ב"ל 18619-11-11.14 יולי 2014

1.הצדדים בתיק זה הסכימו על מינוי מומחה רפואי. הוסכם כי המחלוקת בתיק בנוגע לטנטון היא בשאלת הקשר הסיבתי בלבד. לטענת הנתבע הירידה בשמיעה לעניין הטנטון נובעת ממחלה ולא מחשיפה לרעש.

2.ביום 7.1.13 מונה ד"ר מ. בייזר כמומחה יועץ רפואי בתיק.

3.העובדות המוסכמות אשר הועברו למומחה:

א. התובע עבד במשך 37 שנים כחוקר מכס בשדה התעופה נתב"ג.

ב. בית הדין הארצי קבע כי התובע היה חשוף לרעש מזיק בעבודתו.

ג. פקיד התביעות קיבל את תביעתו של התובע לעניין הירידה בשמיעה.

ד. הנתבע טוען כי אין קשר סיבתי בין הטנטון לבין החשיפה לרעש המזיק.

4. השאלות עליהן התבקש המומחה להשיב:

א. האם קיים קשר סיבתי בין הטנטון ממנו סובל התובע לבין החשיפה לרעש המזיק בעבודתו?

ב. האם השפעת העבודה על הליקוי הייתה פחותה בהרבה מהשפעת הגורמים

 הטבעיים?

5. חוות דעת המומחה- 

"3א. לית מאן דפליג כי עבודה בחשיפה לרעש מזיק עלולה לגרום לטינטון ואכן מר בן חיון על פי החלטה מיום 7.1.2013 "היה חשוף לרעש מזיק בעבודתו". האזכור הראשון לטינטון באסופת החומר הרפואי שנשלח אלי היה בזמן ביצוע בדיקת שמיעה ב 11.8.93 . הבודקת מציינת "טינטוס פעם בחודש- מסתדר" בתאריך 20.3.03 אזכור נוסף ע"י ד"ר מירב אולשה, מומחית למחלות א.א.ג:"אטימות באוזן ימין ורעש" בתאריך 17.7.08 מציינת ד"ר קרמל, רופאת א.א.ג:"סובל גם מ TINNITUS " גם בתאריך 27.12.10 מציינת רופאת המשפחה, ד"ר וולובובסקי קיון של טיניטוס. בבדיקת השמיעה שמתאריך 12.12.10 מצויין בסעיף ההמלצות:"לשיקול הרופא המשך ברור עקב תלונות על טיניטוס" למעשה עד תחילת 2011 אין יותר כל איזכור לטינטון.

מצד שני, מתוך עיון באסופת החומר הרפואי מסתבר כי מר בן חיון סבל מפתולוגיה של האוזניים. הן מהצטברות של תפליט מאחורי התופיות משך שנים לסרוגין והן דלקות חריפות. כמו כן יש עדויות לקיום נקב בתופית אוזן ימין כבר בשנת 2000, מירינגוסקלרוזיס- שמשמעותה הסתיידות התופית- בד"כ תוצאה של דלקת אוזן תיכונה- וסימני תמט של התופית שמשמעותם הפרעות באיוורור חלל האוזן התיכונה.

אם כך, יש למעשה גם אפשרות שהטינטון של מר בן חיון נגרם עקב סיבות אינטרינזיות כלומר שמקורן באוזן עצמה.