פלוני נ' ביטול לאומי

פקיד התביעות של הנתבע דחה את תביעת התובע להכיר בסרטן העור ובמחלת הריאות ממנה סובל כפגיעה בעבודה, מן הטעם שלא הוכח קשר סיבתי רפואי בין המחלה לתנאי העבודה. מכאן התביעה שבפנינו.

1. התשתית העובדתית ומהלך ההתדיינות

   התובע, יליד 1934, עבד 34 שנה – משנת 1970 ועד שנת 1993 – כאיש אחזקה בתעשייה האווירית. הוא עסק בעבודות נגרות, צביעה ואינסטלציה. במסגרת עבודתו נחשף לטענתו לחומרים מזיקים שונים כצבעים, אסבסט, מדללים ועוד שלפי טענתו גרמו למחלת הריאות שבה לקה. עוד טען כי עבד בחשיפה לקרינת שמש מספר שעות מידי יום, שכתוצאה ממנה נתגלו לו נגעים סרטניים מסוג BCC/SCC באזור הפנים.

   התובע הגיש לנתבע במהלך שנת 2014 שתי תביעות לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה, הראשונה בגין מחלת הריאות והשנייה בגין גידולים סרטניים בעור. שתי התביעות נדחו על ידי פקיד התביעות בפברואר 2016 בנימוק לפיו בהתאם למסמכים שנתקבלו ובהעדר המסמכים הנדרשים, לא ניתן להוכיח חשיפה לחומרים הגורמים את מחלת הריאות ואת הגידולים בעור מהם הוא סובל (נספח 1 לכתב התביעה).

   ביום 21.2.2017 הוגשה התביעה שבפנינו, המופנית כנגד שתי ההחלטות של פקיד התביעות. כתב ההגנה הוגש ביום 3.8.2017.

   ביום 26.11.2017 התקיים דיון מקדמי בפני כב' סגנית הנשיאה (כתוארה דאז) הדס יהלום במסגרתו נקבע כי התיק יועבר להוכחות אשר במסגרתן יש לבחון האם הניח התובע תשתית עובדתית למיקרוטראומה לעניין מחלת הריאות ולעניין סרטן העור וכן את קיומו של קשר סיבתי בין העבודה למחלות ושאלת מאזן ההשפעות.

   ביום 5.6.2019 התקיים דיון הוכחות במסגרתו הוחלט על הגשת תצהירים מתוקנים מצד התובע. לאחר הגשת התצהירים המתוקנים ולאחר דחיות מטעמים שונים, ביניהם תקופת הקורונה, התקיים ביום 8.9.2020 דיון הוכחות נוסף. במהלך דיון זה הגיעו הצדדים להסכמה, שקיבלה תוקף של החלטה לפיה ימונו שני מומחים רפואיים. הראשון, רופא תעסוקתי לבחינת מחלת הריאות של התובע והשני רופא עור לבחינת סרטן העור. כן הסכימו הצדדים על העובדות המוסכמות שיופנו למומחים ואלה הן:

   " א. התובע יליד שנת 1934 .

    

   ב. בין השנים 1970 ל- 1993 עבד כאיש אחזקה ונגר בתעשייה האווירית.

    

   ג. במסגרת תפקידו נחשף לאבק נגרות, אבק בנייה, דבק נגרים, דבק מגע, צבעים, מדללים ועשן ריתוך (עובדה שתועבר רק לרופא התעסוקתי).

    

   ד. אחת למספר חודשים (בממוצע 3-4 פעמים בשנה) נחשף לאסבסט בביצוע תיקוני גגות (עובדה שתועבר רק לרופא התעסוקתי).