-
לפנינו בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית הדין האזורי בתל אביב (סגן הנשיאה שמואל טננבוים ונציגי הציבור מר יהונתן דקל ומר צבי שטרן; ס"ק 38207-01-16), שבה נקבע, בין היתר, כי אין עילה להיענות לבקשת המבקשת (להלן – המדינה) למנוע מהמשיבה (להלן – ההסתדרות) נקיטת צעדים ארגוניים, והכל בכפוף להסכמות שהושגו בין הצדדים בבית הדין הארצי ובבית הדין האזורי.
הרקע להליך:
-
במהלך השנים 2014 ו- 2015 גובשה תוכנית אסטרטגית (להלן גם – התוכנית) למערכת בתי המשפט בישראל, פרי עבודה מאומצת של גורמים רבים, שתכליתה שיפור וקידום מערכת בתי המשפט, ובכלל זאת הקלה בעומסים המוטלים על השופטים ועל העובדים, תוך ייעול העבודה השיפוטית והמנהלית וקיצור משך ההליכים.
-
במהלך שנת 2015 הכריזה ההסתדרות על שני סכסוכי עבודה במערכת בתי המשפט: האחד – סכסוך מיום 1.2.2015 שעילתו "סירוב המעסיק לדרישת נציגות העובדים לחתום על הסכמי עבודה קיבוציים חדשים". זאת, על יסוד הטענה כי הסתיים תוקפם של ההסכמים הקיבוציים החלים על עובדי המינהל ועל הקלדניות במערכת בתי המשפט; השני - סכסוך מיום 7.6.2015, שעילתו "כוונת המעסיק לבצע רפורמה כוללת שיש לה השלכות מרחיקות לכת על העובדים באורח חד צדדי וללא הידברות עם נציגות העובדים; דרישת נציגות העובדים לניהול מו"מ לגבי השלכותיה של הרפורמה המתוכננת על העובדים, וזאת טרם ביצועה בפועל; ..."
-
ערב פתיחת שנת המשפט הנוכחית הודיעה ההסתדרות על כוונתה לנקוט צעדים ארגוניים. נוכח האמור, פנתה המדינה לבית הדין הארצי בבקשה לצו למניעת הצעדים הארגוניים שהחלו במערכת בתי המשפט. במסגרת דיון מקדמי לפני נשיא בית הדין הארצי, השופט פליטמן, הגיעו הצדדים להסדר מוסכם שניתן לו תוקף של פסק דין ביום 4.9.2015 (להלן – פסק הדין הראשון). הוסכם, כי בשלב זה לא תיושם התוכנית האסטרטגית לבתי המשפט, שהיא על פני הדברים עילת הכרזת השביתה בחודש יוני 2015, ובמקביל, תוך בחינת השלכות התוכנית האסטרטגית על תנאי העבודה של העובדים, יתנהל משא ומתן אינטנסיבי, בשיתוף הממונה על השכר או מי מטעמו, על מנת להגיע לידי "מתווה או הסכם או פריצת דרך אחרת במערכת היחסים ביניהם". על יסוד הסכמה זו הודיעה ההסתדרות כי "העובדים ימשיכו לעבוד באופן רגיל וסדיר, וכך יהיו הדברים בכל הנוגע לעילת הסכסוך הנוכחי".
-
ביום 29.11.2015 פנתה המדינה פעם נוספת לבית דין זה (סק"כ 59674-11-15), בבקשה למתן צו למניעת הצעדים ארגוניים במערכת בתי המשפט, עת במהלך הדיון העלתה נציגות העובדים את הטענה כי הצעדים הארגוניים ננקטים בקשר לסכסוך העבודה הראשון, שעניינו חתימת הסכמי עבודה קיבוציים חדשים, ולא בקשר לתוכנית האסטרטגית. בנוסף טענה נציגות העובדים כי בפועל מיישמת הנהלת בתי המשפט "באופן זוחל" מקטעים מהתוכנית האסטרטגית. בסופו של אותו דיון הגיעו הצדדים להסדר מוסכם, גם נוכח האמור בפסק הדין הראשון, שלפיו ההסתדרות התחייבה כי ככל שתחליט על נקיטת צעדים ארגוניים, תודיע על כך בכתב ומראש 48 שעות מראש, תוך ציון עילת השביתה, היקף השביתה, סוגה ומשכה. בתוך אותו פרק זמן תוכל המדינה לפנות לבית הדין האזורי לעבודה על מנת שיכריע בשאלת עילת השביתה, הזכות לשבות, היקפה ומידתיותה.
-
ביום 19.1.2016 הגישה המדינה לבית הדין האזורי בתל אביב בקשת צד בסכסוך קיבוצי, מושא הליך זה (ס"ק 38207-01-16), שעניינה מתן צו מניעה בקשר לקיום אסיפות הסברה בהיכל המשפט נצרת וכן נקיטת צעדים ארגוניים, הבאים לידי ביטוי, לטענתה, במתן הוראה לעובדים להימנע מביצוע מטלות שונות שפורטו באיגרת יו"ר ועד העובדים מיום 28.12.2015. לטענת נציגות העובדים, המטלות שפורטו באיגרת מהוות יישום למעשה של התוכנית האסטרטגית, ואילו לטענת ההנהלה מדובר במטלות שאין להן כל קשר לתוכנית האסטרטגית, אלא הן בגדר שינויים בתהליכי העבודה המתרחשים מעת לעת במקום העבודה, על פי צרכי העבודה, כגון תקנות חדשות. בסופו של הדיון שהתקיים ביום 20.1.2016 הגיעו הצדדים להסכמה על השהיית האיגרת, כך שהעבודה לא תיפגע, וכן להסדר מוסכם בנוגע לקיום אסיפות הסברה. מאז אותו דיון קיים בית הדין האזורי דיונים נוספים, בחלקם נדונו בקשות המדינה למתן צווי מניעה נגד צעדים ארגוניים, וכן נמסרו מפי הצדדים דיווחים על התקדמות המשא ומתן. בדיון שהתקיים ביום 21.6.2016 הוסכם על ניהול משא ומתן אינטנסיבי בהשתתפות כל הגורמים הרלוונטיים לרבות הממונה על השכר במטרה להגיע להסדר וחזרת העובדים לעבודה סדירה. בדיון שהתקיים ביום 4.7.2016 נמסר דיווח מפי הצדדים על המשא ומתן, ובסופו החליט בית הדין האזורי כך:
"לאחר שמיעת עמדות הצדדים והדיווחים שהוצגו בפנינו היום, התרשמנו כי אכן חלה התקדמות כלשהי במשא ומתן בין הצדדים, ועל כן, אנו ממליצים להמשיך ולנהל משא ומתן אינטסיבי על מנת לקדם את ההסכמות ולהגיע להסדר כולל.
עם זאת, לא מצאנו עילה להיענות לבקשת ב"כ המבקשת למנוע מהמשיבה נקיטת צעדים ארגוניים והכל בכפוף להסכמות שהושגו בין הצדדים בבית הדין הארצי ובבית דין זה.
מובן כי לצדדים הזכות לפנות לבית הדין ככל שיהיה בכך צורך".