פלוני נ' המוסד לביטוח לאומי

1.האם יש להכיר בליקוי ממנו סובל התובע כפגיעה בעבודה לפי סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995?

התשתית העובדתית ומהלך הדיון

2.ביום 14.10.13 הגיש התובע לנתבע תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה, בשל מחלת מקצוע. התובע פירט בטופס התביעה כי הוא מועסק במפעל לליטוש יהלומים, וכי נפגע בעמוד שדרה וכתפיים "עקב ישיבה ממושכת ותנועת ראש למעלה למטה".

3.במכתבו מיום 19.12.13 דחה הנתבע את התביעה לתשלום דמי פגיעה בגין "'כאבים בעמ"ש צווארי, מותני וכתפיים'". זאת, בנימוק שעל פי חוות דעת רפואית, לא הוכח קיומו של קשר סיבתי בין המחלה לבין תנאי העבודה, וכי מדובר במחלה שהתפתחה על רקע מצב תחלואי טבעי שאינו קשור בתנאי העבודה.

4.בהתאם להסכמת הצדדים, הוחלט בדיון שהתקיים ביום 30.12.15 על מינוי מומחה רפואי שיחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתו של התובע לבין ליקוייו האורתופדיים, על סמך התשתית העובדתית המוסכמת הבאה:

"התובע עסק בליטוש יהלומים משנת 1980 עד סוף שנת 2007 בין השעות 07:30 עד 16:00, 5 ימים בשבוע ולסירוגין בימי שישי.

במהלך היום יצא התובע ל-2 הפסקות בנות חצי שעה כל אחת.

תנאי העבודה היו כדלקמן: התובע ישב סמוך לשולחן עבודה כשמרפקיו מונחים על השולחן, התובע החזיק את האבן בתוך "צנגה" (מעין מלקחיים) והאבן מונחת על האופן (משחזת). בכל מספר שניות התובע קירב את הצנגה לעיניו ומכופף את ראשו כדי לראות את מצב האבן בעזרת משקפת המוחזקת ביד ימין.

התובע החל לחוש כאבים ונימול בצוואר ובכתפיים בשנת 2006".

5.בהחלטה מיום 3.3.16 מיניתי את ד"ר ברוסקין אלכסנדר להיות המומחה –יועץ רפואי. בחוות דעתו מיום 30.3.16 ציין המומחה שלתובע הסתיידות של הרצועה הארוכה האחורית בעמוד השדרה הצווארי (OPLL) הגורמת להיצרות תעלת השדרה. כמו כן, אובחנו אצלו בלטים דיסקאליים קלים ברמות C3-C7. המומחה קבע שהתובע סובל מתסמונת התעלה הקרפאלית ומדלקת מפרקים ראומטית.

ד"ר ברוסקין חיווה את דעתו בדבר היעדר קשר סיבתי בין המחלה הסיסטמית ממנה סובל התובע לבין תנאי עבודתו. הוא הבהיר שהסתיידות הרצועה הארוכה האחורית היא חלק ממחלה סיסטמית על רקע ראומטי או גנטי, שמביאה להיצרות תעלת השדרה, ובכך לכאבים בצוואר והקרנה לגפיים עליונות. להבנתו, המדובר במחלה שאינה קשורה לתנאי עבודה ומקורה תחלואתי בלבד. כמו כן, הוא לא מצא קשר סיבתי בין הבלטים הדיסקאליים הקלים בעמוד השדרה הצווארי לבין תנאי העבודה. עוד הוסיף שבלטים דיסקאליים אינם מהווים פתולוגיה אורתופדית ובמקרה זה אף משניים לפתולוגיה העיקרית שהיא ה-OPLL.

ד"ר ברוסקין הבהיר, בתשובותיו לשאלות ההבהרה מטעם התובע, כי מצבו הרפואי של התובע אינו נובע מבלטי הדיסק אלא מהפתולוגיה המשמעותית ב- PLL. הממצא הדיסקאלי בעמוד השדרה הצווארי הוא זניח ומשני לפתולוגיה העיקרית שגורמת לכאבי הצוואר אצל התובע. מה גם, שבדיקת MRI משנת 2014 לא אבחנה כל ממצא פתולוגי בדיסקוסים של עמוד השדרה הצווארי, כשממצאי הבדיקה שוללים כל פגיעה דיסקאלית, וככאלה מדגישים את מצבו של התובע כנובע על רקע ה- OPLL. עוד ציין שבתיק הרפואי לא נמצאו עדויות לפגיעה נוירולוגית כתוצאה מפגיעה בחוט השדרה או השורשים. כמו כן, בבדיקת MRI לא אובחן לחץ על חוט השדרה.

לבסוף, ציין כי פתולוגיה בעמוד השדרה הצווארי יכולה לשמש כמחלת מקצוע במקצועות שבהם קיימת חשיפה לוויברציות גבוהות בשילוב עם עבודה במנח בלתי פיזיולוגי של עמוד השדרה הצווארי, וגם זאת רק כאשר היא משמעותית.