בקשה להסרת חיסיון של נאשם שמיוחסות לו עבירות של חברות ופעילות בהתאחדות בלתי מותרת-נדחתה

כתב האישום שהוגש נגד המבקש מייחס לו עבירות של חברות ופעילות בהתאחדות בלתי מותרת, ביצוע שירות עבור התאחדות בלתי מותרת וכן סחר בציוד מלחמתי, ומשפטו מתנהל בביהמ"ש ביהודה. בתחילת המשפט העלה הסנגור טענות זוטא, וטען טענות שונות נגד תנאי החקירה של המבקש, אשר לדבריו הביאו אותו להודות במעשים שלא עשה, ולכן יש לפסול את הודאותיו. במקביל הגיש הסנגור בקשה להסרת חיסיון, נוכח העובדה שהוצאה תעודת חיסיון ע"י המפקד הצבאי ביחס לזהות חוקרי השב"כ ושיטות הפעולה שלהם. לטענת הסנגור, הגנת המבקש תקופח אם לא ייחשף החומר החסוי, שכן כתב האישום מתבסס על מקורות מידע ואנשים העובדים מטעם השב"כ, ומדובר במידע מטעה וחסר בסיס. לדבריו, השיקול של חשיפת האמת ומניעת עיוות דין מהמבקש, ראוי שיגבר על כל שיקול אחר, ויש בו כדי להצדיק את הסרת החיסיון.

לאחרונה, בב"ש 2448/07 בעניין מצרי, עמדתי על המסגרת הנורמטיבית ועל השיקולים המנחים  בעניין של הסרת חיסיון, והפניתי לדברים שנאמרו בסוגיה זו בעניין פלוני. בשל חשיבות הדברים, אצטט שוב קטע מהם:

"... תהליך הבדיקה בעניין זה משולש, והוא כולל את גורמי הביטחון, את גורמי התביעה ואת בית המשפט....  שירות הביטחון הוא הגוף החוקר; גישתו מודרכת בראש וראשונה על-ידי שיקולי ביטחון (ראו סעיף 7(א) לחוק שירות הביטחון הכללי, תשס"ב-2002), אך אף הוא אינו פטור - וכמותו משרד הביטחון בהידרשו לחיסיון - מהידרשות לזכויות ולכבוד האדם. על הפרקליטות להביט במבט משפטי רחב אל עולם הזכויות, ולשמש "קצין בית המשפט" לבחינת החומר. ולבסוף, אף בית המשפט מעיין בעצמו...  את נוסחת השקלול והאיזון קבע המחוקק... והוא עשוי גם להיות דינמי ולהשתנות לא רק ממקרה למקרה, אלא בכל פרשה עצמה מיניה וביה, על פי ההתפתחויות..."

             (בש"פ 8838/06   פלוני נ' מדינת ישראל, תק-על 2006(4), 2164 ,עמ' 2167).

בהתאם לעקרונות הללו, בחנתי את החומר שהוצג בפני במעמד צד אחד ע"י גורמי השב"כ. לנגד עיני עמד הסייג שנזכר בתעודת החיסיון "למעט מידע הנוגע להליכי החקירה ולהתנהגות החוקרים בחקירה, שיש בו כדי להשליך על טענות פסול של הנאשם לגבי קבילות הודאותיו אם יהיו כאלה". עיינתי גם בחומר החקירה שהועמד לעיון הסנגור, ומצאתי כי חלק ניכר מהחומר הגולמי שחוסה תחת החיסיון, תועד בסופו של דבר בזכ"דים שאינם חסויים, ובכלל זה תיעוד אודות המפגש בין המבקש ובין אביו בתחנת עציון במהלך החקירה, אשר נזכר בסעיף 8 לטענות הזוטא, ומתועד בזכ"ד מיום 20.03.07. ביתר החומר החסוי לא מצאתי מידע ממשי "שיש בו כדי להשליך על טענות פסול של הנאשם לגבי קבילות הודאותיו". לא למותר לציין בהקשר זה כי חלק משמעותי בראיות נגד המבקש, הינו עדויות של עדים מפלילים, אשר אין לעדותם דבר וחצי דבר עם טענות הזוטא שהעלה המבקש.

נוכח האמור לעיל, לא שוכנעתי כי יש בחומר החסוי כדי לסייע להגנת הנאשם, במידה שיש בה כדי לגבור על האינטרס המובהק בהמשך החיסיון, ואינני סבור שהגנת המבקש עלולה להיפגע בשל החיסיון. לפיכך לא מצאתי מקום להיעתר לבקשת המבקש.

ניתנה בלשכה היום י"ד אלול תשס"ז, 28 אוגוסט 2007.

המזכירות תעביר עותק מההחלטה לב"כ הצדדים.

הנשיא התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: