ברניס נ' שלמה חברה לביטוח בעמ

החלטה

רקע כללי בתמצית

1.לפניי בקשת התובעת במסגרת בקשתה על פי חוק הפלת"ד למינוי מומחים רפואיים בתחום האורתופדי, הנוירולוגי, א.א.ג, עיניים, ופסיכיאטריה. עניינה של התובענה בשתי תאונות בהן נפגעה התובעת ביום 18.8.06 וביום 7.3.10.

2.ראוי לציין כי התביעה בראשיתה הוגשה אף כנגד כלל חברה לביטוח בגין תאונה שאירעה לתובעת ביום 18.8.06 (ר' סעיף 2 לכתב התביעה). ביום 12.9.12 הורה ביהמ"ש על מחיקת התביעה כנגד חב' כלל וזאת לבקשת התובעת, לאחר שהתברר כי זו שילמה לתובעת פיצוי.

3.יובהר, כי בסעיף 3 לכתב התביעה טוענת התובעת, כי פגיעותיה בתאונה הראשונה והשניה הן בחלקן חופפות (צליפת שוט, חבלה לצוואר ולגב עם הקרנות הכאבים), ועל כן ראוי להורות על מינוי מומחים כמפורט אשר יתייחסו לנזקיה הנובעים משתי התאונות.

4.בדיון שהתקיים ביום 6.2.13 ציין ב"כ התובעת לשאלת בית המשפט כי בשלב זה חוזרת בה התובעת מבקשתה למינוי מומחה בתחום הפסיכיאטרי.

5.הנתבעת, בתגובתה בכתב, מתנגדת למינויים המבוקשים ולדעתה המדובר ב"מסע דיג" במטרה לקושש מינוי של מומחים רפואיים. לטענת הנתבעת עיון מעמיק בתיעוד הרפואי מגלה כי כל תלונות התובעת בכל התחומים הינן תלונות סובייקטיביות ללא כל אישוש אובייקטיבי, שעה שכל הבדיקות שעברה התובעת נמצאו תקינות.

6.בדיון שהתקיים ביום 6.2.13 הוסיפו הצדדים וטענו בעל פה בתמיכה לעמדתם. בהחלטתי מאותו יום אפשרתי לב"כ הנתבעת להגיש, בתוך 30 ימים, את כל התיעוד הרפואי שייאסף על ידי הנתבעת עד אותו מועד והנוגע למצבה הרפואי. הנתבעת ניצלה זכותה ובמסגרת הודעותיה מיום 4.3.13 ו-5.3.13 צורפו מסמכים רפואיים הנוגעים לתובעת.

המסגרת המשפטית

7.ההלכה קובעת כי על מנת שימונה מומחה לצורך קביעת דרגת נכות בתחום מסויים צריך התובע להביא ראשית ראיה לנכות שהוא טוען לה [ר' רע"א 1619/93 אליהו נ' טטרו, פ"ד מ"ז (4) 89]. ביהמ"ש מקפיד על מינוי המומחים במקרים אלו משום שאין לנפגע אפשרות אחרת להוכיח את נכותו הרפואית על ידי הבאת מומחים מטעמו [ר' רע"א 1338/90 שיק נ' מטלון פ"ד מ"ד (2) 216, 219-220; בר"ע (ב"ש) 594/09 AIG נ' רחמני (2.12.09)].

8.ברע"א 4911/09 סהר ציון נ' כשרי (29.7.09) נפסק בין היתר כי מומחה רפואי ימונה על ידי בית המשפט אם קיימת תשתית ראיה לנכות שנגרמה לתובע עקב תאונת דרכים "ודוק: הדרישה הינה אך ורק לראשית ראיה לקיומה של נכות אלא גם לראשית ראיה לקיומו של קשר סיבתי בין הנכות לבין התאונה (ראו רע"א 10012/05 מורנו נ' נגה חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם), 23.3.06)....".

בהמשך ציין בית המשפט מפי המשנה לנשיאה (כתוארו אז), כי: "...אכן כיוון שהדרך היחידה להוכחת טענות שבענין שברפואה במסגרת תביעה לפי חוק הפיצויים היא מינוי מומחה מטעם בית המשפט, הנטייה היא להקל בדרישות להוכחת קיומה של ראשית ראיה. בהתאם לכך, עשוי בית המשפט להכיר בקיומה של ראשית ראיה לקשר סיבתי בין הנכות הנטענת לתאונה גם בהעדר אסמכתא חד משמעית לכך במסמכים הרפואיים. בית המשפט עשוי להסתפק בהקשר זה גם ברמת סבירות נמוכה לקיומו של קשר סיבתי. (ראו רע"א 219/91 הראל נ' סהר חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם, 25.2.1991) ..." (ר' גם: בר"ע (חיפה) 109/06 ג' ח' נ' אבו מוך ואח' תק-מח 2006 (1) 5381; בש"א (חיפה) 8624/07 דרבאס נ' דמרג'אן ואח' (לא פורסם); בר"ע (נצ') 232/09 שרבל נ' סאמר (20.8.09)).

דיון והכרעה

מומחה בתחום הנוירולוגי

9.לאחר שנתתי דעתי לטיעוני הצדדים ובחנתי את התיעוד הרפואי שהובא בפני, נחה דעתי כי אין מקום למינוי מומחה כמבוקש, לפי שלא עלה בידי התובעת להציג ראשית ראיה לנכות בתחום זה ואף לא עלה בידה להציג ראשית ראיה לקשר סיבתי בנכות בתחום הנוירולוגי לתאונה הנטענת, ויפורט:

א.בתעודת חדר מיון מיום 15.3.10 הבדיקה הנוירולוגית נמצאה תקינה.

ב.בבדיקה נוירולוגית של ד"ר שפרבר מיום 8.4.10 הבדיקה נמצאה תקינה.

ג.MRI ראש שבוצע ביום 19.6.10 הינו ללא ממצא מוחי חריג.

ד.סיכום אשפוז של בי"ח וולפסון מיום 21.6.10, בדיקה נוירולוגית תקינה, CT ראש/מח תקין.

ה. בדיקה מיום 5.8.10 ע"י נוירוכירורג – תקינה.