אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> נ.ע.א. נ' המוסד לביטוח לאומי

נ.ע.א. נ' המוסד לביטוח לאומי

תאריך פרסום : 05/07/2017 | גרסת הדפסה
ב"ל
בית דין אזורי לעבודה נצרת
29521-09-15
21/06/2017
בפני השופט:
מוסטפא קאסם

- נגד -
התובע:
נ.ע.א.
עו"ד אלראוף נאבלסי
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
עו"ד סירין זועבי בסול
החלטה

 

 

1.התובע, עוזר טכנאי גז, הגיש לנתבע תביעה להכיר בתאונה מיום 5.5.13 כתאונת עבודה.

ביום 1.4.15, תביעתו של התובע נדחתה על ידי הנתבע מהנימוק שלא היה מבוטח כעובד שכיר לפי סעיף 75(א)(1) לחוק הביטוח הלאומי (להלן: "החוק") וכי בשים לב לאופי העבודה מדובר בעובד עצמאי.

עוד צוין במכתב הדחיה, כי לא הוכח קיומם של יחסי עובד ומעסיק בין התובע לבין חב' היאלי שירותי גז בע"מ (להלן: "חב' היאלי").

כנגד החלטת הנתבע הוגשה התביעה שלפנינו.

 

2.במסגרת כתב התביעה, התובע טען כי החל משנת 1999 עבד בתור עוזר טכנאי שכיר בשירות 3 חברות בשמות שונים, אשר הוקמו ונוהלו על ידי אדם אחד בשם יוסי קינן (להלן: "מר קינן").

 

עוד טען התובע כי ביום 5.5.13 ובמסגרת עבודתו בחברת היאלי, החליק במדרגות ביתו של לקוח ונפגע בכל חלקי גופו ובעיקר בגבו.

 

לטענת התובע, הוא הודיע למר קינן על התאונה והאחרון אף מסר לו טופס 250 לצורך קבלת טיפול רפואי.

 

התובע הוסיף כי מעולם לא היה עצמאי, וכי היה עובד שכיר בעת שנפגע.

 

3.הנתבע הגיש כתב הגנה בו חזר על טענותיו במכתב הדחיה, והדגיש כי בעת הרלוונטית לתביעה, התובע לא היה מבוטח כעובד שכיר וכי בינו לבין חברת היאלי לא התקיימו יחסי עובד ומעסיק ועל כן אינו מבוטח בביטוח נפגעי עבודה.

 

4.בשים לב למחלוקת שבין הצדדים לא היה מנוס משמיעת ראיות.

 

מטעם התובע הוגשו תצהירי עדות ראשית מטעמו ומטעם אחיינו מר חסן נאבולסי (להלן: "מר חסן").

כמו כן, התובע ביקש לזמן לעדות מטעמו את מר איאד זיאדנה, שעבד במועד האירוע הנטען יחד עמו (להלן: "מר זיאדנה"), מר קינן וכן גב' פאולינה בן דור, מי ששימשה כמנהלת ובעלים של חברת היאלי בתקופה הרלוונטית (להלן: "גב' בן דור").

 

הנתבע הגיש את הודעותיהם לחוקר של התובע, מר קינן וגב' בן דור.

מטעם הנתבע העיד החוקר מר יצחק גואטה, אשר ערך חקירות לאימות התביעה שהגיש התובע ולבסוף הגיש דו"ח סיכום חקירה (להלן: "החוקר").

 

השאלות הטעונות הכרעה

 

5.כעולה מכתבי הטענות עולה כי המחלוקת בין הצדדים מתמקדת בשאלה, האם התובע עבד כשכיר בחברת היאלי במועד בו אירע האירוע ביום 5.5.13, אם כן מה היה שכרו.

זאת ועוד, בשים לב לטענות הנתבע בכתב ההגנה, בהן הכחיש קיומו של אירוע ביום 5.5.13, עולה השאלה האם האירוע הנטען אכן התרחש.

 

6.נציין עוד, כי ככל שנקבע בסופו של דבר כי בין התובע לחב' היאלי התקיימו יחסי עובד-מעסיק, וככל שהתאונה תוכר כתאונת עבודה, התובע יהיה זכאי לדמי פגיעה וליתר הזכויות הנובעות מההכרה בפגיעה כתאונת עבודה, כמתחייב מהוראות סעיף 365 לחוק הביטוח הלאומי אשר קובע כדלקמן: "היה אדם חייב לפי חוק זה לשלם דמי ביטוח בעד הזולת ולא שילמם, יראו, לענין הזכות לגמלה, כאילו שולמו".

 

המסגרת הנורמטיבית

 

7.סעיף 79 לחוק מגדיר תאונת עבודה לגבי "עובד" כדלקמן:

"'תאונת עבודה' – תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו".

 

סעיף 75(א)(1) לחוק שעניינו מבוטחים ותנאים לביטוח נפגעי עבודה קובע:

"(א) אלה המבוטחים לפי פרק זה:

(1) עובד, למעט שוטר..., סוהר...., ועובד שירותי הביטחון...".

 

סעיף 1 לחוק מגדיר עובד כדלקמן:

"עובד" - "לרבות בן משפחה, אף אם אין בינו לבין קרובו המעסיקו יחס של עובד ומעביד, ובלבד שהוא עובד במפעל באופן סדיר ובעבודה שאילולא עשה אותה הוא, היתה נעשית בידי עובד; לעניין זה, "בן משפחה" - אחד ההורים, ילד, נכד, אח או אחות".

 

עוד נקבע בפסיקה כי -

"שאלת היותו של הנפגע מבוטח בביטוח נפגעי עבודה בגדרו של סעיף 75 לחוק, היא שאלה פרלימינרית, הקודמת לבחינת התקיימותם של היסודות הנדרשים במסגרת סעיף 79 לחוק. לשון אחר: רק בבוא הנפגע בגדרי סעיף 75 לחוק, כאחד המבוטחים בענף נפגעי עבודה, יוכל לבוא בשערי מבחן ה"תוך כדי ועקב עבודתו" שבסעיף 79 לחוק" (עבל 1187/04 מסרי זייד – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע מ 665).

8.עוד נקבע בפסיקה כי היותו של אדם "עובד" הוא דבר הקרוב לסטטוס, ומעמד זה אינו נקבע לפי התיאור שניתן לו על ידי הצדדים או אחד מהם, אלא על פי נסיבות המקרה כהווייתן. לפיכך, יש לבחון מהי מהות היחסים שנוצרו הלכה למעשה בין התובע לבין חב' היאלי, על סמך מכלול הסממנים והעובדות.

 

9.במסגרת הקביעה האם התקיימו יחסי עובד-מעסיק, נקבע "המבחן המעורב" כמבחן העיקרי לבירור שאלת קיומם של יחסים אלה. במרכזו של המבחן המעורב עומד מבחן ההשתלבות, ולו שני פנים – הפן החיובי – במסגרתו נבחנת השאלה האם המועסק היווה חלק מהמערך הארגוני של המפעל, ואין המדובר בגורם חיצוני; והפן השלילי – האם המועסק פועל במסגרת עסק משלו. לצד מבחן ההשתלבות, נקבע כי יש מקום לבחון היבטים נוספים, כגון הסכמת הצדדים לגבי אופן ההעסקה, אופן הפיקוח על ביצוע העבודה, הכפיפות, ביצוע העבודה באופן אישי, בלעדיות העבודה, התלות הכלכלית והסתמכות המעסיק על המועסק, המבנה הארגוני של העסק, היכן מתבצעת העבודה ומי מספק את כלי העבודה, ההקשר התעשייתי, סוג התפקיד, התמשכות וסדירות הקשר בין הצדדים, צורת התשלום והרישום ברשויות המס ובמוסד לביטוח לאומי וכן הלאה (ראו סטיב אדלר "היקף תכולת משפט העבודה – מכפיפות לתכלית", ספר גולדברג, עמ' 17).

 

דיון והכרעה

 

10.בטרם נבחן את מעמדו של התובע, נציין כי הנתבע הכחיש את עצם קיומו של האירוע התאונתי כבר במסגרת כתב ההגנה.

לפיכך, טענות התובע שכביכול הנתבע מנוע מלהכחיש את עצם קיומו של האירוע, משטענה זו לא נטענה במפורש בכתב ההגנה, דינן להידחות.

 

מהות הקשר בין מר קינן לבין חברת היאלי

 

11.התובע ציין בתצהירו כי עבד בשירותו של מר קינן בשלוש חברות שונות שהקים, כאשר בחודש מאי 2013, החודש בו אירעה התאונה, הוא עבד בחברת היאלי.

12.מר קינן ציין בהודעתו לחוקר כי התובע עבד בחברת אפרת עד לסוף שנת 2012, ולאחר מכן עבד בחברת היאלי, שבבעלותה של גב' בן דור (ראו ע' 1 ש' 1-5 להודעתו). על גרסתו זו חזר, בשינויים כאלה ואחרים, גם בעדותו.

 

13.עסקינן במקרה שלפנינו בשתי גרסאות סותרות באשר לשאלת הבעלות האמיתית בחברת היאלי. לפיכך, ולצורך הכרעה בסוגיות שלפנינו, נבחן תחילה על סמך כלל הראיות, את שאלת הבעלותו/או ניהול החברה, כאמור.

 

14.מבחינה פורמאלית, אין חולק כי גב' בן דור החזיקה במניות חברת היאלי בתקופה 8/2012-8/2013. לאחר מכן, עברו המניות על שם אחיו של מר קינן, מר אסף אקנין ז"ל.

 

15.גב' בן דור הסבירה בעדותה בבית הדין כי הייתה בת הזוג של מר קינן למשך מספר חודשים. גב' בן דור הסבירה, לרבות בהודעתה, כי מר קינן פנה אליה, מאחר שהיה מצוי בהליכי גירושין ומסיבותיו, ביקש ממנה לרשום את מניות חברת היאלי על שמה למשך מספר חודשים עד שיסתיימו הליכי הגירושין מול אשתו דאז. גב' בן דור הוסיפה שעשתה זאת על מנת לסייע לחבר, כאשר בפועל לא לקחה כל חלק בניהול ו/או תפעול החברה וכי מר קינן הוא זה שניהל ותפעל את החברה בפועל. כך גם ציינה כי בתקופה שהחברה הייתה רשומה על שמה היא עבדה כשכירה בחברת רהיטים בדרום תל אביב.

 

כשנתבקש מר קינן, במהלך עדותו להתייחס לגרסתה של גב' בן דור הוא השיב: "היא אמרה את מה שיש לה להגיד ואני אמרתי את מה שיש לי להגיד" (ראו ע' 23 ש' 8 לפרוטוקול).

גב' בן דור העידה כי חברת היאלי נקראה על שמה של בתו של מר קינן – היאלי. מר קינן אישר נתון זה בעדותו. בעניין זה נציין כי תמוה בעינינו, מדוע חברת היאלי נקראה על שם ביתו של מר קינן שעה שמר קינן, לפחות כך טען, לא היה קשור לחברת היאלי כלל ועיקר. זאת ועוד, תמוה מדוע הועברו מניות חברת היאלי מגב' בן דור למר אסף אקנין ז"ל – אחיו של התובע, שעה שהתובע הכחיש כל קשר לחברה ולא הזכיר כל מידע בעניין השליטה בחברה בתקופה שלאחר העברת המניות מגב' בן דור, על אף, שמטבע הדברים, מידע זה היה ידוע לו.

 

גב' בן דור הסבירה, כפי שנשאלה בעדותה, כי אכן שלחה לתובע טופס "כרטיס עובד". הטופס התקבל אצלה מרואה החשבון של מר קינן – כאשר מר קינן בעצמו ביקש ממנה לשלוח אותו במייל לתובע, והוא אף ישב לידה במעמד שליחת המייל (כך גם ציינה כי הייתה לו גישה לאי מייל הפרטי שלה – ראו עדותה בע' 31-32 לפרוטוקול).

 

16.כפי שעוד נפרט בהמשך, התרשמנו שעדותו והודעתו של מר קינן היו רצופות, בלשון המעטה, באי דיוקים, וסתירות (פנימיות וחיצוניות). לפיכך, החלטנו שלא לקבל את הגרסה שהציג בחלק ניכר מהעניינים העומדים לפתחנו – ואף לעניין הקשר שלו ,במישרין ובעקיפין, לחברת היאלי.

 

17.מנגד, עדותה והודעתה של גב' בן דור היו אמינות עלינו. התרשמנו מאותות האמת שעלו בעדותה. נוסיף על האמור ונדגיש כי גרסתה של גב' בן דור השתלבה עם יתר הראיות שהוצגו בפנינו, לרבות עדותו והודעותיו של התובע בעניין זה - שאף הן היו אמינות עלינו באשר לאופי הקשר בין מר קינן לחברת היאלי.

 

18.לפיכך, אנו קובעים כי לעניינינו, על אף רישום החברה על שמה, התרשמנו כי גב' בן דור שימשה בעלים "על הנייר" בלבד, שעה שמר קינן היה הרוח החיה מאחורי חברת היאלי והוא זה שניהל והפעיל אותה כראות עיניו.

 

קיומם של יחסי עובד ומעסיק

 

19.לאחר ששמענו את העדים בתיק, ובחנו את כלל הראיות שהוצגו מטעם הצדדים, באנו לכלל מסקנה כי התובע הוכיח כי בינו לבין חברת היאלי התקיימו יחסי עובד – מעסיק, בתקופה הרלוונטית לתביעה:

 

  • כאמור, גרסתה של גב' בן דור הייתה אמינה עלינו והחלטנו לקבוע ממצאים על פיה. כך גם עדויותיהם של התובע ועדיו היו אמינות עלינו בכל הקשור לקיומם של יחסי עובד מעסיק בין התובע לחברת היאלי.

    התובע תמך את גרסתו בטופס התביעה לתשלום דמי פגיעה וכן בטופס 250 עליהם התנוססה חותמת חברת היאלי.

    התובע הציג המחאה על סך של 16,000 ₪ שעל שמו, המשוכה גם היא מחשבונה של חברת היאלי.

     

  • מר קינן אישר שהתובע היה עובד שלו "באיזשהו שלב כן בטח, אני לא מתכחש" (ראו ע' 23 ש' 10 לפרוטוקול).

     

    כפי שקבענו לעיל, אנו רואים בהעסקת התובע בחברת היאלי המשך ישיר להעסקתו בחברת אפרת. לפיכך, תוכן הדברים שעלו מהודעתו ועדותו של מר קינן באשר לחברת אפרת יפים גם באשר לחברת היאלי.

     

    מר קינן העיד כי סיפק לתובע בחברת אפרת כלי עבודה, שילם לו שכר (בד"כ במזומן), סיפק לו רכב לצרכי עבודה, פלאפון לצרכי עבודה, דלקן לרכב, והוסיף כי כשעובד נפגע בעבודה היו מודיעים לו על כך.

     

  • מהודעותיו ועדותו של התובע, שהיו אמינות עלינו בעניין זה ואף השתלבו עם יתר הראיות בתיק, עולה כי מר קינן קיבל אותו לעבודה, היה האחראי עליו, קבע ושילם לו את שכרו (בעיקר במזומן וחלק בהמחאות), הגדיר את תפקידו כעוזר טכנאי (תפקיד אשר כלל התקנת מחממי מים ותשתיות גז במקומות שונים בארץ), קבע את ימי ושעות העבודה, סיפק את סידור העבודה (לטענת התובע מר קינן שימש כקבלן משנה של חברת פז-גז והוא זה אשר היה מוסר לתובע את סידור העבודה, טלפונית מידי יום ביומו).

     

    עדותו של התובע נתמכה בעדותם של מר חסן ומר זיאדנה לעניין עצם העבודה המשותפת בחברת היאלי בתקופה הרלוונטית לענייננו.

     

  • התובע הגיש לבית הדין מסמך "אישור החזרת רכב" (סומן ת/4), ממנו עולה כי רכבו של התובע, מסוג שברולט קרוז, הוחזר לחברת ההשכרה ביום 13.8.13 (כאשר, כאמור, התאונה הנטענת התרחשה, לכאורה, ביום 5.5.13). בטופס נכתב כי הנהג הינו, לא אחר מאשר, התובע וכי שם החברה השוכרת את הרכב הינה חברת היאלי.

     

    התובע העיד בעניין זה כי מר קינן השאיר לו את הרכב, גם לאחר התאונה הנטענת, כי הם היו ביחסים "כמו אחים" וכי הם היו "כמו משפחה" (ראו עדותו בע' 9 ש' 1-2 לפרוטוקול).

     

    מר קינן העיד בעניין זה כי הוא לא זוכר שהשאיר לתובע את הרכב גם לאחר הניתוח שעבר (ראו עדותו בע' 26 ש' 7-11 לפרוטוקול).

    לאחר שמר קינן הופנה לאישור חברת ההשכרה, טען כי: "היאלי זו לא אני".

     

    נוכח אישור החזרת הרכב שהוצג לעיונינו, ומאחר שלא שוכנענו אחרת, אנו מקבלים את טענתו של התובע בעניין הרכב השכור שנשאר בשימושו עד ליום 13.8.13. יש בכך, לדידנו, כדי לחזק את טענת התובע בדבר עבודתו בחברת היאלי גם במועד התאונה הנטענת.

     

  • התובע ציין בתצהירו כי לאחר התאונה פנה למר קינן וביקש ממנו שימסור לו את תלושי השכר שלו. מר קינן הפנה אותו לגב' בן דור בטענה כי היא האחראית בעניין זה, וזו האחרונה שלחה לו במייל טופס "כרטיס עובד" לצורך חתימתו והחזרתו על מנת להנפיק לתובע תלושי שכר.

     

    כאמור, גב' בן דור אישרה שאכן שלחה לתובע את הטופס ואף אישרה את ההתכתבות. כך גם, אישרה שמר קינן ישב לידה ואף היה מודע לשליחת הטופס לתובע.

     

    באמור לעיל יש כדי לאשר את גרסתו של התובע בדבר עבודתו כשכיר בחברת היאלי.

     

  • עדותו של מר קינן הייתה רצופה סתירות.

    כך למשל כשנשאל כמה שנים הוא מכיר את התובע השיב שמעל 5 שנים. בהודעתו לחוקר ציין שהתובע עבד אצלו מעל שנה. כשעומת בעדותו עם שינוי הגרסה השיב שהוא לא יודע על מה ב"כ התובע מדבר וביקש לקרוא את הודעתו. מר קינן לא יישב את הסתירה להנחת דעתנו.

     

    כך גם, מר קינן ציין בהודעתו שמספר עובדים אשר עבדו בשירותו עברו לעסק של גב' בן דור, קרי עזבו אותו ועברו לעסק מתחרה. כפי שקבענו לעיל, גרסתו זו לא נתמכה בראיה כלשהי.

     

    בנוסף לאמור נדגיש כי תשובותיו של מר קינן לשאלות שנשאל במהלך עדותו היו מתחמקות, וניכר היה כי אינו מעוניין "לנדב" מידע שיש בו כדי לשפוך אור על התיק המתנהל בפנינו. וסיבותיו עימו. כך למשל כשנשאל בעדותו כמה שנים התובע עבד בשירותיו, פעם אחר פעם, השיב כי יש טפסים שניתן להוציא מהביטוח הלאומי ולבדוק זאת. כשנשאל אילו חברות היו בשליטתו השיב "תוציא טופס חברות ותראה. אני לא חושב שאני חייב להגיד לך..." (ראו ע' 22 ש' 19 לפרוטוקול).

    כשנשאל האם התובע החל לעבוד איתו משנת 1999 השיב: "אני לא יודע. יש תלושים של ביטוח לאומי ותבחנו את זה" (ראו ע' 23 ש' 18-19 לפרוטוקול).

    מר קינן לא זכר מה היה שכרו של התובע. כשנשאל מי היה מסדר החשבונות שלו "טנצר. השם לא מוכר לי" (ראו ע' 24 ש' 26-27 לפרוטוקול).

     

    לא קיבלנו כל הסבר המניח את הדעת בדבר התנהלותו של מר קינן. התרשמנו כי עדותו ותגובותיו אינן אלא ניסיון להתחמק מלתת תשובות ענייניות.

     

  • מר קינן העיד כי הוא חש הרבה אמוציות לתובע וליתר העובדים, שכן, לשיטתו, אחת הסיבות לכך שהוא עצור נעוצה בכך שהם דיווחו לחברת פז גז על כך שאפשר עבודת נותני שירות בתחום הגז בהיעדר תעודות הסמכה מתאימות. נראה כי העובדה שמר קינן הגיע להעיד בתיקו של התובע "בבטן מלאה" עליו – הקשתה עליו להעיד באופן שעשוי, אולי, להיטיב עם התובע, ונראה כי הדבר דרש "התאמות מסויימות" בגרסתו.

     

  • בשולי דברינו בפרק זה נציין כי הכרעתנו לעניין קיומם של יחסי עובד מעסיק לא הייתה חפה מספקות. נוסיף ונאמר שהתלבטנו לא מעט בשאלה זו, שכן עמדו אל מול עינינו שאלות ותהיות אחדות אשר היה בהן כדי להטיל ספק בגרסתו של התובע.

     

    כך למשל, לא ברור מדוע חברת היאלי דיווחה לנתבע, בחודש בו התרחש האירוע הנטען (5/2013), על עובדים אחרים שעבדו בשירותיה ובהם מר חסן ומר זיאדנה – שהעידו מטעם הנתבע, ועל התובע בחרה שלא לדווח?

     

    זאת ועוד, התובע לא הציג הוכחות בדבר קבלת שכרו בחברת היאלי (להוציא המחאה שהציג על סך של 16,000 ₪ - שפשרה לא הוכח כדי הצורך).

     

    אולם, בסופו של יום, ובהתקיים התנאים הנדרשים בהתאם למבחנים שהתוו בפסיקה לעניין קיומם של יחסי עובד ומעסיק, מאזן ההסתברות נוטה בצורה משכנעת לכיוון קבלת גרסתו של התובע לעניין קיומם של יחסי עובד מעסיק בינו לבין חברת היאלי – והכרעתנו בהתאם.

     

    20.לאור האמור, אנו קובעים כי בין התובע לבין חברת היאלי התקיימו יחסי עובד מעסיק ביום האירוע הנטען – 5.5.13.

     

     

     

     

    שכרו של התובע

     

    21.התובע ציין בהודעתו לחוקר (מיום 27.1.14) כי שכרו נע בין 15,000 ₪ ל-30,000₪.

    עוד הוסיף התובע כי קיבל את שכרו בהתאם להתקנות של מחממי מים שביצע, כך שבגין כל התקנה הוא קיבל 400 ₪ כאשר היה מתקין בין 2-5 מכשירים מידי יום ביום.

    בימים בהם התובע לא התקין מכשירים, שכרו היומי עמד על 400 ₪.

    על גרסה זו חזר התובע במהלך עדותו בבית הדין.

     

    22.מר קינן עומת בהודעתו עם השכר לו טען התובע והשיב כי "אין דבר כזה". בעדותו בבית הדין העיד מר קינן שמה שצוין בתלוש השכר זה מה ששולם בפועל. עדותו בעניין זה לא נסתרה.

     

    23.מר חסן, שהיה טכנאי גז, העיד כי שכרו הממוצע הינו כ-9,000 ₪. בעניין זה נזכיר כי התובע עבד כעוזר טכנאי גז ולא כטכנאי גז.

     

    24.מר זיאדנה, שאף הוא היה טכנאי גז, העיד כי קיבל שכר חודשי של כ-7,500-8,000 ₪ בחודש.

     

    25.לדידנו, לא ניתן להתעלם משכרם של מר חסן ומר זיאדנה, כאשר התובע שימש כעוזר טכנאי ולא כטכנאי, כך שעל פי הגיונם של דברים היה על התובע להשתכר פחות משני עדיו. יחד עם זאת, על התובע לשכנענו שהשתכר סכומים הגבוהים פי כמה וכמה מאלו שהשתכרו עמיתיו (בערכי נטו). כמפורט בהמשך, ועל פי הראיות המונחות לפנינו, התובע לא צלח במשימתו זו.

     

    26.התובע לא הציג אסמכתאות לעניין השכר שקיבל. כך למשל, לא הציג אישורים בדבר הפקדות בחשבון הבנק, לא הציג צילומי המחאות שקיבל, על אף שהעיד שאלו נמצאים בידיו (להוציא המחאה אחת שהציג על סך של 16,000 ₪ ממנה לא ברור בגין מה ניתנה ובאיזה הקשר. מכל מקום, אין בידינו לקבל את טענת התובע, לפיה המדובר בחלק משכר העבודה החודשי) - לו רצה התובע יכל בנקל לפעול כאמור, במיוחד שעה שלטענתו השתכר שכר שלעיתים הגיע לכדי 30,000 ₪ נטו בחודש (ראו עדותו בע' 9 לפרוטוקול).

    התובע נשאל בחקירתו האם יש בידיו רישומים בדבר השתכרותו מידי חודש. התובע השיב כך: "לא, רק רישום של מה שעבדתי ומה עשיתי אבל לא שמרתי את זה" (ראו ע' 2 ש' 38-38 להודעתו מיום 27.1.14). תמוה בעינינו שהתובע אכן ביצע רישום ממנו ניתן לבחון את השתכרותו בפועל, אולם בחר, בסופו של יום, שלא לשמור רישום זה.

     

    לדידנו, מאחר שהתובע טען להשתכרות בסכומים שאינם תואמים את תלושי השכר שקיבל בעבר, ושמרביתם במזומן, הנטל עליו להוכיח כי השתכר מעבר לסכומים שצוינו בתלושי השכר. כאמור, התובע לא עמד בנטל זה.

     

    27.התובע העיד כי כשעבד בחברת אפרת קיבל תלושי שכר בזמן אמת כאשר נפצע באצבעו במהלך העבודה, וכשנזקק לתלושים לצורך קבלת הלוואה מהבנק (ראו עדותו בע' 10 ש' 7-10 לפרוטוקול).

     

    טענה שתלושי השכר אינם משקפים נאמנה את המצב לאשורו אינה יכולה היום לעמוד לתובע שעה שהוא עצמו הסתמך על אותם תלושים מול הביטוח הלאומי עת נפגע בעבודתו ומול הבנק עת נדרש לקבלת הלוואה. סביר היה שאילו סבר התובע שתלושי השכר אינם תואמים את המציאות – היה מעלה זאת בזמן אמת, ולו לצורך עמידה על זכויותיו מול המוסד לביטוח לאומי – בדיוק כפי שהוא עושה בימים אלו.

     

    זאת ועוד, לא נטען ולא הוכח, כי קיים הבדל בתנאי העבודה/השכר בין חברת אפרת לחברת היאלי.

     

    28.מכל מקום, לצורך חישוב שכרו של התובע, ובהתחשב בנתונים המצויים בידינו, בחרנו להסתמך על תלושי השכר שהונחו בפנינו משנת 2011 (מחברת אפרת). לבית הדין הוגשו תלושי שכר של החודשים 8-11/2011, אולם תלוש השכר של חודש 11/2011 מצביע על עבודה חלקית בחודש זה. לפיכך, התייחסנו לסך התשלומים ששולמו לתובע עד לחודש 10/2011 (כפי שמופיע בתלוש השכר של חודש 10/2011 תחת פרק נתוני העזר), שעמדו על סך של 68,641 ₪. חילוק סך התשלומים ב-10 חודשים מעלה שהתובע השתכר סך של 6,864 ₪ בממוצע לחודש.

     

    29.לאור האמור, אנו קובעים כי שכרו של התובע בחברת היאלי עמד על סך של 6,841 ₪ ברוטו לחודש.

     

    למען הסר ספק, ולצורך חישוב שכרו הרגיל של התובע, יובהר כי התובע השתכר בשלושת החודשים שקדמו לתאונה סך של 6,841 ₪ ברוטו לחודש.

     

    האם התובע נפגע תוך כדי ועקב עבודתו ביום 5.5.13?

     

    30.נקדים ונציין כבר כעת כי הוכח בפנינו על סמך מכלול הראיות כי התובע אכן נפגע תוך כדי ועקב עבודתו ביום 5.5.13. ונסביר.

     

    31.התובע הציג מסמך סיכום ביקור במחלקה לרפואה דחופה, בבית החולים פוריה, מיום האירוע הנטען – 5.5.13, בו צוין כי הוא נקלט במיון בשעה 23:10, וכך ציין הרופא שבדק אותו, ד"ר יבגני לוינס: "...לדבריו היום תוך כדי עבודה נפל ממדרגות עם ארגז ונחבל באגן, באופן הדרגתי כאבים החמירו, פנה למיון עם תלונות על כאבים ברגל שמאל בעיקר בברך, קרסול וכף הרגל".

     

    מהאמור לעיל עולה כי התובע התייצב ביום האירוע הנטען בבית החולים ותיאר את שלטענתו אירע לו כמה שעות קודם לכן. התובע חזר על גרסתו זו גם בכתבי בי הדין שהגיש, בהודעותיו ובעדותו, בשינויים מינוריים, שלא ראינו שיש בהם כדי לפגום באמינות גרסתו בעניין זה.

     

    נציין כי בקשר לחשיבות האנמנזה הרפואית לעניין ההכרה בליקוי רפואי כפגיעה בעבודה, כבר נקבע כי בהוכחת האירוע יש לייחס משקל רב לרישומים הרפואיים, זאת מתוך ידיעה, שהיא פרי ניסיון, שרישומים אלה מהימנים ומדויקים. זאת משום שיש להניח כי אדם הפונה לקבלת טיפול רפואי ימסור את מלוא המידע הרלוונטי, על מנת לזכות בטיפול נכון (ראו עב"ל 696/08 ויקטוריה ביזרמן - המוסד לביטוח לאומי, פס"ד מיום 10.12.09).

     

    32.התובע הסביר שלא פנה מיד לאחר שנפגע לבית החולים מכיוון שהכאבים התגברו רק בשעות הלילה. הסברו זה של התובע לא נסתר.

     

    33.הנתבע הגיש דו"ח סיכום חקירה שנערך על ידי החוקר. בדו"ח נכתב בהאי לישנא: "לבקשת המחלקה איתרתי את בעל הבית ברח' החשמונאים 38 הוד השרון...יצרתי קשר עם מר יונתני עידו-מסר שגר בבית (דו משפחתי). מתכחש לחלוטין לכל אירוע תאונתי שקרה בביתו או לביקור טכנאי גז...".

     

    התובע הגיש טופס קריאת שרות מטעם חברת "פזגז בע"מ" (שהוא ביצע את קריאות השרות עבורם - מטעם חברת היאלי), ואשר סומן ת/1, ממנו עולה כי ביום 5.5.13, בין השעות 14:00-16:00, ובניגוד לאמור בדו"ח סיכום החקירה לעיל, ביקר טכנאי הגז, מר זיאדנה, בבית ברח' החשמונאים 38 בהוד השרון.

    שמו של התובע לא מופיע בטופס. התובע העיד כי שמו לא מופיע בטופס מאחר שהטפסים יוצאים על שם טכנאי הגז, ומכיוון שהוא עוזר טכנאי שמו אינו מופיע (ראו עדותו בעניין זה בע' 6 ש' 4-7 לפרוטוקול). מר זיאדנה אישר בעדותו כי התובע עבד יחד איתו ביום האירוע בבית האמור בהוד השרון.

     

    עוד נציין כי התובע העיד כי מזמין העבודה ברח' החשמונאים 38 בהוד השרון לא היה בביתו בעת מתן השרות ואח שלו הוא זה שנשאר איתו ועם מר זיאדנה (ראו עדותו בע' 15 ש' 9-17 לפרוטוקול).

     

    מצאנו באמור לעיל כדי לחזק את גרסתו של התובע לפיה ביום 5.5.13, עת עבד יחד עם מר זיאדנה, נפגע במהלך העבודה בבית האמור בהוד השרון.

     

    34.בטרם נעילה נציין כי לא נעלם מעינינו שבהודעת התובע לחוקר מיום 27.1.14, הוא לא זכר מי הטכנאי שהיה איתו ביום האירוע. מנגד, בהודעתו השנייה לחוקר מיום 18.8.14 התובע נזכר בשמו של מר זיאדנה. יתרה מכך, תמוה בעינינו שגם במועד ישיבת ההוכחות בתיק, 10.5.16, ב"כ התובע לא ידע שמר זיאדנה נכח עם התובע ביום האירוע (ראו ע' 6 ש' 14-18 לפרוטוקול).

     

    על אף האמור, בסופו של יום, כפי שציינו לעיל, התרשמנו שהתובע אכן נפגע באירוע הנטען. התובע הציג גרסה די אחידה, בשינויים יחסית מינוריים כאלו ואחרים, שאיננו סבורים שיש בהם כדי לאיין את גרסתו, בעיקר שעה שמדובר בשתי הודעות שנגבו מהתובע בפער של למעלה מחצי שנה ביניהן. הוכח להנחת דעתנו כי התובע נפל במדרגות המובילות לקומה השנייה בבית – וזה עיקר האירוע. איננו סבורים שיש בתיאור הרקע מסביב, למשל בשאלה היכן עמדו מר זיאדנה והלקוח, כדי להפריך את גרסתו של התובע. במכלול השיקולים שעמדו בפנינו, ותוך התייחסות לכתבי בי הדין שהוגשו ולעדויות שנשמעו (ונזכיר כי אין בספקות בגרסת התובע כדי לדחות את תביעתו ועניין לנו ברף ראייתי של מאזן הסתברויות), אנו מקבלים את גרסת התובע בפרק זה.

     

    35.לפיכך, אנו קובעים כי התובע נפגע בתאונה תוך כדי ועקב עבודתו בחברת היאלי ביום 5.5.13.

     

     

     

     

    סיכום

     

    36.לאור כל האמור לעיל, אנו קובעים כי התובע הוכיח שביום התאונה, 5.5.13, הוא היה עובד של חברת היאלי. לפיכך, יש להכיר באירוע מיום 5.5.13 כאירוע תאונתי בעבודה.

     

    השכר הרגיל של התובע לצורך חישוב דמי פגיעה יחושב על ידי הנתבע בהתאם לקביעתנו לעיל, לפיה התובע השתכר בשלושת החודשים שקדמו לתאונה סך של 6,841 ₪ ברוטו לחודש.

     

    בשים לב לטענותיו בכתב ההגנה ובטרם ימונה מומחה רפואי מטעם בית הדין, הנתבע יודיע לבית הדין, עד ליום 20.7.17, האם חל שינוי בעמדתו ביחס לתביעה בהינתן העובדות ו/או המסקנות המשפטיות שנקבעו.

     

    ניתן היום, כ"ח סיוון תשע"ז, (22 יוני 2017), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

    תמונה 3

    תמונה 4

    מר יונס ג'בארין

    נציג ציבור עובדים

     

    מוסטפא קאסם שופט

     

    מר ראובן גבריאל כהן

    נציג ציבור מעסיקים

    תמונה 2


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ