ב"ל 3706-08-14.12 רואן עבד רבו נ' המוסד לביטוח לאומי

1.התובעת הגישה תביעה להכיר בה כתושבת ישראל. ביום 24.11.14 הודיע הנתבע כי התובעת הוכרה כתושבת ישראל, והודעה על כך נשלחה אליה עוד ביום 5.8.14. נוכח הודעת הנתבע התבקשה התובעת להודיע האם ניתן לסיים את ההליך ולבטל את מועד הדיון שנקבע ליום 25.11.14. התובעת לא התייצבה לדיון ולפיכך ניתן תוקף של פסק דין להודעת הנתבע מיום 24.11.14 (פסק דין מיום 26.11.14).

3.ביום 15.12.14 הגיש הנתבע בקשה להורות על מחיקת התביעה חלף מתן תוקף של פסק דין להודעתו מיום 24.11.14. הנתבע נימק זאת בכך שלא התנהל הליך בעניין ומשום כך אין מקום ליצור מעשה בי דין ולהכיר בתושבות התובעת. עד כה וחרף הוראות בית הדין לא הוגשה תגובת התובעת (החלטה מיום 17.12.14, הודעה מיום 12.1.15).

4.איני רואה לנכון להיעתר לבקשה. כמעט מידי יום ביומו מודיע התובע כי הוא מקבל תביעות המוגשות לבית הדין עוד בטרם התקיים דיון בתביעה, וניתן להודעותיו אלה תוקף של פסק דין. כך נהג הנתבע גם במקרה דנן. מהודעתו של הנתבע עולה כי בחן את עניינה של התובעת והגיע למסקנה כי היא אכן ממלאה אחר התנאים הנדרשים, ויש לראות ה כתושבת ישראל. זאת בסמוך למועד הגשת התביעה. על כן גם לא ברור כלל מ דוע חזר בו התובע לפתע מהודעתו זו. אי התייצבותה של התובעת לדיון אינה משנה את המצב העובדתי כפי שנבחן על ידי הנתבע, וכפי שכבר הובהר לעיל הנתבע נוהג כך באין ספור תיקים. גם העובדה שלא התקיים דיון בעניינה של התובעת אינו רלבנטי כלל לענייננו. יתר על כן, יש לזכור כי התובעת אינה מיוצגת, ולא אחת קורה כי תובעים שאינם מיוצגים, המקבלים הודעה כי תביעתם התקבלה, אינם רואים לנכון להתייצב לדיון שנקבע.

לפיכך נדחית הבקשה.

אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ג שבט תשע"ה, (12 פברואר 2015), בהעדר הצדדים.