ר.ח. נ' המוסד לבטוח לאומי

בין הצדדים להליך דנן קיימת מחלוקת לעניין גובה ההכנסה הקובעת לצורך חישוב דמי הפגיעה וגמלת נכות מעבודה לה זכאי התובע. 

עיקר העובדות הצריכות לעניין הן כדלקמן:

1. התובע בן 56 מורה לנהיגה במקצועו, מבוטח אצל הנתבעת כעצמאי.

2. בראשית שנת 2013 בהתאם לדיווחים שהיו בידי המל"ל, הופקו לתובע מקדמות לתשלום דמי ביטוח לפי הכנסה שנתית בסך 67,608 בהתאם לדיווחיו הקודמים.

3. ביום 5/3/13 בשעה 10:30 התובע נפל מסולם במשרדו ונחבל ברגלו ובידו. בסמוך לאחר מכן התובע הופנה למוקד רפואי ומשם לבית חולים אושפז לצורך ניתוח בכף הרגל ושהה באי כושר.

   התאונה הוכרה מאוחר יותר כתאונת עבודה, ובהמשך הדברים אף נקבעה לתובע נכות זמנית ונכות קבועה.

4. ביום התאונה (5/3/13) בשעה 14:58 (5-6 שעות לאחר התאונה) נשלחה לנתבע בקשה לעדכון מקדמות מטעם התובע. הבקשה נשלחה באופן מכוון, באמצעות משרד המיצג של התובע (משרד רו"ח שמשון מנורי). בתגובה נשלח למייצג מענה אוטומטי לפיו השומה לחודש ינואר 2013 שונתה ל- 8,400 ש"ח.

5. מספר חודשים לאחר הפגיעה בחודש יולי 2013 התובע הגיש הודעה על שומת מס הכנסה לשנת 2012 במסגרתה דיווח על הכנסות בסך למעלה מ- 180,000 ₪ בשנת 2012.

6. ביום 8/9/14 הגיש רו"ח מנורי לנתבע דו"ח כספי ממנו עולה לטענתו כי הכנסותיו של התובע בחודשים דצמבר 12 עד פברואר 13 עמדו על 50,260 ₪, וביקש לתקן את הדמי הפגיעה ואת קצבת הנכות של התובע בהתאם.

7. ביום 28/10/14 נמסרה לתובע תשובה המפנה אותו לתקנה 11 בדבר קיומה של גמלה חוסמת.