ב"ל 50820-01-15 ק' נ' המוסד לביטוח לאומי

1.זהו ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה), מיום 25/12/14 ("הוועדה"). בהחלטתה קבעה הוועדה כי למערער נותרה נכות יציבה בשיעור 0% מיום 5/2/13 ("ההחלטה").

להלן עובדות המקרה

2.המערער נפגע ביום 9/11/12 בתאונת דרכים שהוכרה כתאונת עבודה. הפגימות שהוכרו הן "חבלות בצוואר ובגב" (מכתב פקיד תביעות מיום 3/12/12).

3.ביום 28/8/14 התכנסה הוועדה לדון בערר המערער, בהרכב מומחה באורטופדיה, מומחית בנוירולוגיה ומומחה בכירורגיה. לאחר שהקשיבה לתלונות המערער, ולטיעוני בא כוחו שהתלווה אליו, הוועדה ערכה למערער בדיקה קלינית ופירטה את ממצאיה:

"הליכה עצמאית ללא מרכיב ספסטי או אטקטי. מסוגל לבצע כריעה ולעלות בכוחות עצמו. מסוגל לעמוד על קצות אצבעות ועקבים. אין ירידה בכוח גס ברגליים פרוקסימלית ודיסטלית. אין ערות החזרים ברגליים. ללא קלונוס. ללא בבסינסק (לסיכום אין סימנים פירמדלים) בידיים. ללא הופמן וטרמנר. כוח גס שמור בשתי הידיים. אין הבדלי תחושה. ירידה בתחושה. בבדיקה: תנועות הצוואר פלקסיה תקינה. אקסטנציה תקינה. בתנועות סיבובויות נמנע מלהגיע לסוף הטווח ויוצר תינגודת שרירים הן לימין והן לשמאל".

לצורך סיכום הדיון ביקשה הוועדה לקבל לעיונה צילומי רנטגן מיום התאונה.

4.הוועדה שבה והתכנסה ביום 25/12/14, ואבחנה את המערער כסובל מ"צליפת שוט צווארית". לאחר שעיינה בצילומי רנטגן עמוד שדרה צווארי מיום 10/11/12, ציינה "יישור לורדוזיס צווארית, היצרות מרווחים 7- 6C, עם אוסטואופיטים קידמיים...". בסעיף סיכום ומסקנות קבעה הוועדה כי לאור ממצאי הבדיקה הקלינית לא נותרה למערער נכות הבאה לידי ביטוי באחוזים. הוועדה הסבירה כי הצילומים מיום התאונה מדגימים שינויים ניווניים על רקע קודם, אשר אינם קשורים לתאונה, ולכל היותר הייתה החמרה זמנית וחולפת סמוך לתאונה. למערער נקבעה, כאמור, נכות בשיעור 0% מיום 5/2/13.

לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן:

5.לאחר שעיינתי בנימוקי הערעור, בפרוטוקולים של הוועדה ובכלל החומר המונח לפני ונתתי דעתי לטענות הצדדים בדיון, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להתקבל ברובו.