ר' ג' נ' המוסד לביטוח לאומי

נציג ציבור עובדים: מר ישראל עמישי

נציג ציבור מעסיקים: מר מאיר סהר

1.התובעת ילידת 1990, הגישה תביעה לנכות כללית לראשונה ביום 28.9.14, ועדה רפואית קבעה לתובעת נכות רפואית בשיעור של 66% (60% בגין מום לבבי ו-15% בגין תגובה דיכאונית למחלת הלב) ודרגת אי כושר בשיעור של 65% החל ביום 1.5.14 עם זאת הוועדה קבעה שנכותה של התובעת בעניין הלבבי היא מגיל 10.

2.התובעת טוענת שיש לקבוע את מעמדה כנכה ולא כעקרת בית, לטענתה לו היתה מגישה את תביעת הנכות במועד מוקדם יותר לפני נישואיה היתה זכאית לקצבת נכות לפי סעיף 199(1) לחוק המוסד לביטוח לאומי, לכן לטענתה היא עונה לחריג הקבוע בסעיף 195(3) ועל כן יש לסווגה כנכה משתכרת ולא כ"עקרת בית" לצורך חישוב קצבת הנכות. לטענתה היא לא היתה מודעת לזכויותיה והגישה תביעה לנכות כללית רק בהגיעה לגיל 24 ולאחר נישואיה. לטענתה יש להקיש מפסיקה בנוגע לפיצויים בשל נזקי גוף לקטין שטרם השתלב במעגל העבודה, בשל מחלתה נפגע פוטנציאל ההשתכרות שלה. התובעת הפנתה לב"ל 32987-01-12 פלונית נ' המל"ל, בו קבעה השופטת רות ביום 5.2.13 שהמועד הקובע לביצוע הסיווג הינו משתנה ותלוי נסיבות וקשור לתכלית הסוציאלית של תשלום הגמלה.

3.ב"כ הנתבע טוענת שיש לקבוע את מעמד המבוטח בנכות כללית על פי המצב העובדתי ביום הגשת התביעה לגמלת הנכות ומשהתובעת הגישה את תביעתה לראשונה ביום 28.9.14 וביום זה התובעת לא עבדה, אין להחיל את החריג שנקבע בסעיף 195(3).

4.לאחר שבחנו את התביעה הגענו למסקנה שדין התביעה להידחות. התובעת הגישה לראשונה תביעה לקצבת נכות כללית ביום 28.9.14. מעמד של מבוטחת בענף נכות כללית נקבע על פי המצב העובדתי ביום הגשת התביעה לגמלת נכות. ביום הגשת התביעה התובעת לא היתה עובדת ולא נכנסה תחת החריגים של סעיף 195 לחוק.

5.סעיף 195 לחוק קובע "עקרת בית" - כהגדרתה בסעיף 238, למעט אם מתקיים בה אחד מאלה:

(1)היא עבדה כעובדת או כעובדת עצמאית תקופה של 12 חודשים רצופים, או 24 חודשים אף אם אינם רצופים, מתוך 48 החודשים שקדמו להגשת התביעה למוסד;

(2)היא חיה בנפרד מבן זוגה ולא גרה עמו תקופה של 24 חודשים לפחות בתכוף לפני הגשת התביעה למוסד;

(3)היא היתה זכאית, בתכוף לפני נישואיה, לקצבה חודשית לפי סעיף 199(1);

התובעת אינה עומדת בסעיף הראשון מאחר שלא עבדה, אינה עומדת בסעיף השני מאחר שלא חיה בנפרד מבן זוגה, ואינה עומדת בסעיף השלישי כי היא לא היתה זכאית לקצבה חודשית לפי סעיף 199(1). אין מקום לקבל את הטענה שלו התובעת היתה מגישה תביעה היתה זכאית לקצבה כזו.