בלום ואח' נ' אמבט ליין בע"מ ואח'

פסק דין

1.לפני תביעה כספית שהגישו התובעים כנגד הנתבעות אמבט ליין ופרפקט ליין.

2.בכתב התביעה נטען כדלקמן:

ביום 19.12.12 רכשו התובעים אצל הנתבעות ארון, כיור וברז לחדר האמבטיה. לכתב התביעה צורפה חשבונית בגין הרכישה, בה פורטו הטובין אשר נרכשו ע"י התובעים והתמורה אשר שולמה בגינם.

סוכם בין הצדדים כי בגין ההובלה וההתקנה ישלמו התובעים סך 300 ₪.

בחשבונית צוין כי דמי הובלה והתקנה בסך 260 ₪ ישולמו ישירות למתקין. ברם, במסגרת החשבונית נגבו סך 40 ₪ כדמי קדימה, שהינם 15% מעלות ההתקנה.

בכתב התביעה נטען, כי במעמד ביצוע הרכישה (ביום שישי) הובטח לתובעים כי ביום ראשון יצרו עמם קשר טלפוני, על מנת לתאם מסירת הטובין והתקנתם. משלא יצרו קשר עם התובעים ביום ראשון או שני, יצרו התובעים ביום שלישי קשר עם משרד הנתבעות ובאותה שיחה נמסר להם כי טרם ידוע מתי תבוצע המסירה וההתקנה. ביום רביעי יצרו התובעים קשר בשנית עם משרד הנתבעות, ואז נמסר להם כי המתקין יגיע למחרת היום – יום חמישי, בין השעות 15:00-19:00.

ביום חמישי, הוא היום שנועד להתקנת הארון, יצר המתקין קשר עם התובעים בשעה 15:00 והודיע כי יגיע בתוך 20 דקות. אלא, שהמתקין לא הגיע עד השעה 17:00 ומשהתובעים יצרו קשר עם משרד הנתבעות על מנת לברר מדוע בושש המתקין להגיע, נענו בתירוצים שונים. בסופו של יום, המתקין לא הגיע כלל לביצוע ההתקנה. נוכח האמור, הודיעו התובעים לנתבעות כי יאספו בעצמם את הטובין שרכשו. ואכן, באותו היום, פגשו התובעים את המתקין ונטלו ממנו את הטובין.

ביום 25.12.12 ביצעו התובעים התקנה של ארון האמבטיה, באמצעות מתקין מטעמם ושילמו בגין ההתקנה סך 650 ₪. התובעים צירפו קבלה בגין תשלום הסך הנ"ל למתקין.

3.הנתבעות הגישו כתב הגנה, במסגרתו נטען כי הנתבעות אינן בעל הדין הנכון בתביעה, שכן בחשבונית צוין במפורש כי התשלום בגין ההתקנה ישולם למתקין עם הגעתו וכי התובעים ידעו כי המתקין הינו קבלן עצמאי ואינו עובד הנתבעות.

4.בדיון התייצבו הצדדים וחזרו על טענותיהם.

נציג הנתבעות טען, כי המתקין אינו עובד הנתבעות. בתמיכה לטענתו הגיש לבית המשפט כתב התחייבות של המתקין, המופנה אל הנתבעות, במסגרתו הצהיר המתקין כי הנתבעות אינן אחראיות לעבודות ההתקנה ו/או לאיחורים בהגעה לבית הלקוח וכי האחריות לכך מוטלת על המתקין בלבד.

נציג הנתבעות טען עוד, כי התובעים לא חויבו להשתמש בשירותיו של המתקין שהוצע ע"י הנתבעות ובחרו בשירות זה, תוך שידעו כי אין מדובר בהתקנה ע"י מתקין מטעם הנתבעות אלא מדובר בקבלן עצמאי.

נציג הנתבעות טען, כי בחשבונית הרכישה אמנם נגבו סך 15% מעלות ההתקנה, אלא שהמדובר היה בדמי תיווך בלבד ואין בכך כדי ליטול אחריות כלשהי לאיכות עבודתו של המתקין ו/או איחוריו, בנסיבות בהן התובעים ידעו על כך כי מדובר במתקין עצמאי.

נציג הנתבעות נשאל ע"י בית המשפט מדוע, אם כך, היו הנתבעות מעורבות בתיאום מועד הגעתו של המתקין ובהשתלשלות הדברים הנוגעת לאיחור המתקין ביום שנועד לביצוע ההתקנה והסביר, כי המדובר הוא בשירות שניתן, לפנים משורת הדין, ללקוחות וכעזרה ללקוחות, בלא שהייתה מוטלת חובה כלשהי על הנתבעות לעשות כן.

דיון

5.עיון בחשבונית הרכישה מלמד, כי אכן נרשם בה כי התשלום בגין ההתקנה יבוצע ישירות לידי המתקין. כאמור, נציג הנתבעות טען בדיון כי הסך 40 ש"ח שנגבו מן התובעים בחשבונית היווה דמי תיווך בלבד.

אלא, שאף אחד מן הצדדים לא העיד בדיון על כך כי בעת ביצוע העסקה הובהר לתובעים כי התשלום שנגבה מהם מהווה דמי תיווך. זאת ועוד, גרסה זו גם אינה עולה בקנה אחד עם הכתוב בחשבונית, אשר בה נרשם כי הסך 40 ש"ח מהווה "דמי קדימה בסך 15% מעלות ההתקנה". בנסיבות אלו, אין בידי לקבל את גרסת נציג הנתבעות הסך 40 ₪ שנגבה מן התובעים היה בגין דמי תיווך בלבד ואני קובעת כי סכום זה נגבה כדמי קדימה בגין ההתקנה.

זאת ועוד, התובעים עצמם העידו על מעורבות הנתבעות בתיאום מועד הגעת המתקין וכן מעורבותן בשלב שבו בושש המתקין להגיע. נציג הנתבעות והמתקין, שנכח בדיון, לא הכחישו כי כל התיאומים הנ"ל בוצעו מול משרד הנתבעות. ברי, כי למעורבות זו יש משמעות ביחסי הנתבעות מול התובעים.

העובדה כי הנתבעות גבו מקדמה על חשבון עלות ההתקנה וכן העובדה כי הנתבעות היו מעורבות ישירות בתיאום ההתקנה ובשיחות הטלפון אשר נגעו לאי התייצבותו של המתקין אצל התובעים, הביאוני למסקנה כי הנתבעות נטלו על עצמן בהתנהגותן אחריות כלפי הלקוח באשר לעבודתו של המתקין ו/או איחוריו.