.

17. על פסק הדין ניתן להגיש ערעור בזכות לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 ימים מקבלת פסק הדין.

     

    ניתן היום, ב' אייר תשפ"ו, (19 אפריל 2026), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.