מלול נ' המוסד לביטוח לאומי

ביום 18.1.15 הגישה התובעת תביעתה, במסגרתה עתרה כנגד החלטתו של הנתבע שלא להכיר בזכאותה לדמי אבטלה במהלך החודשים 11/12 ועד ל- 6/13, מן הטעם שלא התקיימו יחסי עובד-מעסיק בינה לבין מעסיקה, כך שלא צברה את תקופת האכשרה הנדרשת, בהתאם לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה- 1995 (להלן- החוק). לטענת התובעת, התקיימו בה מלוא התנאים המנויים בסעיף 160 לחוק, לרבות התקיימותם של יחסי עובד-מעסיק בתקופה הרלבנטית, ולכן יש לשלם לה דמי אבטלה, כאמור.

בהודעתו מיום 28.2.16 עדכן הנתבע כי החליט לערוך חקירות נוספות בעניינה של התובעת, ולברר את טענותיה, כפי שעלו בתצהיריה, לעומק, ובעקבות הבירורים האחרונים החליט לחזור בו מעמדתו בדבר אי התקיימות יחסי עובד-מעסיק בין התובעת למעסיקה בתקופה הרלבנטית לתביעה, ולאשר את זכאותה לדמי אבטלה לתאריך הקובע של ה- 1.11.12. הנתבע עוד הוסיף כי ביום 17.2.16 הועברו לחשבון התובעת דמי אבטלה בסך 38,553 ש"ח בגין תקופת האבטלה שנוצלה מיום 1.11.12 ועד ליום 31.6.13. להודעתו זו, צרף הנתבע מכתב אודות הזכאות לגמלה אשר נשלח לתובעת ביום 13.2.16. הנתבע ביקש כי יינתן תוקף של פסק דין להודעתו הנ"ל (להלן- הודעת הנתבע). בתשובתה מיום 24.3.16, מסרה התובעת כי היא מסכימה למתן תוקף של פסק דין להודעת הנתבע, וכן עתרה כי בית הדין יורה על תשלום הוצאותיה עבור ההליך על ידי הנתבע.

לפיכך, לאור הודעת הנתבע- ממנה עולה כי התובענה בבית הדין התייתרה, שכן אין עוד עילת תביעה- ותגובת התובעת, אני נותן תוקף של פסק דין לאמור בהודעת הנתבע מיום 28.2.16, לפיה הנתבע החליט לחזור בו מעמדתו בדבר אי התקיימות יחסי עובד-מעסיק בין התובעת למעסיקה בתקופה הרלבנטית לתביעה, ולאשר את זכאותה לדמי אבטלה לתאריך הקובע של ה- 1.11.12.

עוד אני מורה כי תוך 30 ימים מעת שיומצא פסק דין זה לנתבע, יישא הנתבע בהוצאות התובע בסך כולל של 1,800 ש"ח.

הדיון הקבוע ליום 17.1.17 - מבוטל.

ניתן היום, י"ז אדר ב' תשע"ו, (27 מרץ 2016), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.