ב"ל 2071-10 י' ק' נ' בטוח לאומי-סניף ת"א-מח' משפטית

1.לפני בקשת התובע להפנות למומחה הרפואי את שאלות ההבהרה הבאות:

א.האם נכון כי הפחמן הטטרה כלוריד אליו נחשף התובע כמפורט בעובדות מוכר כגורם מסרטן בבני אדם?

ב.האם חשיפתו של התובע לפחמן הטטרה כלוריד כמתואר בעובדות עלול היה לגרום למחלת התובע?

ג.האם נכון כי חשיפתו של התובע משך שנים הן לטריכלוראתן והן לקרבון טטרה כלוריד, יש בה כדי להגביר את הסיכון לחלות במחלה או להחיש התפרצותה?

ד.האם יש בחשיפה לחומרים אליהם נחשף התובע בעבודתו, ובפרט לטריכלוראתן ולקרבון טטרה כלוריד, כדי להחמיר את מצבו של התובע (גם אם אלו לא היוו גורם למחלתו)?

ה.האם נכון כי חשיפתו של התובע לפחממנים הלוגנים ולבריליום ותרכובותיו כמפורט בעובדות יש בהן להכיר בתובע כנפגע מחלת מקצוע לפי פריטים 8 ו- 19 לחלק א' לתוספת השניה לתקנות הביטוח הלאומי על רקע הרעלה של בריליום ו/או פחממנים הלוגנים?

ו.האם נכון כי מחלתו של התובע יכולה להיחשב כסיבוך (להבדיל מהחמרה) שנגרם כתוצאה מהחשיפה לחומרים האמורים או משום סיבוך של המחלה כתוצאה מהחשיפה לחומרים?

2.לאחר שבחנתי את הבקשה ואת התגובה, אני מתירה את שאלות 4 - 2 ו- 6.

הנתבע לא התנגד לשאלות 3 ו- 4 ואשר לשאלה 2, הגם כי הצדק עם הנתבע בטענתו כי המומחה קבע בחוות דעתו כי סקר את כל המידע הקשור לחומרים איתם עבד התובע הרי משמועברות אליו שאלות ההבהרה בקשר לחשיפת התובע לטריכלוראתן ולקרבון טטרה כלוריד יש מקום לשאול אף באשר לפחמן טטרה כלוריד.

אני מתירה אף את שאלה 6, שכן יש הבדל בין מחלה הנגרמת כסיבוך לבין החמרה.

3.אינני מתירה את שאלות 1 ו- 5 מנימוקי הנתבע.

לא נטען כי לתובע נגרמה מחלת מקצוע כמשמעותה בחוק ולא הובאה ראשית ראיה כי התובע לקה בהרעלת בריליום או פחממנים הלוגנים.

4.החלטה תשלח למומחה בנפרד.

לעיוני ביום 8.3.15.