ב"ל 13834-05-13 ס' נ' המוסד לביטוח לאומי

1.בפנינו תביעה להכיר באֹטם שריר הלב שלקה בו התובע כפ"ע.

התובע, יליד 1946, עובד כחשמלאי ואיש אחזקה, טוען לארוע חריג ביותר בעבודתו, ביום 14.2.13, בו דוּוח לו על מיטה בה עליו להחליף 4 גלגלים, הרים המיטה בכוחות עצמו אל עבר הקיר וניסה להחליף הגלגלים.

מדובר במיטה כבדה מאוד השוקלת משקל רב ביותר, המאמץ היה בהרמת המיטה, הפיכתה ולאחר החלפת הגלגלים, החזירה למקום.

לאחר ארוע זה הרגיש כאבים ולחצים בחזה, שלוו בהזעה.

התובע פנה לקבלת טפול רפואי בקופ"ח, שם הובהר לו כי עבר ארוע לבבי ומשם פונה לבי"ח תה"ש.

2.בכתב הגנתו עתר הנתבע לדחיית התביעה, משלא ארעה לתובע פגיעה בעבודה כמשמעותה בחוק.

3.בדיון מוקדם שהתקיים בפני כבוד השופטת מ. לויט (ב-11.11.13) נקבע כי ההליך יועבר להוכחות.

התובע הגיש תצהיר עדות ראשית שלו.

ביום 9.3.14 נשמעה בפנינו עדות התובע.

סיכומי תובע הוגשו ביום 12.5.14.

סיכומי נתבע הוגשו ביום 12.8.14.

4.ולהכרעתנו – 

א. המסמכים הרפואיים

בכרטיס הרפואי של התובע בקופ"ח מצאנו, מחד, ציונים הרלוונטיים לפגיעה הנדונה, שנים טרם הארוע הנטען [8.86 מיחושים באזור הלב; 4.04 – מתעייף, לחצים בחזה IHD-R\O; חולשה לאחרונה בזמן מאמץ, עייפות IHD-R\O 5.06; 8.06 ארגומטריה תקינה תגובה היפרטנסיבית, ומאידך, 18.5.09 מחלת איכסמיה כרונית, החלה ב – 5.06]. אחרי הארוע, ביקורים מספר שאין בהם איזשהו אזכור למאמץ, למאמץ חריג, למאמץ פיזי קשה וחריג בעבודה, וכו'.