אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ד' נ' המוסד לביטוח לאומי

ד' נ' המוסד לביטוח לאומי

תאריך פרסום : 31/07/2017 | גרסת הדפסה
ב"ל
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
6638-07-14
26/07/2017
בפני השופט:
דורי ספיבק-אב"ד

- נגד -
תובע:
ש.ד.
עו"ד צבי הלוי
עו"ד טל כהה
נתבע:
המוסד לביטוח לאומי
עו"ד ענת משלב מרזוק
עו"ד רועי הררי
פסק דין
 

 

1.התובע, שהינו קבלן בניה ושיפוצים, הגיש לנתבע בקשה להכיר באירוע לבבי שעבר כ"תאונת עבודה" כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995. משנדחתה תביעתו, הגיש את התביעה שבפנינו.

 

התשתית העובדתית המוסכמת

 

2.דיון קדם משפט התקיים ביום 22.2.15. דיון הוכחות התקיים ביום 6.4.16. בתום הדיון, שבמהלכו נחקר התובע על תצהיר עדות ראשית, הודיעו הצדדים שהגיעו ביניהם להסכמה למינוי מומחה רפואי קרדיולוג, לבחינת שאלת הקשר הסיבתי, לפי העובדות המוסכמות הבאות:

 

"התובע יליד 1957. במקצועו קבלן שיפוצים.

 

ביום 12.7.11 במהלך עבודת שיפוץ לא הגיע קבלן משנה לאתר השיפוץ בניגוד לתיאום מראש. התובע ניסה להתקשר אל קבלן המשנה מספר פעמים אך סונן על ידו שוב ושוב. במהלך ה- 3 שעות שבהן הקבלן לא הגיע, התובע התרכז יותר ויותר, הוא נכנס לטירוף של ממש.

 

כאשר הגיע הקבלן באיחור התפתח ויכוח בין השניים שכלל צעקות וקללות אשר נמשך כ- 4 דקות. במהלך הויכוח התובע התעצבן מאוד, חש כאבים בחזה והתיישב. לאחר מספר דקות הלחץ בחזה חלף.

 

התובע עישן מגיל 25 ועד לאירוע (2011) בין קופא אחת לקופסא וחצי בכל יום".

 

 

חוות דעת המומחית ותשובותיה לשאלות הבהרה

 

3.ביום 8.8.16 הוגשה לתיק בית הדין חוות דעתה של המומחה-יועצת רפואית ד"ר גיזלה קידמן, שהינה מומחית לרפואה פנימית וקרדיולוגיה מהמרכז הרפואי האוניברסיטאי 'סורוקה' שבבאר-שבע. חוות דעתה של ד"ר קידמן כללה תיאור מפורט של השתלשלות האבחון והטיפול בתובע, ובהמשך לכך השיבה על השאלות שהופנו אליה כך:

 

"ש. מהו הליקוי של התובע? האם אכן עבר אירוע לבבד על פי החומר הרפואי המצורף?

 

ת. המחלה ממנה סבל התובע ביום המקרה הינה אוטם חד בשריר הלב ללא הרמת מקטע ST או NSTEMI. האבחנה מבוססת על הסיפור הקליני של תסמינים שכללו כאבים בחזה רטרוסטראלים, בעלי אופי לוחץ, המחשידים לתעוקת לב, תרשים אקג לא תקין (ע"פ התיאור הל הרופא משפחה) ורמת אנזימי שריר הלב, בעיקר טרופונים, גבוה בדם.

 

אבחנה של אוטם שריר הלב מתבססת על מספר קריטריונים. בין היתר: התסמינים הקליניים (כגון כאבים בחזה), ממצאים בתרשימי אקג של סטייה של המקטע ST, רמה גבוהה בדם של אנזימי לב, בעיקר טרופונים. אצל התובע ניתן למצוא 3 הקריטריונים.

 

יתרה מזאת, הממצא באקו לב של פגיעה משמעותית בתפקוד הלב בנוכחות ממצא בצנתור של מספר חסימות והצירויות של עורקים הכליליים, מחלה עד כדי כך קשה שצריך ניתוח מעקפים בהקדם.

 

ש. האם קיים קשר סיבתי בין האירוע בעבודה המתואר בעובדות המקרה לבין האירוע הלבבי אותו עבר?

 

כדי לענות לשאלה זאת צריך לקחת בחשבון שקיימת יותר מגירסה אחת לגבי המתרחש מבחינת התאריך והנסיבות להופעת הכאבים בחזה ב- 7/11.

 

קודם כל, על פי הספרות המקצועית, ישנם מספר גורמים לאירוע לבבי חד. מה שנקרא precipitating factor

 

הגורמים האלה הם משמעותיים אם קיים בסיס חולני של טרשת עורקים. טרשת העורקים היא מחלה שמתפתחת במשך הרבה שנים, ובזמן הזה השומנים בדם (סוגים של כולסטרול למיניהם), אשר הם ברמה גבוהה מהתקין, שוקים בדפנות העורקים ומייצרים פלאקים (רובד), אשר גורמים להצירות בעורקים. לדוגמא, אצל התובע המחלה ידוע עוד הרבה שנים קודם באשר התבטאה ברמה של העורקים בגפיים התחתונות וגרמה לצליעה לסירוגין. שריר הלב, כמו כל שריר אחר, צורך חמצן בזמן פעילות. תצרוכת החמצן עולה בנסיבות של הופעת precipitating factor . הגורם יכול להיות לדוגמא: מאמץ חריג או סטרס רגשי חריג. האירו המתואר בעבודתו של התובע ב- 7/11 משמעותו מבחינה רפואית הינה ארוע של emotional stress.

 

כאן צריך לציין את הבעייתיות מבחינת הגרסאות שהזכרתי בתחילת התשובה לשאלה זאת. על פי העובדות שקבע בית המשפט: ב- 12.7.11 בשעות הבוקר התרחש אירוע של סטרס בעבודתו של התובע. על פי רשומה הרפואית מהמרפאה מתאריך 21.6.12, ב- 13.7.11 התנהל ויכוח טלפוני ולאחר כמה שעות התנהל ויכוח מילולי. על פי שאר המסמכים הרפואיים המצוטטים, האירוע בעבודתו של התובע התרחש ב- 12.7.11, אבל באיזה נסיבות? מכיוון שהתשובה לשאלה זאת חיונית בעיני כדי לענות לשאלה ב', אכנס יותר לעומק לנסיבות הופעת הכאבים בחזה. המסמך של הטופס הפניה לחדר מיון מרופא מטפל בתאריך 13.7.12, שזה הזמן הכי סמוך לאירוע בעבודה שהתובע פנה לטיפול רפואי, צויין רק שהכאבים בחזרה הופיע יום לפני כן, ב 12.7.11, אבל לא ציינו נסיבות הופעת הכאבים בחזה. על פי העובדות שקבע בית המשפט, הכאבים בחזה הופיעו בזמן הויכוח המילולי, בעבודתו של התובע, בנוכחות קבלן המשנה – 12.7.11. על פי מכתב סיכום אישפוז ממחלקה קרדיולוגית מבית חולים 'מאיר' וממחלקת כירורגיה חזה מ'בינלינסון': ביום טרם קבלתו (זאת אומרת ב- 12.7.11) לאחר שסיים לאכול ארוחת ערב, חש התובע לחץ בחזה, רטרוסטרנאלי. הכאבים נמשכו לאורך כל הלילה ולמחרת פנה למרפאה ונשלח למיון על ידי רופא המשפחה עקב רושם של שינויים באקג. על פי רשומה הרפואי ממרפאה מתאריך 21.6.12 (כמעט שנה לאחר האירוע) – כלל האירוע התרחש ב- 13.7.11 (מוזכר גם ויכוח טלפוני שכנראה לא התרחש).

 

עקב האי התאמות בין רישומים שונים ברשומה הרפואית מבחינת לו"ז ונסיבות הופעת הכאבים בחזה. אני אתייחס למה שנראה בעיני 2 האפשרויות 'המובילות'.

 

1.על פי העובדות שקבע בית המשפט – אמנם התובע פנה לעזרה רפואית רק ב-13.7.11 אולם הכאבים הופיע ב- 12.7.11 תוך כדי הויכוח המילולי עם קבלן המשנה, במצב שיכול להתארים לאירוע של כעס יוצא דופן אצל התובע, זאת אומרת emotional stress. הסטרס מנטאלי ונפשי (emotional and mental stress ) נחשבים כגומי סיכון להופעת אירוע וסקולרי, כגון אוטם שריר הלב. על בסיס מחלה של טרשת עורקים קיימת עוד מקודם, אשר גורמת להיצרות של העורקים הכליליים, הסטרס עובד דרך מספר מנגנונים. הוא יכול לגרום לעליה של רמת הורמן הסטרס בדם (כגון אדרנלין) שבין היתר גורם לעליה בדופק ובלחץ דם וכך עליה בתצרוכת החמצן של שריר הלב שמסופק בדם בצורה לקויה (עורקים כליליים מוצרים). מנגנון נוסף הוא גרימת 'התכווצות' (vasoconstriction) של אותם עורקים חולים שרק מחמיר את הצירותם ובכך הספקת הדם לשרירי הלב יורדת עוד. גם גרימת הפרעות בתפקוד של הטסיות בדם של הנדוטל (platelet and endotheliail dysfunction). הטסיות בדם אחראיות על היווצרות קריש הדם על פני הפלאק (רובד) של הכולסטרול שנמצא בדופן עורק הכלילי, קריש שחוסם לגמרי את זרימת הדם בעורק וגורם בסופו של דבר לאוטם. לפיכך, ישנה סמיכות זמנים בין שני האירועים: הסטרט בעבודתו של התובע והלבבי, ולדעתי יש קשר סיבתי בין האירוע בעבודתו של התובע מתאריך 12.7.11 ובין האירוע בלב.

 

2. על פי מכתב סיכומי אשפוז ממחלקה קרדיולוגית מבית החולים מאיר וממחלקה כירורגיה חזה מבילינסון - הכאבים הופיעו ב- 12.7.11 אבל לאחר שסיים את ארוחת הערב. במקרה זה אם אכן זה הזמן של הופעת הכאבים בחזה, הקשר הסיבתי פחות מובהק בין הסטרס בעבודתו של התובע לבין האירוע הכלילי.

 

ש. ככל שהשבת על השאלה הקודמת בחיוב, האם לדעתך סביר יותר להניח כי האירוע הלבבי היה מתרחש בפרק זמן בו הוא אירע בפועל גם אלמלא האירוע בעבודה? או סביר יותר להניח שאלמלא האירוע בעבודה מועד התרחשותו היה נדחה לפרק זמן מאוחר יותר?

 

(ראה תשובתי לשאלה הקודמת)

באפשרות 1 – הכאבים בחזה הופיע תוך כדי הסטרס בעבודתו של התובע: לקח בחשבון סמיכות הזמנים. קיומה של הטרשת עורקים אצל התובע עוד מזמן שקדם ל- 12.7.11, אבל לא באה לידי ביטוי אלא בסמיכות לאירוע הסטרס בעבודה ועל פי כך, לפי דעתי סביר יותר להניח שאלמלא האירוע בעבודה מועד התרחשותו היה נדחה לפרק זמן מאוחר יותר.

 

באפשרות 2 – הכאבים בחזה הופיעו לאחר ארוחת הערב, עדיין בטווח של מספר שעות מהאירוע בעבודה ולכן, אמנם בצורה פחות מובהקת, אותה תוצאה כמו באפשרות 1.

 

4.ביום 4.1.16 השיב המומחית על שאלות הבהרה שהופנו אליה מטעם הביטוח הלאומי, כדלקמן:

 

"ש. בחוות דעתך קבעת כי 'ולדעתי יש קשר סיבתי בין האירוע בעבודתו של התובע ובין האירוע בלב'. עוד נקבע כי 'הקשר הסיבתי פחות מובהק בין הסטרס בעבודתו של התובע לאירוע הכלילי'. האם ניתן לקבוע, בסבירות של מעל 50%, קיומו של קשר סיבתי בין האירוע לליקוי ממנו הוא סובל?

 

ת. המשפטים שצוטטו מחוות דעתי הקודמת נראים סותרים, למעשה מתייחסים כל אחד לגרסה אחרת של מה שהתרחש סביב האירוע. צריך לקחת בחשבון שקיימת יותר מגרסה אחת לגבי המתרחש מבחינת התאריך והנסיבות להופעת הכאבים בחזה ביולי 2011, והבנתי אי התאמות בין רישומים שונים ברשומה הרפואית מבחינת לו"ז ונסיבות הופעת הכאבים בחזה אצל התובע.

 

על פי העובדות שקבע בית המשפט: אמנם התובע פנה לעזרה רפואית רק ב- 13.7.11 אבל הכאבים הופיעו ב- 12.7.11, תוך כדי הויכוח המילולי עם קבלן המשנה, במצב שיכול להתאים לאירוע של כעס יוצא סופן אצל התובע, ז"א emotional stress .

 

לפיכך ישנה סמיכות זמנים בין שני האירועים: הסטרס בעבודתו של התובע והאירוע הלבבי, ולדעתי יש קשר סיבתי מובהק בין האירו בעבודתו של התובע מתאריך 12.7.11 ובין האירוע בלב.

 

לפי מכתב סיכום אשפוז ממחלקה קרדיולוגית מבית החולים מאיר וממחלקה כירורגיה חזה (מבוסס על אנמנזה שנלקחה מהתובע בזמן קבלתו לאשפוז): הכאבים הופיע ב- 12.7.11 אבל לאחר שסיים את ארוחת הערב. במקרה הזה אם אכן זה זמן הופעת הכאבים, הקשר הסיבתי פחות מובהק בין הסטרס בעבודתו של התובע לאירוע הלילי. אם ניקח בחשבון שכנראה לתובע היו כאבים בחזה במשך מספר דקות סביב הויכוח בעבודה (כפי שקבע בית המשפט) ולא פנה לעזרה רפואית, וגם היו לו כאבים בחזה לאחר שסיים ארוחת הערב באותו יום ה- 12.7.11 ורק למחרת פנה לרופא. אכן אפשר לסכם שהאירוע הלבבי התחיל להתרחש בעקבות הסטרס בעבודה והמשיך לבוא לידי ביטוי שוב לאחר סיום ארוחת הערב. עדיין מדובר בסבירות של מעל 50% לקשר סיבתי בין אירוע הסטרס בעבודה והאירוע הלבבי.

 

ש. בחוות דעתך קבעת כי מבחינת הרגלי החיים: התובע היה מעשן כבד, היה ידוע על דיסליפידמיה וצליעה לסירוגין, ביטוי של טרשת עורקים. עוד נקבע כי על פי הספרות המקצועית, ישנם מספר גורמים לאירוע לבבי חד. כמו כן בחוות דעתך התייחסת לגורמים אחרים וזאת מבלי להשיב לשאלה ב'. על כן, האם השפעת האירוע אכן פחות בהרבה מהשפעת גורמים אחרים?

 

ת. נכון, הרגלי חיים של התובע לא היו בריאים: עישון, דיסליפידמיה, צליעה לסירוגין, ביטוי של טרשת עורקים. הטרשת עורקים נמצאת בכל עורקי הגוף ולא רק במיקום אחד, בשלבים שונים של התפתחות במשך עשרות שנים, עוד מילדות. נכון שה- precipitating factor כגון emotional stress במקרה של התובע, יכול לגרום לאירוע לבבי רק אם קיים בסיס חולשני (טרשת עורקים). אבל מתוך כל השנים שהטרשת עורקים היתה קיימת אצל התובע, יחד עם כל גורמי הסיכון אחרים, דווקא בדקות או בשעות לאחר הסטרס הנפשי של הויכוח בעבודה, אוטם שריר הלב התרחש. וזה דרך המנגנונים שתיארתי בחוות דעתי הקודמת בעמוד 5.

 

5.בהמשך לתשובות אלה לשאלות הבהרה, ביקש וקיבל הביטוח הלאומי את רשות בית הדין להפנות שאלות הבהרה נוספות למומחית, שעליהן היא השיבה ביום 20.4.17 כדלקמן:

"ש. נא הבהירי על מה מסתמכת אבחנתך לפיה היה אוטם. אם ידוע מתי היה 'היפוך T' המופיע בתיק? האם קיימות תוצאות מעבדה מלאות מבית החולים מאיר? אם כן, אנא הפני למסמכים הרפואיים בתשובתך.

 

ת. כפי שכתבתי בחוות דעתי הראשונה... אבחנה של אוטם שריר הלב מסתמכת על 3 סוגים של קריטריונים: הקריטריון הקליני של כאבים תעוקתיים בחזה, הקריטריון האלקטרוקרדיוגרפי של שינויים באקג, והקריטריון המעבדתי של עלייה ברמת אנזימי הלב בדם.

 

לגבי הקריטריון הקליני: בכל המסמכים הנוגעים לאירוע מ- 12.7.11 צוינו כאבים בחזה אשר תיאורם מתאים לתעוקה. לגבי האלקטרוקרדיוגרפי, ברשומה הרפואית מהמרפאה בדף 63 בתאריך 13.7.11 רשום: 'אקג-סינוס. היפוך T ב- v4 – v5, ו'לדבריו אקג בד"כ תקין'. אותו תיאור של הגלי T הפוכים גם במכתב השחרור מבית החולים מאיר. אין תרשים אקג ממשי במסמכים שעמדו לרשותי, אבל אני מסתמכת על פיענוח רופאים אחרים, בעיקר מהמחלקה הקרדיולוגית ב'מאיר'.

 

לגבי הקריטריון המעבדתי: במסמכים שעמדו לרשותי לא היו תוצאות בדיקות מעבדה מלאות מבית החולים מאיר, רק ציטוט במכתב הסיכום על רמת טרופונין גבוהה בדם. עדיין, בקבלתו לאשפוז רמת הטרופונין היתה גבוהה, יחד עם הכאבים בחזה והאקג לא תקין, זה מבסס את האבחנה של אוטם שריר הלב.

 

ש. בהנחה שלא קיימות בתיק תוצאות מעבדה מלאות הנ"ל, האם נכון כי רמת הטרופונין כשלעצמה (הבדיקה היחידה המצויה בתיק כרגע) אינה קשור לתפקוד החדר השמאלי? האם נכון כי לשם בחינת הנושא יש צורך בבדיקות המלאות, ובעיקר בבדיקה CPK? אם לא, אנא נמקי מדוע לא.

 

ת. לשאלה האם נכון כי רמת הטרופונין כשלעצמה אינה קשורה לתפקוד החדר השמאלי? התשובה לא חד משמעית כי קשרוה בכמה מרכיבים. רמת טרופונין גבוהה מאד כן בקורלציה עם גודל האוטם וכתוצאה מכך עם פגיעה משמעותית בתפקוד החדר השמאלי... וישנו קשר ישיר בין רמת הטרופונין בדם וסיכון מוגבר למוות קרדיאלי.... אמנם ישנם מקרים שרמת הטרופונין לא מאד גבוהה ועדיין הפגיעה בתפקוד החדר השמאלי משמעותית. מרכיבים אחרים שמשפיעים על קורלציה זאת הם חומרת המחלה הכלילית, משחק האפשרי של התפתחות הספקת דם דרך קולטראלים לאזור האוטם והאם היו אירועים לבבים קודם לכן.

 

שאלה האם נכון כי כי לשם בחינת נושא זה יש צורך בבדיקות מלאות ובעיקר בדיקה CPK: התשובה היא, לא, אין צורך בבדיקות נוספות. CPK הינה בדיקה ישנה, לא מספיק רגישה ובלתי ספציפית לנזק שריר הלב. לכן, למעשה לא משתמשים בה יותר לצורך אבחנה של אוטם שריר הלב. השתמשו בה בעבר בבדיקה איזואנזים שלו CK MB ספציפי יותר לאבחון נזק שריר הלב, עד שנכנסה לשימוש בדיקה רגישה יותר של רמת טרופונין בדם. אין צורך להשתמש בשתי הבדיקות... על פי הספרות המקצועית עם השימוש ההולך ועולה בבדיקה טרופונין, לבדיקה של גם ck mb אין יותר תפקיד קליני.

 

ש. האם ייתכן כי מדובר באוטם ישן, וכי לאחר האירוע החריג התפתחה רק תעוקה בלתי יציבה? אם לא, אנא נמקי כיצד ניתן לשלול אפשרות זו?

 

ת. על פי המסמכים שעמדו לרשותי ועל פי העובדות שקבע בית המשפט, פעם ראשונה שהוזכר שהתובע סבל מכאבים בחזה היה בזמן הויכוח ואחר כך לאחר ארוחת הערב של אותו יום והכאבים המשיכו כל הלילה, ואז נשלח לבית החולים ואובחן כאוטם (ראה תשובתי לשאלה א'). כדי שזה יהיה תעוקה בלתי יציבה זה אומר תעוקה שלאחר האוטם (תוך שבועיים מאז האוטם), אבל אין עדות שהיה אירוע קרדיאלי חריף קודם לכן ובתעוקה בלתי יציבה אין עליה ברמת הטרופונין, אחרת האבחנה הינה אוטם. כל שעל פי המסמכים שעמדו לרשותי, אינני חושבת שמדובר בתעוקה בלתי יציבה אלא באוטם שריר הלב.

 

דיון והכרעה

 

6.הצדדים הגישו סיכומים בכתב. התובע ביקש בסיכומיו שבית הדין יסמוך ידיו על חוות דעת המומחית ומסקנותיה, ובהתאם לה יקבל את התביעה. הנתבע, מנגד, הנתבע סבור שדין התביעה להידחות. לשיטתו, מעיון בחוות דעת המומחית עולה שהיא התקשתה להכריע בשאלת הקשר הסיבתי נוכח השוני בתיאור המועד שבו חש התובע בכאבים כפי שזה נקבע בתשתית העובדתית, לבין המועד שבו חש בכאבים כפי שזה תועד במסמכים הרפואיים מזמן אמת. עוד סבור הנתבע כי דין התביעה להידחות נוכח העובדה שהמומחית ציינה בחוות דעתו שלא כל הקריטריונים לקביעת אוטם שריר הלב התקיימו, והן נוכח העובדה שבפני המומחית לא הוצגו תוצאות בדיקה מלאה, דבר שלשיטתו יש להביא במאזן השיקולים לחובת התובע.

 

7.לאחר ששקלנו את טענות הצדדים לכאן ולכאן, הגענו לכלל מסקנה שדין התביעה להתקבל. הלכה פסוקה היא, כי בית דין זה נוהג ליתן משקל רב לחוות דעת המוגשות על ידי מומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין, בהיות האובייקטיביות שלה רבה יותר. על כן "בשאלות רפואיות, יסמוך בית הדין את ידיו על חוות דעת המומחה ומסקנותיו ולא יסטה מהן אלא אם קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן" (עבל 388/05וידרנ'המוסד לביטוח לאומי(28.2.06);עבל 310/07בשארהנ'המוסד לביטוח לאומי(4.2.08). "לדידו של בית הדין, המומחה הוא האורים והתומים המאיר את עיניו בשטח הרפואי. ככל שעל פניה אין בחוות דעת המומחה פגמים גלויים לעין, ואין היא בלתי סבירה על פניה, אין בסיס לפסילתה" (עבל 1035/04ביקלנ'המוסד לביטוח לאומי  (6.6.05); עבל 64257-12-14יהודנ'המוסד לביטוח לאומי(9.8.16)).

 

במקרה שלפנינו, חוות דעתה של המומחית הן בשאלת האבחנה הרפואית (טיב האירוע הלבבי שעבר התובע), והן בשאלת הקשר הסיבתי בין אותו ויכוח שהתרחש לבין מועד התרחשות האירוע הינה ברורה, ואיננו רואים סיבה לסטות ממנה. כך גם קביעותיה בשאלת מאזן ההשפעות. המומחית התבססה בחוות דעתה על התשתית העובדתית כפי שנקבעה על ידי שני הצדדים בהסכמה, וקיבלה תוקף של החלטה. הערותיה של המומחית בדבר כך שחלק מהמסמכים הרפואיים עוררו אצלה ספק בשאלה האם אכן חש התובע בכאבים במהלך העבודה במועד כפי שנקבע בתשתית העובדתית – ולא מספר שעות מאוחר יותר כאשר הוא כבר היה בביתו – אינן רלוונטיות לצורך ההכרעה המשפטית בתיק שלפנינו, ועל כן נכון שנתעלם מהם. כך גם הניתוח שלה בדבר האופן שבו היתה משיבה על שאלות הקשר הסיבתי ומאזן ההשפעות ככל שאכן היתה נקבעת תשתית עובדתית אחרת מזו שעליה הסכימו הצדדים.

 

אשר לטענות הנתבע בדבר כך שלא עמדו בפני המומחית כל הבדיקות שהיו נדרשות לה לצורך גיבוש העמדה שביקשה – כמפורט בתשובותיה האחרונות של המומחית לשאלות ההבהרה, המומחית השיבה בצורה מפורטת ומנומקת מדוע די היה לה בבדיקות שעמדו לרשותה על מנת להגיע למסקנה הרפואית-מקצועית שאליה הגיעה. המדובר בשאלה רפואית מובהקת שאין מקום על פי ההלכה הפסוקה ואין גם כל הצדקה שאנחנו, נעדרי הידע הרפואי, נתערב בה.

 

סוף דבר

 

8. התביעה מתקבלת. האירוע שעבר התובע מוכר כ"תאונת עבודה". הנתבע ישלם לתובע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 5,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

 

ניתן היום, ג' אב תשע"ז, (26 יולי 2017), בהעדר הצדדים.

תמונה 3

 

תמונה 2

 

תמונה 4

גב' לאה חלה,

נציגת ציבור עובדים

 

דורי ספיבק, שופט

אב"ד

 

מר רן ורדי,

נציג ציבור מעסיקים

 

 


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ