ביום 21.4.13 מונה פרופ' עודד אברמסקי כמומחה מטעם בית-הדין (להלן - המומחה), ובהתאם להחלטה מיום 18.1.13, נפרשו בפניו העובדות הבאות:
א.התובע יליד 1952.
ב.התובע עבד משנת 1993 כמתדלק בתחנת דלק.
ג.התובע עבד 6 ימים בשבוע, בימים ב'-שבת, במשמרות בוקר.
למעט ימי שישי היה התובע עובד לבד במשמרת ובדרך כלל בימי שישי עבד לצד התובע עובד נוסף בין השעות 06:00 – 09:00, שהן שעות עמוסות במיוחד.
ד.ביום 23.9.11, יום שישי בשבוע, החל התובע עבודתו בשעה 06:00 כהרגלו, אך הפעם נדרש לעבוד לבד (כפי שנדרש גם בשבועיים, שלושה האחרונים עקב צמצומים). העבודה באותו יום היתה עמוסה במיוחד, בין היתר בגלל מכירת עיתונים במחיר אטרקטיבי למתדלקים. התובע עבד באופן רצוף לבדו, תוך שנאלץ להתמודד עם צעקות, צפירות המכוניות ותלונות הלקוחות. עבודת התובע ביום שישי בבוקר לבדו, בתנאיי הלחץ שתוארו, היוותה אירוע חריג בעבודתו (להלן – האירוע החריג).
ה.בשעה 09:00 לערך, בעוד שלקוחות המתינו לתדלוק, החל התובע לחוש סחרחורת וחולשה בידיים וברגליים ופונה לביה"ח רמב"ם בחיפה, לאחר קבלת טיפול רפואי ראשוני בקופ"ח.