בש"פ 5081/16 מדינת ישראל נ' ג'קי סמדיה

1.        בקשה ראשונה להארכת מעצרם של המשיבים בתשעים ימים שיחלו ביום 7.7.2016, לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: "חוק המעצרים") או עד למתן פסק דין בת"פ 11331-10-15 בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, לפי המוקדם מביניהם.

עיקרי האישום

2.        ביום 8.10.2015 הוגש נגד המשיב ונגד נאשם נוסף (להלן: "נאשם 2") כתב אישום. כתב האישום מייחס למשיב עבירות של סחיטה באיומים, לפי סעיף 428 רישא לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין") והצתה, לפי סעיף 448(א) רישא יחד עם סעיף 29 לחוק העונשין. לנאשם 2 יוחסה עבירה של סחיטה באיומים, לפי סעיף 428 רישא לחוק.

3. על-פי הנטען בכתב האישום, ביום 2.7.2015, התנגש א. ק. (להלן: "א."), בנם של ד. ק. (להלן: "המתלונן") וא. ק. (להלן:"א.") עם מכוניתו בשוגג ובאופן קל באופנוע מסוג 'טי-מקס', השייך לנאשם 2. הדבר ארע בתחנת דלק בעיר בת ים.

4. בהמשך היום, התקשר ש. ד.ד. (להלן: "ש."), בנה של א., למתלונן, אשר היה כאב עבורו, וסיפר לו על אשר ארע. ש. הוסיף כי בעקבות הפגיעה התנצל א. בפני נאשם 2, ולאר שראה כי לא נגרם נזק לאופנוע, חזר למכוניתו בכוונה לנסוע מהמקום, אולם נאשם 2 ושלושה אנשים נוספים הקיפו אותו, ולא אפשרו לו לנסוע. משהגיע ש. למקום, בעקבות שיחת הטלפון שקיבל מא., עשו הוא וא. 'בלאגן', והארבעה נמלטו מן המקום. ש. סיפר למתלונן כי הוא מכיר את הארבעה ככנופיה מסוכנת מבת ים, והביע את חששו כי הם עלולים לפגוע בא. בעקבות האירוע.

5. המתלונן, אשר רצה להרגיע את הרוחות, התקשר לנאשם 2, לאחר שקיבל את מספר הטלפון שלו מש., והשניים נדברו להיפגש בהמשך היום ברחוב ירושלים בבת ים. בשעות הערב המאוחרות הגיעו למקום הפגישה המתלונן, כשהוא מלווה בשניים ממכריו, ונאשם 2, כשהוא מלווה בשני גברים. במהלך הפגישה ביקש המתלונן מנאשם 2 לראות את האופנוע, והתחייב לשלם עבור תיקונו ככל שנגרם לו נזק. בתגובה אמר לו נאשם 2 כי "הכל בסדר. אין חשבון עם א.. רק עם ש. לא סגור", בנמקו כי "ש. עשה לנו בלאגן בתחנת הדלק".

6. אחרי חצות הלילה, בשעה 00:50 או בסמוך לכך, הוצת האופנוע של נאשם 2 בחניון מגוריו בראשון לציון, בידי אדם שזהותו אינה ידועה למשטרה. באותו יום, התקשר נאשם 2 למתלונן, והאשים את ש. בהצתה. המתלונן הכחיש את הדברים, והשניים נדברו להיפגש. בהמשך היום, פגש המתלונן, שהיה מלווה בחברו, בנאשם 2, שהיה מלווה בכ-20-25 גברים. במהלך הפגישה חזר הנאשם 2 וטען כי ש. הוא שהצית את האופנוע שלו. המתלונן אמר לנאשם 2 כי אם יציג לו הוכחה כי אכן כך הדבר, הוא יקנה לו אופנוע חדש. נאשם 2 דרש מהמתלונן 200₪ כ'קנס' על הצתת האופנוע, ואיים עליו, באמרו כי "בבת ים אנחנו הכי גדולים". המתלונן, שחש מאוים, ביקש מהנאשם 2 להגיע למשרדו ביום ראשון, ה-5.7.2017.

7. משהנאשם 2 לא הגיע למשרדו של המתלונן ביום ראשון, ביקש המתלונן מאא. (להלן: "אא."), עובד שלו בעבר וחברו של א., להתקשר לנאשם 2, וכך עשה אא. כשהמתלונן עומד לידו. לאחר שיחה קצרה אמר אא.אא. למתלונן כי נאשם 2 מסר כי ה'תיק' הועבר למשיב. ואכן, זמן קצר לאחר מכן החל המשיב, כשהוא מלווה באחרים, לחפש את א. כדי לסחוט ממנו את הכסף. בין היתר, הגיע המשיב לקיוסק בבת ים בו עבדה ל.ת. (להלן: "ל."), חברתו של א..

8. בחלוף מספר ימים התקשר המתלונן, אשר חשש לשלום בנו, למשיב, וביקש להיפגש עמו. המשיב ענה לו כי יתקשר אליו בסביבות השעה 21:00. בערב הגיע המשיב, כשהוא מלווה בשלושה אנשים נוספים, לקיוסק בבת ים, שם שהה המתלונן. המתלונן שאל את המשיב מדוע הוא מחפש את א., והשניים נדברו להמשיך לשוחח על כך בבית קפה. מיד לאחר מכן, הגיעו המתלונן, יחד עם ד א. (להלן: "ד.") וחברו א. לבית קפה בבת ים, ושם פגשו במשיב, אשר היה מלווה באדם נוסף (להלן: "האדם הנוסף"). המשיב לקח את הטלפונים הניידים של המתלונן, של ד. ושל אחמט, ומסר אותם ואת הטלפון שלו, לאדם הנוסף. לאחר מכן, טען המשיב בפני המתלונן כי בנו, ש., הצית את האופנוע השייך לו. המתלונן ענה כי האופנוע שייך לנאשם 2 ולא למשיב. בתגובה איים עליו המשיב, באמרו כי הם יודעים אילו מכוניות יש לו, ובהן מכונית מסוג 'קדילק' ו-6 מכוניות מסוג 'מרצדס'. המתלונן שב ואמר למשיב כי האופנוע לא שייך לו, וכי הוא משקר. בעקבות זאת, עזב המשיב בכעס את המקום. ד. אמר למתלונן כי שגה בכך שכינה את המשיב 'שקרן', והמתלונן ביקש ממנו להתקשר למשיב בבקשה כי יפגשו שוב. המתלונן וחבריו חזרו לקיוסק, ולאחר שד. התקשר למשיב, הגיע לשם גם הוא, ואמר כי ימשיכו את הפגישה בתחנת דלק בחוף ראשון לציון. במקום המפגש, אליו הגיעו המתלונן, ד., א., המשיב ושלושה אנשים נוספים שליוו אותו, הציע המתלונן למשיב כי יאמר מה רצונו, והם 'יסגרו' את הענין. המשיב אמר כי עליו לשאול את 'בעל הבית' שלו, ולאחר 10 דקות חזר ואמר לד. כי על המתלונן לשלם להם 500,000 ₪. ד. העביר את דרישת המשיב למתלונן.

9. כמה ימים לאחר מכן, בתחילת חודש אוגוסט או בסמוך לכך, נכנס המתלונן בשעת לילה עם מכוניתו לחניון דירתו בבנין בראשון לציון, שם המתין לו המשיב, כשהוא עומד מחוץ למכונית שפנסיה מאירים לכיוון המתלונן, ועמו 4-5 אנשים נוספים. המתלונן מיהר להימלט לדירתו. לאחר מספר ימים, ונוכח חששו מפני המשיב, ביקש המתלונן ממכריו, שזהותם אינה ידועה בוודאות למשטרה, לפנות בשמו למשיב על מנת לנסות וליישב את העניין. בעקבות זאת קיבל המתלונן הודעה כי ה'בוס' של המשיב מוכן 'לרדת' ל-350,000 ₪.