בקשת עובד לקבל הפרשי הצמדה וריבית על רכיב שכר שלא שולם במועדו

פסק דין

הנשיא ס' אדלר:

1. לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בירושלים )השופט הראשי נויגבורן
כדן יחיד; תב"ע נג/ 27-2(, אשר דחה את תביעת המערער לפיצוי הלנת שכר, ולחלופין
לתשלום הפרשי הצמדה וריבית, על רכיבי שכר שנקראו "תוספת תנאי עבודה מיוחדים" )להלן:
התוספת(, שלטענתו לא שולמו במועדם. התוספת שולמה עבור עבודתו של המערער במסגרת
תורנויות בשבתות.

עובדות המקרה, הן כדלקמן:

2. המערער עבד כאזרח עובד צה"ל מחודש ספטמבר 1973 ועד ליום 31.5.1993. עד חודש מרץ
1978 שילמה המשיבה לאזרחים עובדי צה"ל את משכורתם, ביום 15 לחודש שלאחר החודש עבורו
משולם השכר.

ביום 23.3.1978 נחתם הסדר קיבוצי בין נציגי ארגון עובדי צה"ל לבין הממונה על העסקת
עובדים בצה"ל, על פיו ישולם השכר המשולב ביום הראשון שלאחר החודש עבורו משולם השכר,
ואילו "המרכיבים המשתנים", לרבות התוספת, ישולמו לעובדים בראשון לחודש שלאחר קבלת
הדו"ח על עבודתם, היינו - חודש לאחר התשלום עבור השכר המשולב של אותו חודש. על-פי
הסדר זה, לדוגמא, השכר המשולב עבור חודש ינואר, משולם בראשון לחודש פברואר, ואילו
המרכיבים המשתנים, לרבות התוספת, משולמים לעובד בתחילת חודש מרץ. בפועל קיבל המערער
את התוספת, לא עם השכר המשולב, אלא באיחור של חודש, כפי שנקבע בהסדר הקיבוצי.