אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פלונית נ' המוסד לביטוח לאומי

פלונית נ' המוסד לביטוח לאומי

תאריך פרסום : 18/04/2019 | גרסת הדפסה
ב"ל
בית דין אזורי לעבודה באר שבע
16601-02-17
12/03/2019
בפני הנשיא:
שמואל טננבוים

- נגד -
תובעת:
פלונית
עו"ד אברהם בר דוד
נתבע:
המוסד לביטוח לאומי
עו"ד ילנה צ'וקלר
פסק דין
 

1. התובעת הגישה תביעה להכרה בזכאותה לגמלת שמירת הריון מכח הוראות סימן ה' פרק ג' לחוק הביטוח הלאומי ]נוסח משולב[ התשנ"ה-1995 (להלן –החוק).

 

2.הצדדים הסכימו למינוי מומחה יועץ רפואי שיקבע האם מצבה הרפואי של התובעת נובע מהריון, סיכן אותה או את עוברה וחייב שהותה בשמירת היריון בתקופה שבמחלוקת.

 

בהחלטת המינוי מיום 30.04.2018 מונה ד"ר בנימין זילברמן, כמומחה יועץ רפואי (להלן – המומחה). בהחלטה זו פורטו העובדות הרלבנטיות כדלקמן -

 

"א.התובעת ילידת שנת 1982, עובדת כמנהלת משרד של חטיבת הייצור אחראית על פיתוח, הגעה ויציאת הסחורה במפעל.

ב.הנתבע אישר את תשלום גמלה לשמירת הריון לתקופה שמיום 1.09.16 ועד ליום 13.10.16, אלא שהתביעה לתשלום הגמלה לתקופה שמיום 5.07.16 ועד ליום 31.08.16 (להלן: התקופה שבמחלוקת) נדחתה.

ג.מצבה הרפואי של התובעת כעולה מהחומר הרפואי. "

 

המומחה התבקש להשיב על השאלה הבאה –

 

"האם מצבה הרפואי של התובעת הנובע מהריון סיכן אותה או את עוברה והצדיק

את שהותה בשמירת הריון בתקופה שבמחלוקת."

 

3.ביום 27.05.2018, השיב המומחה לשאלות בית הדין כדלקמן –

 

"...השאלות העולות בנושא זה במקרה הנידון:

 

1.מתי בהריון הנידון החלה להתבטא בעיית הבקע הטבורי אצל גב' בן שיטרית?

בהריון נשוא חוות הדעת, נרשם החל מ- 29/6/2016, שבוע 1 +24 להריון כי האישה "מתלוננת על לחצים בבטן תחתונה וכאבי גב, בנוסף ידוע על UMBILICAL HERNIA . כעת מתלוננת על החמרה על החמרה במצב כאבים.

בדיקה כללית בטן רכה ללא רגישות, רגישות באזור הטבור ללא סימני גרוי ציפקי. טונוס הרחם לא מוגבר".

 

2.השפעת ההריון נשוא חוות הדעת על הבקע הטבורי

במהלך ההריון, נרשמו 7 ביקורים אצל גורמים רפואיים שונים, מסיבה של תלונות/כאבי בטן שנקשרו בבקע הטבורי:

א.29/6/2016, שבוע 1 +24 להריון, מצויין כי:

"מתלוננת על לחצים בבטן תחתונה וכאבי גב,, בנוסף ידוע על UMBILICAL HERNIA . כעת מתלוננת על החמרה במצב כאבים.

בדיקה כללית בטן רכה ללא רגישות, רגישות באזור הטבור ללא סימני גרוי ציפקי.

טונוס הרחם לא מוגבר"

ב.3/7/2016, שבוע 4 +24 להריון, האישה התלוננה על כאבי בטן, בוצע מוניטור עוברי שפורש כריאקטיבי ללא צירים, הומלצה שתיה מרובה.

ג.7/7/2016, בבדיקת רופא משפחה מצויין כי האישה סובלת מכאבים עקב בקע טבורי, האישה במעקב כירורג, ניתן חופש מחלה לתאריכים 5-12/7/2016, 8 ימים.

ד.10/7/2016, שבוע 5 +25 להריון, צוין כי האישה "סובלת מלחצים בבטן תחתונה, בהרניה ובגב. לא מסוגלת לעמוד לדבריה. הייתה אצל כירורג שהמליץ על מנוחה היות וכרגע אין מה לעשות. לאור זאת ממליץ על מנוחה מוחלטת עד הלידה.".

ה.11/7/2016, שבוע 6 +25 להריון, בדיקה במרפאה הכירורגית במרכז הרפואי סורוקה עקב כאבים בטבור משך חודש ימים, בבדיקה בטן רכה, רחם מעל הטבור, בקע טבורי עם אומנטום ללא סימני כליאה.

הומלצו מנוחה, הימנעות ממאמץ ותיקון הבקע לאחר הלידה.

ו.14/8/2016, שבוע 31 להריון, בדיקה במרפאה הכירורגית במרכז ה רפואי סורוקה, דווח כי האישה התלוננה על כאבים בטבור, ידוע על בקע טבורי.

בבדיקה בטן רכה, רחם גדול, בקע טבורי רגיש ללא סימני כליאה.

הומלצה "מנוחה בבית, להמנע ממאמץ, הרמת משאות כבדים מעל 5 ק"ג ועמידה ממושכת, ביקורת אחרי לידה.

ז.19/9/2016, בדיקה במרפאה הכירורגית במרכז הרפואי סורוקה עקב כאבים ובליטה בטבור. בבדיקה נמצאה בטן רכה, רחם מעל לטבור, בקע טבורי ללא סימני כליאה.

הומלץ על "להמנע ממאמץ והרמת משאות כבדים, ניתוח אלקטיבי לתיקון בקע אחרי לידה".

עולה מהרשומות כי במהלך ההריון חלה החמרה סימפטומאטית שביטויה בהתקפי כאבי בטן שיוחסו ע"י הרופאים המטפלים רופאי נשים וכירורגים להשפעת ההריון על הבקע הטבורי, גורם סיכון שהינו ידוע להופעת/החמרת כאבים עקב עליית הלחץ התוך בטני, כמוזכר לעיל.

 

3.האם ההעדרות מעבודה התחייבה בשל מצב רפואי הנובע מההריון?

כאמור, כאבים ממקור של בקע טבורי עלולים להחמיר בהריון עקב עליית הלחץ התוך בטני שמקורו בגדילת הרחם והבטן.

 

ישנה סבירות:

א.שאצל אשה עם בקע טבורי, הכאבים יופיעו/יישנו במהלך ההריון ויהיו בעלי אופי קשה ואף יחמירו בתנוחות או פעילויות מסוימות.

ב.שסוגי עבודה מסוימים יחמירו מאד הכאבים, עד שלא ניתן לבצעם.

 

יש להדגיש:

א.הקשיים בהריון הכרוכים בטיפול בכאבים, בהיות חלק מהטיפולים התרופתיים האפקטיביים בנושא זה כמו כל משפחת ה-NASID (תרופות הוולטרן, איבופן ודומיהם הגורמים למיעוט מי שפיר וסגירה מוקדמת של הדוקטוס בעובר) אינם מומלצים ואף אסורים בשלבים מתקדמים של ההריון. מסיבות אלה נושא המנוחה והמנעות ממאמצים מקבל משנה חשיבות במהלך הריון.

ב.הביקורים החוזרים של האישה אצל רופאי הנשים והכירורגים מסיבה זו של כאבים ומגבלות שמקורם בסימפוטולוגיה הבטנית, עם המלצות למנוחה שניתנו ע"י רופאי נשים וכירורגים בפרקי זמן שונים.

ג.המלצות הכירורגים למנוחה ושמירת הריון ניתנו על סמך ממצאים חיוביים בבדיקה גופנית כעולה בדיווחים מ-29/6/2016 ו-14/8/2016 (תקופה רלוונטית לשאלת "שמירת ההריון" במקרה הנידון"), בהן מצוינת רגישות בטנית באזור הטבור.

ד.אם בשלב מוקדם של תלונות האישה בהריון הנידון, ניתן היה להסתפק במתן "חופש מחלה", טיפול נוגד כאבים ובחינה חוזרת של מצב האישה לאחר מס' שבועות, הרי בהתחשב במהלך הסימפטומטי בפועל בהמשך ההריון, ניתן להניח כי האישה הייתה חוזרת לרופא המטפל עם המשך תלונות וללא שיפור ממשי במצבה, כפי שאמנם מדווח בהמשך ההריון.

במקרה הנידון, באם היו ניתנות רק המלצות ל"חופש מחלה" זמני, כפי שהסתבר בפועל במהלך ההריון הסבירות הייתה קטנה לשיפור במצב האישה לאור עליית נטל המשקל של הרחם והעובר. הספרות הרפואית מציינת קשר בין שבוע ההריון למצבה ותלונותיה של האישה.

כאבים ממקור של בקע טבורי מטבעם נוטים להחמיר במהלך ההריון, בהיות הלחץ המופעל ע"י שק ההריון והעובר מתגבר עם התקדמות ההריון וגדילתם של גופים אלה.

המסקנה הינה כי לאור הכאבים החמורים של הגב' בן שיטרית ומגבלות הטיפול הקשורים בהריון הרי בקשת "שמירת ההריון" על סמך המלצות הסמכות הרפואית הרלוונטית (קרי הרופאים הכירורגים) להימנעות מוחלטת מהעבודה בתאריכים 5/7/2016 ועד ליום 31/8/2016, היתה סבירה מבחינה הרפואית.

4.האם המשך העבודה היה מסכן את העובר או את התובעת?

...

א.טיפול שמרני לא ניתוחי יתכן ויגרום להחמרת כאבים שמקורם בבקע, או אף לכליאה של הבקע שתחייב ניתוח חירום.

ב.תיקון הבקע בתפרים בלבד מעלה הסיכון להשנות הבקע והסימפטומים המלווים בתקופת ההריון.

ג.תיקון הבקע ברשת/MESH יכול להגביל גמישות דופן הבטן שתוצאתה בהופעת / החמרת כאבי הבטן במהלך ההריון.

...

המשך העבודה, הבקע הטבורי וכאבי הבטן העלו סיכון האישה לתחלואה (MORBIDITY) אימהית. כאמור הסבירות גבוהה כי:

א.אצל אשה עם בקע טבורי, הכאבים יופיעו / יישנו במהלך ההריון ויהיו בעלי אופי קשה ואף יחמירו בתנוחות או פעילויות מסוימות.

ב.שסוגי עבודה מסוימים יחמירו מאד הכאבים, עד שלא ניתן לבצעם.

יש להדגיש כי בתקופה הנידונה, מיום 5/7/2016 ועד ליום 31/8/2016:

א.מדווח על המשכות והחמרת כאבי הבטן.

ב.תלונות האישה לוו במצאים אוביקטיבים של רגישות באזור טבור כפי שמדווח ברשומות מ-29/6/2016 ו-14/8/2016.

ג.המלצות המנוחה ו"שמירת ההריון" ניתנו ע"י הסמכות הרפואית הרלוונטית (קרי הרופאים הכירורגים) בהתחשב בתלונות וממצאי בדיקת האישה.

לסיכום

מדובר באישה ילידת שנת 1982, נשואה +2, ברקע האישה לוקה בבקע טבורי.

במהלך ההריון הנידון, דווחו ביקורים חוזרים של האישה במרפאות קופ"ח לאומי ובית החולים סורוקה עקב כאבים ומגבלות שמקורם בבקע הטבורי, עם המלצות למנוחה שניתנו ע"י רופאי נשים וכירורגים בפרקי זמן שונים.

 

עולה מהרשומות כי חלה החמרה סימפטומאטית שביטויה בהתקפי כאבי בטן שיוחסי ע"י הרופאים המטפלים רופאי נשים וכירורגים להשפעת ההריון על הבקע הטבורי, גורם סיכום שהינו ידוע להופעת/החמרת כאבים עקב עליית הלחץ התוך בטני, כמוזכר לעיל.

מסקירת הספרות הרפואית, עולה כי ישנה סבירות:

א.שאצל אשה עם בקע טבורי, הכאבים יופיעו / יישנו במהלך ההריון ויהיו בעלי אופי קשה ואף יחמירו בתנוחות או פעילויות מסוימות.

ב.שסוגי עבודה מסוימים יחמירו מאד הכאבים, עד שלא ניתן לבצעם.

המלצת הכירורגים במצב של בקע טבורי סימפטומאטי (כאבי בטן) שאינו כלוא, הינה להמנע מניתוח בזמן ההריון, לאור הסיכון המוגבר לעובר ולאישה ולנקוט בטיפול שמרני ע"י תמיכה באזור הבקע, חגורת בטן, עיסוי מקומי (המנעות מפעילות הידועה כמחמירה את הכאב או גורמת להרחבת הבקע.

יש להדגיש כי המלצות הכירורגים למנוחה ושמירת הריון ניתנו על סמך ממצאים חיוביים בבדיקה גופנית כעולה בדיווחים מ-29/6/2016 ו-14/8/2016 בהן מצוינת רגישות בטנית באזור הטבור.

יש להדגיש הקשיים בהריון הכרוכים בטיפול בכאבים, בהיות חלק מהטיפולים התרופתיים האפקטיביים בנושא זה, אינם מומלצים ואף אסורים בשלבים מתקדמים של ההריון.

מסיבות אלה נושא המנוחה והמנעות ממאמצים מקבל משנה חשיבות במהלך הריון.

ניתן להניח בסבירות גבוהה על סמך הפרקטיקה המקובלת, כי המשך עבודתה של האישה, היה גורם בשבועות המתקדמים של ההריון להחמרה סימפומטית של מצב האישה.

המסקנה הינה כי לאור הכאבים החמורים של הגב' בן שיטרית, מגבלות האבחון והטיפול הקשורים בהריון הרי המלצת הסמכות הרפואית הרלוונטית כלומר הרופאים הכירורגים ורופאי הנשים ל"שמירת הריון" היתה סבירה מבחינה רפואית.

במקרה הנידון על פי מהלך ההריון, מגבלותיה של האישה ולפי המלצת כירורגים, מתן מנוחה במסגרת "שמירת הריון" מיום 5/7/2016 ועד ליום 31/8/2016, היווה פרקטיקה רפואית התואמת מצב האישה, במהלך ההריון הנידון".

 

 

 

4.בהחלטה מיום 27/08/2018, התבקש המומחה להשיב על שאלות להבהרת חוות דעתו כדלקמן-

 

"א.האם נכון שבבדיקת כירורג בביה"ח סורוקה ביום 11/07/16 תואר בממצאי הבדיקה כך: "בטן רכה, רחם מעל הטבור, בקע טבורי עם אומנטום ללא סימני כליאה" והומלץ לתובעת על מנוחה, הימנעות ממאמץ ותיקון הבקע לאחר הלידה?

ב.האם הכירורג ביום 11/7/16 המליץ לתובעת על שמירת הריון?

ג.האם נכון שגם בבדיקה הכירורגית השנייה מיום 14/08/16 לא נמצא סימן לכליאת מעיים?

ד.האם נכון שבבדיקה הכירורגית מיום 14/8/16, הכירורג המליץ להימנע ממאמצים, הרמת משאות כבדים שמעל 5 ק"ג ומנוחה אך לא המליץ על שמירת הריון?

ה.האם נכון שבבדיקה הכירורגית השלישית מיום 19/09/16 לא נמצאו סימני כליאה, וההמלצה שניתנה על ידי הכירורג הייתה הימנעות ממאמץ והרמת משאות כבדים אך הוא לא המליץ על הפסקת עבודה או על שמירת הריון?

ו.בסעיף ג' בעמוד 9 כתבת כך:

"המלצות הכירורגים למנוחה ושמירת הריון ניתנו על סמך ממצאים חיוביים בבדיקה גופנית כעולה בדיווחים...". אנא הפנה למסמך רפואי בה רשומה להמלצה כירורגית, לשמירת הריון.

ז.התובעת עבדה בתור פקידה וכך גם דווח לרופאים המטפלים. נא להפנות לחומר רפואי אשר היווה בסיס למסקנה כי עבודה הפקידותית של התובעת גרמה או יכולה לגרום לכליאה.

ח.נא להפנות לחומר רפואי אשר היווה בסיס למסקנה כי כליאה שאובחנה אצל התובעת נבע מהריון.

ט.בסיכום חוות דעתך קבעת כך:

"כי מסקירת הספרות... שסוגי עבודה מסוימים יחמירו מאוד והכאבים, עד שלא ניתן לבצעם" אנא הבא מובאה זו מהספרות המתייחסת לעבודתה של התובעת כפקידה.

י.בעמוד 10 לחוות דעתך קבעת כי "באם היו ניתנות רק המלצות ל"חופש מחלה" זמני... הסבירות הייתה קטנה לשיפור במצב האישה".

על פי סעיף 58 לחוק הביטוח הלאומי שמירת הריון – היעדרות מעבודה בתקופת הריון המתחייבת בשל אחד מאלה:

(1)מצב רפואי הנובע מהריון והמסכן את האישה או את עוברה, הכל בהתאם לאישור הרפואי.

(2)סוג העבודה, מקום ביצוע עבודה או אופן ביצוע עבודה מסכנים את האישה או את עוברה, לפי אישור רפואי בכתב, ולא נמצא לה עבודה חלופית מתאימה על ידי המעביד.

נא להבהיר כיצד מסקנותיך הקובעות הצדקה לשהותה של התובעת בשמירת הריון מתיישבות עם הגדרה לשמירת הריון שבחוק.".

 

 

5.ביום 02.09.2018, השיב המומחה לשאלות ההבהרה כדלקמן –

 

"א.כן.

ב.לא, הכירורג ביום 11/7/2016 המליץ על מנוחה, המנעות ממאמץ ותיקון הבקע לאחר הלידה מנוחה המנעות ממאמץ ותיקון הבקע לאחר הלידה.

ג.ב-14/8/2016 נמצאו רחם גדול בקע טבורי רגיש ללא סימנים קלינים לכליאה.

ד.אין ברשומות מ-14/8/2016 התייחסות לנושא שמירת הריון.

ה.ב-19/9/2016 בבדיקה במרפאה הכירורגית במרכז הרפואי סורוקה עקב כאבים ובליטה בטבור. בבדיקה נמצאה בטן רכה, רחם מעל לטבור, בקע טבורי ללא סימני כליאה.

הומלץ "להמנע ממאמץ והרמת משאות כבדים, ניתוח אלקטיבי לתיקון בקע אחרי לידה".

ו.אין זה מתפקידו של הכירורג להמליץ או אף להכיר את המושג של "שמירת ההריון".

טופס שמירת ההריון ממוצא ע"י רופא הנשים המטפל בהתבסס על המלצות הסמכות המקצועית המתאימה, ולא ממוצא ע"י הכירורג עצמו.

תפקיד הכירורג הינו להתוות/לתת את הטיפול המתאים לבעיה הרפואית לפניה ניצב ולכן במקרה הנידון המליץ על מנוחה כלומר הפסקת עבדוה

לגבי הביצוע הטכני של ההמלצה, האם תהיה ע"י "אישור מחלה" או "שמירת הריון", אין זה מתפקיד הכירורג להכנס לפרטים אלה, אלא של רופא הנשים המטפל, בלפניו נמצאת התמונה הקלינית השלימה של מהלך ההריון, ועליו האחריות המליאה למעקב ההריון.

יתירה מזאת ההמלצות למנוחה ע"י הכירורגים לא היו תחומות לזמן מסוים, כלומר היו אמורות להיות תקפות כל עוד המצב הקליני של בקע רגיש (כפי שאמנם היה) במהלך ההריון הנידון, עדיין נמשך.

במצב זה של קליניקה רצופה ונמשכת, יישום המנוחה ע"י "שמירת הריון" היה הגיוני וסביר.

יש כמובן לתהות מדוע במקרה הנידון, אושרה לאישה "שמירת ההריון" לתאריכים 1/9/2016 ועד 13/10/2016, תקופה שגם לגביה אין רישום מפורש של המלצת "שמירת הריון בדיווחי הכירורגים שבדקו האישה???

ז-טהתמונה הקלינית המליאה הינה של אישה בהריון מתקדם עם בקע רגיש בבדיקות חוזרות ע"י כירורגים, אשר בתוך הבקע נמצא אומנטום (אומנטום: קפל/חלק בקרום הצפק המשתרע מן הקיבה לאיברים הסמוכים בחלל הבטן).

ההמלצה לשמירת הריון ניתנה בהתבסס על המומחים לדבר הכירורגיםן עם ממצאים של בטן רגישה.

יש להדגיש כי הרופאים הכירורגים מצאו לנכון לא להתייחס ל"עבודה הפקידותית" של האישה כמכלול, אלא הדגישו מרכיבים ספציפים בעבודת האישה עם הגבלת הרמת משאות כבדים למשקל ספציפי, כלומר הכותרת "עבודה פקידותית" אינה משקפת כלל פעילות האישה, ומכילה מרכיבים שעלולים היו לדעת הרופאים הכירורגים להחמיר ממצא הבקע למצב כליאה.

לבעייה זו נדרשו גם תיבון פישר, וחב' אשר מדגישים:

"הספרות הרפואית אינה תומכת בקביעת גבולות מדויקים למאפיינים של מאמץ בעבודת נשם הרות. ניסיון רשמי יחיד להגדרת גבולות כאלה פורסם לפני כ-30 שנה בארה"ב, ונזנח. נראה כי יש לייחס חשיבות להערכה איכותית וכמותית של קיום כל מאפיין בשגרת העבודה".

תיבון-פישר וחב', חופשת לידה לנשים הרות העובדות במאמץ גופני חריג, הרפואה * כרך 154 * חוב' 7 * יולי 2015.

יתירה מזאת, מדובר בבקע טבורי סימפטומאטי ורגיש שמכיל אומנטום.

בעבודות שונות נמצא כי נוכחות אומנטום בשק הבקע, עם אפשרות כליאה, הינה מצב הנושא בחובו סיכון לפגיעה איסכמית באיבר עד סיכון ממשי של האישה.

יש קשר הדוק בין עליית לחץ תוך בטני עקב מאמץ גופני לסיכון לסטרנגולציה/כליאה של הבקע בנוכחות אומנטום בחלל.

...

נוכחות אומנטום בחלל הבקע הינה גורם סיכום לסיבוכים במהלך של טיפול שמרני לא ניתוחי בבקע, כבקרה הנידון.

...

מאמר אחר  Incarcerated Umbilical Hernia Necessitating Urgent Surgery, מדגיש העובדה כי בקעים המכילים אומנטום נוטים לכליאה, יותר מבקעים טבוריים אחרים. רידוקציה/החזרה שלימה של הבקע כמעט שאינה אפשרית עקב הדבקויות שיוצר האומנטום לשק.

במקרה זה של אומנטום בחלל השק שכיחוות אפיזודות של כאב עוויתי עם חסימת מעיים.

...

י.מדובר באישה בהריון מתקדם עם בקע רגיש בבדיקות חוזרות ע"י כירורגים, אשר בתוך הבקע נמצא אומנטום (אומנטום: קפל בקרום הצפק המשתרע מן הקיבה לאיברים הסמוכים בחלל הבטן).

במהלך ההריון חלה החמרה סימפטומאטית שביטויה בהתקפי כאבי בטן שיוחסו ע"י הרופאים המטפלים רופאי נשים וכירורגים להשפעת ההריון על הבקע הטבורי, גורם סיכון שהינו ידוע להופעת/החמרת כאבים עקב עליית הלחץ התוך בטני, כמוזכר לעיל.

מדובר בסימפטומאטיות האישה עם אבחון חוזר של רגישות בטנית באזור הבקע.

יש לציין כי ההמלצות הטיפוליות ניתנו ע"י המומחים הספציפים לבעיית הבקע, שהם הרופאים הכירורגים.

המלצות הכירורגים למנוחה ניתנו על סמך ממצאים חיוביים בבדיקה גופנית כעולה בדיווחים מ-29/6/2016 ו-14/8/2016 בהן צויינה רגישות בטנית באזור הטבור.

יש לציין שוב מגבלות האבחון והטיפול הריון, כפי שפורטו בחוות הדעת המקורית.

תפקיד הכירורג הינו לתת את הטיפול המתאים לבעיה הרפואית לפני ניצב, ולכן במקרה הנידון המליץ על מנוחה כלומר הפסקת עבודה שלא הייתה מוגבלת לזמן מסוים, אלא כל עוד הבקע הטבורי קיים וסימפטומאטי, כלומר מנוחה עד ללידה, ובכללה תקופת הזמן שאושרה ל"שמירת הריון" ע"י הביטוח הלאומי, 1/9/2016 ועד ל-13/10/2016 (שניתנה כאמור גם בהעדר המלצה ספציפית ל"שמירת הריון" אלא למנוחה בכלל).

תרגום המנוחה והפסקת עבודת האישה ל"שמירת הריון" נעשה ע"י רופא הנשים המטפל, כמקובל.

נוכחות אומנטום בחלל הבקע היוותה גורם סיכון לסיבוכים במהלך של טיפול שמרני לא ניתוחי בבקע, כבקרה הנידון. בקעים אלה המכילים אומנטום נוטים לכליאה, יותר מבקעים טבוריים אחרים, כאשר רידוקציה/החזרה שלימה של הבקע כמעט שאינה אפשרית עקב הדבקויות שיוצר האומנטום לשק.

נתון זה היווה גורם סיכום נוסף שחייב התייחסות זהירה לאישה כולל הפחתת הסיכוי לעליית הלחץ התוך בטני, במקרה של פעילות גופנית חריגה שלעיתים נדרשת במהלך העבודה.

במקרה הנידון על פי מהלך ההריון, מגבלותיה הגופניות של האישה ולפי המלצת כירורגים, מתן מנוחה במסגרת "שמירת הריון" מיום 5/7/2016 ועד ליום 31/8/2016, היווה פרקטיקה רפואית התואמת מצב האישה, במהלך ההריון הנידון.".

 

 

6.ביום 13.12.2018, התבקש המומחה להשיב בשנית לשאלות ההבהרה כדלקמן –

 

"בעובדות המוסכמות שהועברו אליך בהחלטת המינוי מיום 30/04/18 צוין כי "התובעת ילידת 1985, עובדת כמנהלת משרד של חטיבת הייצור אחראית על פיתוח, הגעה ויציאת הסחורה במפעל", ולא צוין כי עיסוקה של התובעת כולל הרמה של משאות או הליכה למרחק רב או כל פעילות פיזית חריגה. עם זאת, בחוות דעתך ישנה התייחסות לכך שבעבודתה של התובעת יש גוון של פעילות גופנית חריגה ותנאי עבודה שכלל לא הוסכמו בעובדות.

האם זכאית התובעת לגמלת שמירת הריון לתקופה שמיום 05/07/16 ועד ליום 31/08/16 על רקע מצב רפואי בלבד הנובע מההיריון והמסכן את התובעת או את עוברה בהתאם לעובדות שנקבעו על ידי ביה"ד בלבד?"

 

 

7.ביום 16.12.2018, השיב המומחה לשאלות בית הדין כדלקמן –

 

 

 

"חוות הדעת והמסקנות התבססו על:

א.הדיווח במכתב המינוי כי האישה עובדת כמנהלת משרד של חטיבת הייצור, אחראית על פיתוח, הגעה ויציאת הסחורה מהמפעל.

ב.רשומות המקרה כפי שמפורטות בסעיף 2 לחוות הדעת המקורית:

במהלך ההריון, נרשמו 7 ביקורים אצל גורמים רפואיים שונים, מסיבה של תלונות/כאבי בטן שנקשרו בבקע הטבורי:

א.29/6/2016, שבוע 24+1 להריון, מצוין כי:

"מתלוננת על לחצים בבטן תחתונה וכאבי גב, בנוסף ידוע על UMBILICAL HERNIA.

כעת מתלוננת על החמרה במצב כאבים.

בדיקה כללית בטן רכה ללא רגישות, באזור הטבור ללא סימני גרוי ציפקי.

טונוס הרחם לא מוגבר".

ב.3/7/2016, שבוע 24+4 להריון, האישה התלוננה על כאבי בטן, בוצע מוניטור עוברי שפורש כריאקטיבי ללא צירים, הומלצה שתיה מרובה.

ג.7/7/2016, בבדיקת רופא משפחה מצוין כי האישה סובלת מכאבים עקב בקע טבורי, האישה במעקב כירורג, ניתן חופש מחלה לתאריכים 5-12/7/2016, 8 ימים.

ד.10/7/2016, שבוע 25+5 להריון, צוין כי האישה "סובלת מלחצים בבטן תחתונה, בהרניה ובגב. לא מסוגלת לעמוד לדבריה. הייתה אצל כירורג שהמליץ על מנוחה היות וכרגע אין מה לעשות. לאור זאת ממליץ על מנוחה מוחלטת עד הלידה".

ה.11/7/2016, שבוע 25+6 להריון, בדיקה במרפאה הכירורגית במרכז הרפואי סורוקה עקב כאבים בטבור משך חודש ימים, בבדיקה בטן רכה, רחם מעל לטבור, בקע טבורי עם אומנטום ללא סימני כליאה.

הומלצו מנוחה, המנעות ממאמץ ותיקון הבקע לאחר הלידה.

ו.14/8/2016, שבוע 31 להריון, בדיקה במרפאה הכירורגית במרכז הרפואי סורוקה, דווח כי האישה התלוננה על כאבים בטבור, ידוע על בקע טבורי.

בבדיקה בטן רכה, רחם גדול, בקע טבורי רגיל ללא סימני כליאה.

הומלצה "מנוחה בבית, להמנע ממאמץ, הרמת משאות כבדים מעל 5 ק"ג ועמידה ממושכת, ביקורת אחרי לידה".

ז.19/9/2016, בדיקה במרפאה הכירורגית במרכז הרפואי סורוקה עקב כאבים ובליטה בטבור. בבדיקה נמצאה בטן רכה, רחם מעל לטבור, בקע טבורי ללא סימני כליאה.

סיכום

במקרה הנידון, על פי מצב האישה הרפואי בלבד הנובע מההיריון והמסכן את התובעת או את עוברה בהתאם לעובדות העולות מהרשומות שנמסרו לי על ידי ביה"ד בלבד, הרי האישה הייתה זכאית למנוחה במסגרת "שמירת הריון" מיום 5/7/2016 ועד ליום 31/8/2016."

 

8.לטענת ב"כ הנתבע אין לקבל את חוות הדעת. לטענתה, הגדרת המושג שמירת היריון בחוק אינה תחליף למנוחה בבית. שמירת היריון הוא מצב בו האישה זקוקה בנסיבות הבריאותיות להימנע מעבודתה עקב מצבה הרפואי הנובע מההיריון ומסכן אותה. מחוות דעתו של המומחה עולה כי הוא שם דגש על כך שהתובעת זקוקה למנוחה ולא פורט דבר לעניין הסכנה שנשקפת לה או תחלואה גופנית שיש לתובעת שלא תחלוף לאחר הלידה. שמירת היריון אינה תחליף למנוחה. המומחה אינו מבחין בין מנוחה לבין שמירת היריון והוא אף לא מציין מהו הסיכון לתובעת או לעובר. לטענתה יש לדחות את התביעה.

 

9.אנו דוחים טענות אלו של ב"כ הנתבע.

 

חוות דעתו של המומחה כמו גם תשובותיו לשאלות ההבהרה הינן מפורטות ומנומקות. מסקנתו היא כי "המלצת הסמכות הרפואית הרלוונטית כלומר הרופאים הכירורגים ורופאי הנשים לשמירת היריון הייתה סבירה מבחינה הרפואית". מוסיף המומחה ומציין כי מתן המנוחה במסגרת שמירת היריון הינה פרקטיקה רפואית התואמת את מצבה של התובעת במהלך ההיריון הנדון. אנו סבורים כי אין לייחס למומחה חוסר הבנה באשר למשמעות של שמירת היריון כנטען על ידי הנתבע וזאת כעולה ממכלול חוות דעתו. גם אם המומחה משתמש במונח "מנוחה" הרי שברור שכוונתו היא לאותה מנוחה במסגרת שמירת ההיריון.

 

המומחה כותב במפורש כי נתונים רפואיים מסויימים מהווים גורם סיכון לסיבוכים. כך הוא מציין כי : "במהלך ההיריון חלה החמרה סימפטומאטית שביטויה בהתקפי כאבי בטן שיוחסו ע"י הרופאים המטפלים – רופאי נשים וכירורגים להשפעת ההריון על הבקע הטבורי, גורם סיכון שהינו ידוע להופעת/החמרת כאבים עקב עליית הלחץ התוך ביטני, כמוזכר לעיל".

 

10.על פי הפסיקה, חוות דעתו של מומחה מטעם בית הדין תקבל משקל מיוחד ובית הדין יאמץ אותה ככל שלא קיימות סיבות כבדות משקל המונעות את קבלת חוות הדעת.

לא מצאנו עילה שלא לקבל את חוות דעתו של המומחה.

 

11.נוכח האמור לעיל, התביעה מתקבלת.

 

הנתבע ישא בהוצאות התובעת ובשכ"ט עו"ד בסכום כולל של – 3,500 ₪ בתוך 30 יום מקבלת פסק הדין.

 

 

ניתנה היום, ה' אדר ב' תשע"ט, (12 מרץ 2019), בהעדר הצדדים.

 

 

תמונה 3

 

תמונה 2

 

תמונה 4

מר ישראל עמישי

נציג ציבור (עובדים)

 

 

שמואל טננבוים

נשיא

 

 

מר גבריאל דנה

נציג ציבור (מעסיקים)

 

 

 

 


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ