ב"ל 36461-05-13 ג' נ' המוסד לביטוח לאומי

זוהי תביעה להכיר במחלת דה-קרוון סינדרום כמחלת מקצוע ו/או תאונת עבודה על פי עקרון המיקרוטראומה.

להלן עובדות המקרה:

1.התובעת, ילידת 17/9/55.

2.התובעת עבדה כרופאת שיניים משנת 1978 ועד 1/9/12, מועד בו יצאה לפנסיה מוקדמת.

3.התובעת עבדה כרופאת שיניים בעיריית כרמיאל שישה ימים בשבוע – תחילה בחצי משרה ואחר כך מהשעה 08:00 עד השעה 14:30 וביום רביעי עבדה מהשעה 08:00 עד השעה 19:00, עם הפסקה של שעה וחצי בצהריים. בנוסף, התובעת עבדה פעמיים-שלוש בשבוע בעבודה נוספת במרפאה.

4.במסגרת עבודתה, התובעת טיפלה בשיני תלמידים ובצעה עקירות שיניים, סתימות, טיפולי שורש, ניקוי אבנית וכו'. עבודתה הנ"ל חייבה הפעלת כוח ולחץ מתמשך על אזור שורש כף היד ושורש האגודל. התובעת השתמשה במשך יום העבודה במכרישים רוטטים, לצורך ביצוע סתימות בשיניים, טיפולי שורש וניקוי אבנית.

5.במהלך ביצוע הפעולות של סתימות שיניים, טיפולי שורש וניקוי אבנית במטופלים השונים. התובעת בצעה פעולות זהות, חוזרות ונשנות עשרות ואף מאות פעמים בכל יום, מאחר וצורת הטיפול בשיני המטופלים הינה זהה. בכל הטיפולים יש צורך להפעיל לחץ מתמשך וכוח על שורש כף היד והאגודל, וכן צריך, כאמור, להשתמש במכשירים רוטטים כמעט בכל טיפול.

6.תנועות הלחץ והרעידות מהמכשירים הרוטטים היו בכל טיפול בשיניים שבצעה התובעת.

7.התובעת טוענת, כי הרציפות בצורה המתוארת לעיל, במשך כ-32 שניות, תוך מאמץ והפעלת לחץ על שורשי כפות הידיים, וכן עבודתה עם המכשירים הרוטטים, גרמו לה לפגיעות זעירות מצטברות ובלתי הפיכות, שבהצטברותן נוצר המצב הקיים.