ו' נ' המוסד לביטוח לאומי

לפנינו תביעת התובעת להכיר בפגיעה בצווארה כ"פגיעה בעבודה" כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 (להלן:"החוק").

המל"ל דחה את תביעת התובעת להכיר בפגימה כפגיעה בעבודה.

מכאן, התביעה שלפנינו.

התובעת הגישה תצהירים מטעמה ולאחר שמיעת הראיות וסיכומי הצדדים לעניין התשתית העובדתית, ניתנה על ידנו החלטה בתאריך 7.7.2016, בה קבענו, כי אנו דוחים את טענת התובעת לעניין אירוע תאונתי ומקבלים את טענתה כי הוכיחה תשתית עובדתית לעניין מיקרוטראומה. על כן קבענו, כי יש מקום למנות מומחה רפואי, אשר יחווה דעתו האם תנאי עבודתה של התובעת גרמו לה לפגיעה על דרך המיקרוטראומה.

להלן העובדות בהתאם להחלטה מיום 7.7.2016:

התובעת הינה רופאת שיניים אורתודנטית, אשר עבדה בין היתר ב"כללית סמייל".

התובעת הסבירה לגבי המרפאות בהן היא מטפלת ומס' הלקוחות בהם היא מטפלת מדי יום:

"ת.תלוי באיזה מרפאה אני עובדת. אני עובדת ב-3 מרפאות ובעבר עבדתי ב-4 מרפאות. אני לא עובדת בשתי מרפאות באותו יום.

במרפאה הפרטית – אני מטפלת בין 5-10 מטופלים ביום.

במרפאה בטירת הכרמל זה יכול לנוע בין 20-40 או 50 מטופלים.

בהרצליה אני מקבלת בערך 60 מטופלים ובכפר סבא – גם 150 מטופלים.