אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בש"פ 8221/15 רפיק סלאימה נ' מדינת ישראל

בש"פ 8221/15 רפיק סלאימה נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 15/12/2015 | גרסת הדפסה
בש"פ
בית המשפט העליון
8221-15
15/12/2015
בפני השופט:
כבוד השופט י' דנציגר

- נגד -
המבקש:
רפיק סלאימה
עו"ד ראובן בר-חיים
המשיבה:
מדינת ישראל
עו"ד עילית מידן
החלטה
 

   

בקשת רשות לערור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים בעמ"ת 49035-11-15 מיום 24.11.2015 שניתנה על ידי כבוד השופטת ת' בזק-רפפורט.

     

   לפני בקשת רשות לערור על החלטת בית המשפט המחוזי (השופטת ת' בזק-רפפורט) שניתנה ביום 24.11.2015 בעמ"ת 49035-11-15, בגדרה קיבל בית המשפט את ערר המשיבה על החלטת בית משפט השלום (השופט מ' כדורי) מיום 22.11.2015 שהורה על שחרור העורר לחלופת מעצר.

רקע והליכים קודמים

  1. נגד המבקש הוגש כתב אישום לבית משפט השלום. בכתב האישום יוחסו למבקש עבירה של החזקת נשק לפי סעיף 144(א) רישא לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין) ועבירה של שיבוש מהלכי משפט לפי סעיף 244 לחוק העונשין. על פי המתואר בכתב האישום עובר ליום 2.11.2015 ועד ליום 10.11.2015 בשעה 10:30 החזיק המבקש בשני רובי ציד מאולתרים במקום מוחבא בחניון ציבורי הסמוך לביתו ברחוב צ'אלח א-דין בירושלים. בנוסף, החזיק המבקש בארון בחדר השינה שלו 4 כדורי רובה Gauge 12, המתאימים לאחד מרובי הצייד (להלן: הכדורים), כשאלו מוחבאים בתוך בגד מקופל השייך למבקש. במעשיו אלו החזיק המבקש בנשק בלא רשות על פי דין. עוד תואר בכתב האישום כי ביום 16.11.2015 במהלך חקירתו של המבקש בגין האירוע המתואר לעיל, בוצע עימות בינו לבין בנו א'. בטרם החל העימות נשמע המבקש קורא לעבר בנו "אם תדבר מילה אני אזיין אותך". לאחר מכן שתקו השניים לאורך כל העימות. במעשיו אלו נטען כי המבקש עשה דבר בכוונה להכשיל הליך משפטי.
  2. במקביל הוגשה בקשה למעצרו של המבקש עד לסיום ההליכים נגדו. בבקשה טענה המשיבה כי קיימות ראיות לכאורה להרשעת המבקש במיוחס לו. מנגד המבקש נסמך על החלטת השופטת שפירא בעניינו במ"י 24714-11-15 מיום 19.11.2015 אשר סברה כי יש לשחררו לחלופת מעצר הואיל ועוצמת התשתית הראייתית בתיק מוחלשת משאין ראיות פורנזיות הקושרות את המבקש לרובי הצייד שנתפסו בחניון מחוץ לבית.
  3. בהחלטתו מיום 22.11.2015 קבע בית משפט השלום כי בחינת חומר הראיות מלמדת על התקיימותן של ראיות לכאורה בעוצמה גבוהה לנוכח העובדה שארבעת הכדורים שנתפסו בביתו מתאימים לאחד מרובי הצייד שנתפסו בחוץ. כן ציין בית המשפט כי שתיקתו של המבקש שעה שנדרש לתחמושת שנמצאה במהלך חקירתו מחזקת את עוצמת הראיות. עם זאת, בית המשפט ראה לאמץ את עמדת השופטת שפירא בדבר החולשה הקיימת בתשתית הראייתית משרובי הצייד נמצאו במקום אליו קיימת גישה גם לאחרים מלבד המבקש. הוטעם כי מדובר בראיה נסיבתית אשר בשלב בו מצוי הדיון לא ניתן לומר כי יש בה עוצמה המובילה למסקנה ברורה בדבר סיכויי הרשעת המבקש ובהתאמה לקבלת בקשת המשיבה. לבסוף, בית המשפט התרשם מן המפקחים שהוצעו והורה על שחרורו של המבקש לחלופת מעצר בית מלא בבית אביו בוואדי ג'וז ברחוב אל חרירי בירושלים, תחת פיקוחם של הוריו. כן הורה בית המשפט כי שירות המבחן יגיש תסקיר מעצר בעניינו של המבקש בתוך 30 ימים לצורך בחינת אפשרות יציאתו לעבודה במהלך מעצר הבית. לבקשת המשיבה הורה בית המשפט על עיכוב ביצוע ההחלטה עד ליום 23.11.2015 בשעה 10:00.
  4. בו ביום הגישה המשיבה ערר על ההחלטה, ובית המשפט המחוזי קיבל את עררה בהחלטתו מיום 24.11.2015. בתוך כך, עמד בית המשפט על הראיות המצויות נגד המבקש ובכללן: הכדורים שנמצאו בארונו בתוך בגד מקופל; שתיקתו וניסיונו להרחיק עצמו משנשאל לפשר הימצאותם; רובי הצייד המאולתרים (שעונים על הגדרת נשק לפי חוות דעת מומחה) שנמצאו בחניון בו המבקש מחנה את רכבו; התאמת הכדורים לאחד מרובי הציד; הכחשת המבקש לקיומו של קשר לכדורים ולרובים והימנעותו ממתן הסבר להם לצד התנהלותו במהלך החיפוש בביתו – לפי דו"ח החיפוש היה לחוץ מאוד, הזיע וידיו רעדו – ותשובתו כי יש לו אבן בכליות כשנשאל לסיבה, שאותה הכחיש ביום למחרת וכן במהלך הדיון, תוך שטען כי עבר ניתוח; תמליל השיחה בין המבקש לבנו שעה שנחקרו במשטרה, בו נשמע המבקש מזהיר את בנו לא לומר מילה ומרגיע אותו כי לכל היותר הוא יקבל שישה חודשים עד שנה; מזכר מיום החיפוש בו מופיעים עוד חילופי דברים חשודים בין המבקש לבנו; סרטון מיום 2.11.2015 בו נצפה המבקש מחנה את רכבו בסמוך למקום בו נמצאו רובי הציד, יוצא מרכבו והולך בניגוד לכיוון ביתו אל עבר נקודה שממנה לכאורה ניתן היה להשקיף על מקום הימצאותם של רובי הציד, ורק לאחר מכן הלך לביתו.
  5. בית המשפט המחוזי ציין כי הגם שמדובר בראיות נסיבתיות, אין הדבר מונע את מעצרו של המבקש עד לסיום ההליכים נגדו. נקבע כי צירופן יחד של הראיות לצד שתיקתו של המבקש מהווים תשתית ראויה שאין בה חולשה ראייתית, ובסיס איתן להרשעתו של המבקש במיוחס לו. בית המשפט עמד על המסוכנות הגלומה בעבירות החזקת נשק והורה על מעצרו של המבקש עד לסיום ההליכים נגדו משאיןהצדקה לשחרורו של המבקש לחלופת מעצר בנסיבות.    

           מכאן הבקשה שלפנַי.

טענות המבקש

  1. המבקש – באמצעות בא כוחו, ראובן בר-חיים – טוען כי מדובר במקרה חריג בו ניתנו שלוש החלטות שיפוטיות בדבר עוצמת הראיות לכאורה נגדו, כאשר בשתיים מהן הוחלט כי הראיות בתיק חלשות ומחייבות את שחרורו לחלופת מעצר ואילו באחרונה נפסק ההפך. נטען כי מדובר ב"נסיבה מיוחדת" המצדיקה את קבלת הבקשה.
  2. לגוף הבקשה טוען המבקש כי החלטת בית המשפט המחוזי מוטעית באופן התייחסותה לשיקולים הרלבנטיים בהליך שבנדון: ראיות לכאורה, עילת מעצר וחלופת מעצר, ומצדיקה את קבלת הבקשה. לעניין הראיות לכאורה, נטען כי אותן הראיות עמדו גם לנגד עיניהם של שופטי השלום, אלא שהם סברו כי קיימת חולשה בתשתית הראייתית. לשיטת המבקש סתירה זו מחייבת בחינה מעמיקה של הראיות וקביעה מי מבין ההחלטות היא סבירה יותר. כן נטען כי סתירה מטה את הכף לטובת המבקש בהינתן שמדובר בראיות נסיבתיות שבהן יש לנקוט משנה זהירות בהליכי המעצר, אף במצב בו הנאשם שומר על זכות השתיקה. בהקשר זה מוסיף המבקש כי בית המשפט המחוזי ייחס משקל עודף לשתיקתו והתעלם מהמבחנים שנקבעו בהלכה לצורך מעצרו של המבקש בהתקיימותה של תשתית נסיבתית שאינה מצביעה להשקפתו על "סיכוי סביר להרשעה" כנדרש, גם בצירופן של כלל הראיות יחד. עוד מוסיף המבקש כי לכלל הראיות עליהן עמד בית המשפט קיימים הסברים המתיישבים עם חפותו של המבקש, כאשר חלקם ניתנו כבר, וחלקם יינתנו בהמשך ההליך. המבקש מדגיש את החולשה הקיימת לעמדתו בראיות שעליהן נסמך בית המשפט בהחלטתו: אשר לכדורים שנמצאו, נטען כי אין בהימצאותם די לצורך הרשעתו בהחזקה אסורה. מה גם שצוין על ידו כי אפשר שהם שייכים לילדיו שגרים עמו בביתו. יתרה מכך, נטען כי מתמליל העימות עם בנו א' מתחזקת הסברה כי הכדורים השתייכו לא'. באשר להתנהלות המבקש במהלך החיפוש, נטען כי היא סבירה לאור התפרצותם של כשלושים שוטרים לביתו. אשר לשיחה עם בנו, נטען שהיא מקימה חשד גם כלפי בנו. אשר לסרטון; נטען כי אין אפשרות לדעת לאן הסתכל. לאלה מוסיף המבקש כי בבדיקת ט"א שבוצעה לא נמצאו טביעות אצבעות של המבקש על הרובים או הכדורים, וכן דנ"א שנלקח טרם קשר אותו אליהם. כן נטען כי על פי דוח החיפוש הכדורים לא נמצאו בחדרו של המבקש אלא בחדר אחר, וצוין כי הדבר לא תועד במצלמות השוטרים. עוד צוין כי בסרטון החניה לא נצפה המבקש מתקרב למקום הימצאות רובי הציד בזמנים שפורטו בכתב האישום. כן נטען כי תרגילי החקירה שנעשו למבקש אינם חוקיים. לבסוף טוען המבקש כי על פי קביעת בית המשפט קיים לכל היותר "סיכוי סביר להרשעה" אשר אינו מספיק למעצר כשמדובר בראיות נסיבתיות.
  3. לעניין עילת המעצר, טוען המבקש כי עבירת "החזקת נשק" אינה יוצרת חזקת מסוכנות סטטוטורית, ובהינתן העובדה שמדובר ברובי ציד מאולתרים נטען שאין מדובר בעבירות בטחון, בפרט משאין בעברו של המבקש עניין בטחוני כלשהו. על כן נטען כי מדובר בעילת מעצר חלשה המצטרפת לראיות מוחלשות אשר אינה מצדיקה את מעצרו של המבקש. הודגש כי בהחלטת בית המשפט המחוזי אין התייחסות לעילת המעצר שמכוחה נעצר המבקש ובהתאמה למידת היעילות של החלופה שהוצעה, חרף טענה ברורה בנוגע להיעדר עילה בנסיבות.
  4. לעניין החלופה המוצעת, נטען כי בית משפט השלום בחן את הערבים בקפידה והם נמצאו ראויים. לשיטת המבקש הדבר נלמד מכך שבית המשפט פסל את אחד הערבים שהוצעו (אחיו של המבקש). משכך נטען כי בית המשפט המחוזי פעל בניגוד לדין שעה שפסל כל חלופה בלי לדון כלל בחלופה אפשרית והתאמתה האפשרית בנסיבות. מטעמים אלו, מתבקש בית המשפט לדון בבקשה ולהורות על שחרורו של המבקש לחלופה שנקבעה בהחלטת בית משפט השלום מיום 22.11.2015.

תגובת המשיבה

  1. במענה טענה המשיבה – באמצעות באת כוחה, עו"ד עילית מידן – כי הבקשה אינה עומדת במבחנים שנקבעו בפסיקה להצדקת מתן רשות ערעור, משהיא תחומה לעניינו של המבקש בלבד ומשאין בעובדה שניתנו החלטות סותרות להקים עילה להצדקת הבקשה. לגוף הבקשה נטען כי צירוף הראיות והשתלשלותן מבססים תשתית ראייתית מספקת. הודגש כי הכדורים נתפסו במהלך חיפוש שנערך בבית המבקש, בתוך בגד מקופל בארונו של המבקש ועל כן חזקה שהכדורים שייכים למבקש. זאת בפרט משהמבקש אינו מספק הסבר המניח את הדעת לסיבת הימצאותם מוסלקים בארון ביתו וכן לנוכח התנהגותו החשודה במהלך החיפוש. לכך הוסיפה המשיבה את עובדת הימצאות רובי הצייד בחניון בו מחנה המבקש את רכבו; את מזכר הבהרת חוות דעת מז"פ בו נאמר כי הכדורים שנתפסו אצל המבקש זהים לכדורים שנורו מאחד מרובי הצייד שנתפסו; את תרגילי החקירה שבוצעו ובהם נשמע המבקש אומר לבנו א' שלא ידבר ומרגיע אותו בציינו כי לכל היותר יקבל שנה; ואת הכחשת המבקש כי הכדורים נתפסו בביתו ובהמשך את שתיקתו במהלך החקירות. באלה נטען שיש להוות ראיה מפלילה. כן נטען שעבירות נשק מקימות עילת מעצר. לצד אלה, מוסיפה המשיבה כי למבקש מיוחסת עבירה נוספת של שיבוש מהלכי משפט ועל כן סבורה המשיבה כי אין בכוח של חלופת מעצר לאיין את המסוכנות העולה מהמבקש.

דיון והכרעה

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ