פס"ד בתביעת אם לקבלת סמכויות חתימה בלעדיות בקשר לבנה

לפני תביעת התובעת , אם הקטין , מיום 25.6.25 , ליתן לה סמכויות חתימה בלעדיות בעניני בריאות , חינוך ועניינים אישיים של הקטין . התובעת מפנה לפסק הדין מיום 24.12.23 במסגרתו נקבע כי האחריות ההורית על הקטין נתונה לאם , כאשר לאב נקבעו זמני שהות . לאחר מכן , במסגרת תלה"מ 3748-03-24 ( תביעת האב לזמני שהות ) נקבעו לאב זמני שהות עם הקטין לאחר שהקטין אובחן כחולה בסרטן . נטען כי האב לא מקיים את זמני השהות שנקבעו , למעט מפגשים בודדים . נטען כי האב לא ביקר את הקטין מיום 23.9.24 עד 19.2.25 ומיום 19.2.25 עד תחילת חודש 5.25 , עת הגיע האב לבקר את הקטין והודיע לאם כי לא יבוא יותר ושלא תתקשר אליו יותר . עוד נטען כי האב מסרב לשתף פעולה עם האם בכל הנוגע לניהול חיי הקטין , לרבות עניני חינוך ובריאות והנפקת דרכון . האב התנגד למתן טיפול רגשי לקטין במסגרת בית החולים ***** , לשינוי מען הקטין במרשם האוכלוסין ולהשתתפות בוועדת זכאות ואיפיון . בשל התנגדותו זו , נאלצה האם לפנות בכל פעם לבית המשפט . לתביעה צורפה התכתבות בין ההורים מיום 7.4.25 בה מתנגד האב להנפקת דרכון לקטין ויציאת הקטין לחו"ל , טופס הרצאת פרטים ותצהיר .

האב לא הגיש כתב הגנה אך פרש בהרחבה את משנתו במסמך שהוגש לתיק 8647-07-25 מיום 6.10.25 במסגרתו התייחס גם לתסקיר שהוגש בתיק זה . האב ביקש לפסול את מעורבות לשכות הרווחה במקום מגורי האב בעבר ומקום מגורי האם היום ולמנות גורמים מקצועיים נייטרליים ממחוז תל אביב שיפעלו לשיקום הקשר בין האב לבין הקטין . האב ביקש לשלול אפוטרופוסות מהאם בשל ניכור והסתה חמורה ולבטל את חיובו במזונות הקטין . האב טען כי היה אב מסור מיום לידת הקטין ואף טיפל בו לבדו כאשר האם נסעה לבדה לחו"ל . האב טוען כי כיוון שסירב לדרישת האם לחזור לקשר זוגי עמו , האם החלה להפעיל מערכת שקרים בעטיה יצאה למקלט ונוצר נתק בין האב לבין הקטין . נטען כי האב הוכיח שהאם פוגעת פיזית בקטין , אך בית המשפט התעלם מכל ההוכחות . עוד נטען כי הקטין חלה בסרטן גם בשל לחץ רגשי וטראומה בעקבות הניתוק מהאב . האב תיאר את הנתק בין הקטין לבין בנו **** בן ה 4.5 מהקשר הזוגי הנוכחי של האב עם אשתו **** וכן מבנה הביולוגי של אשת האב וכן מהורי האב . האב טוען כי בעקבות ייעוץ משפטי שגוי נאלץ להסכים לצווי הגנה , אשר שימשו ככלי ניגוח נגדו . האב טען לרצף של טעויות שיפוטיות בשש השנים האחרונות . האב תיאר כי התקבלו בקשותיו לקבלת מידע בנוגע למצבו הרפואי של הקטין . נטען כי לעו"ס במקום מגורי האב בעבר ובמקום מגורי האם היום יש קשרים אישיים ומקצועיים עם האם . האב תיאר כיצד עזב את אולם בית המשפט במהלך דיון כאשר ראה כי ההליך מתנהל באופן מוטה . האב טען כי לאורך השנים עמד בכל הדרישות שהוטלו עליו , קיבל הדרכה ונבדק ע"י מומחים רבים אשר המליצו לחזק את הקשר בינו לבין הקטין . האב הלין על כך שפסיכולוג בית החולים מונה ללא תיאום איתו ולא יצר עימו קשר . עוד נטען כי האם הכפישה את האב באוזני הצוות בבית החולים . האב אישר כי בשלושת עד ארבעת החודשים האחרונים לא פגש כלל את הקטין , אך טען כי הדבר נובע ממניעת קשר . האב טען כי נעצר לאחר שהתריע בפני עו"ס במקום מגורי האב בעבר על כוונתו לחשוף את מחדלי הרווחה בתקשורת ובמשרד הרווחה . האב טוען כי עבר הערכה , בדיקה והליכי שיקום מלאים לרבות אצל ד"ר ***** , כאשר האם נמנעת מקבלת כל טיפול . נטען כי מצב הקטין מחייב יציבות רגשית וקשר קבוע עם שני ההורים . האב הליך על כך שבתסקיר יש המלצה לשלול מעורבות שלו בענייני חינוך ובריאות בלא שנערכה פגישה עימו ומבלי שבוצעה בדיקה מקצועית עדכנית של הקשר . האב הלין על כך שהאם טוענת שהאב מרים קול על הילד , למרות שהמפגשים התקיימו בבית החולים תחת פיקוח צוות רפואי , שלא דיווח על כך אירוע חריג . האב הלין על כך שהשופט לא הזמין את הקטין לעדות .

ביום 12.8.25 הוגשה בקשת העו"ס למתן ארכה להגשת התסקיר . נמסר כי הוצעו לאב שני תאריכים לפגישה בזום . הפגישה לא נערכה נוכח טענת האב כי אינו סומך על שירותי הרווחה ומבקש לפנות לבית המשפט טרם הסכמתו לשיתוף פעולה עם הרווחה . בו ביום ניתנה החלטה המבהירה לאב כי סירוב לשתף פעולה עם עו"ס לסדרי דין מחליש טענות האב ומחזק טענות האם . ניתנה ארכה להגשת תסקיר עד 15.11.25 .

ביום 17.9.25 הוגש תסקיר בו הודגש חוסר שיתוף הפעולה של האב . התסקיר מפרט את ההיסטוריה של הקשר וההליכים המשפטיים . בחודש 7.19 הוצאה האם עם הקטין למקלט , שם שהו במשך שנה וארבעה חודשים . מאז היציאה מהמקלט האם גרה עם הקטין במקום מגוריה הנוכחי . בשנת 2023 ניתן פסק דין לפיו מרכז החיים של הקטין הוא בבית האם והאם רשאית להגר עם הקטין ל ***** . ההגירה לא בוצעה בעקבות אבחון הקטין כחולה בסרטן בשנת 2024 . במהלך השהייה במקלט , האב פגש את הקטין במרכזי קשר בדרום . בהמשך עברו המפגשים למרכז קשר במקום המגורים הנוכחי של האם ואף הורחבו בהדרגה למפגשים מחוץ למרכז קשר , בתחילה בליווי ולאחר מכן ללא ליווי , למשך שלוש שעות בכל מפגש . הדיווח האחרון מחודש 2.24 מלמד על מפגשים שהתקיימו באופן תקין . בחודש 4.24 נקבעו מפגשי האב עם הקטין בבית החולים כך שהאב ישהה עם הקטין כל יום ה' משעה 9:30 עד גמר הטיפול או השעה 17:00 לפי המאוחר , וכן בתחילת כל אשפוז במועד הראשון בו האב יוכל להגיע לבית החולים . האם טוענת כי מחודש 5.24 האב הפסיק להגיע למפגשים עם הקטין למעט ארבעה לילות , פעמיים לבקשה האם ופעמיים ביוזמת האב עד חודש 8.24 . בחודש 7.24 אישר בית המשפט טיפול רגשי לקטין במסגרת בית החולים לבקשת העו"ס ונוכח התנגדות האב . בחודש 6.25 ניתנה החלטה המאפשרת לאם סמכות החלטה בלעדית בעניני חינוך , לאחר שהאב לא נתן הסכמתו לכינוס ועדת זכאות ואיפיון בעניינו של הקטין . הקטין מסר לעו"ס כי אינו בקשר עם האב . הקטין אינו מעוניין לשוחח על הקשר עם הוריו . מדיווח בית הספר עולה כי הקטין לומד בכיתה ב' ומתמודד עם פערים בתחום הלימודי , ההתנהגותי והרגשי . ביום 22.6.25 סיים הקטין את הטיפול האינטנסיבי בבית החולים והוא מקבל טיפול אחזקתי הכולל מעקבים וטיפול אחת לחודש בבית החולים . פסיכולוגית בית החולים ***** העריכה כי הקטין לא מתקשר בנוגע להוריו אך קשוב מאד לאם והינו "הורי" כלפיה . האם תיארה בפני העו"ס שלושה אירועים בהם לא היה שיתוף פעולה מצד האב – כניסה לגן ולבית הספר , ועדת איפיון וזכאות וניתוח בבית החולים בו התקבלה הסכמתו רק לאחר שהתקשרו אליו מחדר הניתוח . האב לא נענה לפנייה לתאם פגישה בזום של המרחק ממקום מגוריו בצפון . האב התנה הסכמתו לפגישה בכך שהעו"ס תסביר לו את כל מה שהתרחש בעבר . על בסיס שיחת טלפון והודעות קוליות שהאב שלח לעו"ס , התרשמה העו"ס כי האב עסוק בכך שנגרם לו עוול ע"י האם וכל המערכות . האב לא חסך בהתבטאויות קשות כלפי האם והעו"ס ולכן השיחה עמו הסתיימה . מדיווחי בית הספר עולה כי הקשר הוא עם האם בלבד . עו"ס בית החולים הביעה רצון להישאר מחוץ לסכסוך ההורי . עם זאת מסרה כי למרות המורכבות , בעטיה שיחות רפואיות מתנהלות עם כל הורה בנפרד , ההורים חתמו על הסכמה לטיפול כימותרפי . צוות בית החולים לא מנהל מעקב אחר זמני ההגעה של ההורים לבית החולים . האירוע בחדר הניתוח , ככל שהתרחש , אינו נחשב חריג כאשר מדובר בהורים גרושים . פסיכולוגית בית החולים ציינה כי האב התלונן על כך שלא מעדכנים אותו במצב הקטין אך לא יצר עימה קשר מחודש 11.24 . בפרק ההמלצות נכתב כי האב מרוכז בעצמו ומשמיע אמירות פוגעניות כלפי האם ואנשי המקצוע ללא כל ביקורת עצמית . האם מטפלת בקטין באופן מסור ומעורר ההערכה חרף העדר מקורות תמיכה משמעותיים , תוך שיתוף פעולה מלא עם אנשי המקצוע . טובתו של הקטין היא לשמר את המשאבים הרגשיים של האם . התנהלות האב כלפי האם , לרבות התנאים שהוא מציב לשיתוף פעולה , עלולים להחליש את האם ואינם עולים בקנה אחד עם טובת הקטין . על כן מומלץ לתת לאם סמכויות חתימה בלעדיות ולקבוע מנגנון בו האם תעדכן את האב אחת לחצי שנה לגבי הפעולות שביצעה בהתאם לסמכויות שקיבלה . הודגש כי האם מתנגדת להמלצה לפיה יהיה עליה לעדכן את האב .

ביום 30.9.25 הוגשה תגובת ב"כ היועמ"ש התומכת בהמלצות התסקיר . מודגש כי הסמכת האם להנפיק לקטין דרכון אינה מייתרת הצורך בהסכמת האב או אישור בית המשפט טרם הוצאת הקטין מהארץ .

ביום 16.10.25 הוגשה תגובת האם , המבקשת לקבל את תביעתה . האם מדגישה כי מאז חודש 8.24 האב לא פגש את הקטין ולא התעניין במצבו .

ביום 24.11.25 התקיים דיון בתביעה אשר הוקדש בעיקרו לשמיעת האב , למרות שהגיע לדיון באיחור של 15 דקות . האפוט' לדין תמכה בהמלצות התסקיר . האפוט' לדין פגשה את הקטין שלוש פעמים ולאחרונה לפני חצי שנה . האב טען שהרווחה היא ארגון פשע . האב הבהיר כי אין לו כוונה להגיע שוב לבית המשפט . האב טען כי אלוהים העניש את הקטין עם מחלת הסרטן בעקבות החלטת בית המשפט המתירה לאם להגר עם הקטין ל ***** . האב טען כי לפני מספר ימים התקשרו אליו מבית החולים , אך האם לא איפשרה לו לפגוש את הקטין . האב טען כי לא ידע על ההחלטה המורה לו להגיב לבקשה בנוגע לוועדת איפיון וזכאות . האב טען כי הוא משתף פעולה עם כל גורם וביקש מבית המשפט להניח לו . האב ביקש לשלוח את האם להדרכת הורים . ב"כ האם הדגישה כי האב לא הגיע לבית החולים בהתאם להחלטה המאפשרת לו לשהות עם הקטין כל שבוע . נטען כי דברי האב בדיון מוכיחים את הנזק שהאב יגרום לילד אם ישמיע באוזניו את אותם דברים ויתחקר את הקטין לגבי האם . האב הכחיש כי מתחקר את הקטין לגבי האם או אומר לקטין דברים רעים על האם .

לאחר ששקלתי טענות הצדדים החלטתי לתת תוקף של פסק דין להמלצות התסקיר מהטעמים שיפורטו להלן .

ראשית , בדרך כלל יאמץ בית המשפט את ההמלצות של עו"ס לסדרי דין נוכח המקצועיות והנייטרליות שלה . כלל זה יפה גם במקרה שלפני בו האב לא משתף פעולה באופן מלא עם עורכת התסקיר .

שנית , כאשר מוגשת תביעה למתן סמכויות חתימה בלעדיות , בית המשפט בוחן האם היו מקרים ספציפיים בהם נדרשה הסכמתו של האב , ההסכמה לא ניתנה ובית המשפט נדרש להתערב . במקרה שלפני הוכח הצורך במעורבות בית המשפט לגבי מקום הרישום של הקטין , לגבי טיפול רגשי לקטין בבית החולים ולגבי כינוס ועדת איפיון וזכאות . נוכח מצב המיוחד של הקטין והקשיים עימם מתמודדת האם נוכח קשיי השפה והטיפול בקטין , אני מקבל את עמדת העו"ס לפיה יש הצדקה מלאה בשלב זה להקל על האם ולתת לה את הסמכויות הבלעדיות .

שלישית , האב הוזהר כי אי שיתוף פעולה עם עורכת התסקיר עלול לפעול לחובתו ובכל זאת החליט לא לשתף פעולה עם העו"ס באופן מלא . עו"ס לסדרי דין אינה שק חבטות של הורים ואין לחייבה להמשיך ולשמוע עלבונות מצד האב .

רביעית , עולה מהחומר שלפני כי האב לא הפגין התעניינות רציפה בעניינו של הקטין אל מול בית החולים והמסגרת החינוכית . מדובר בגורמים שלא ביקשו להוציא נגד האב צו למניעת הטרדה מאיימת ואין כל הגבלה על הקשר של האב עימם . חרף האמור , לא נסתרו הדיווחים בתסקיר על כך שהאב לא מוכר למסגרת החינוכית של הקטין ולא פנה לפסיכולוגית בית החולים מחודש 11.24 .

חמישית , חיוב האם לעדכן את האב אחת לחצי שנה לגבי החלטות אותן קיבלה במסגרת הפעלת הסמכויות הבלעדיות , מהווה חיוב מידתי שאינו פוגע בשגרת החיים של האם או בצו שניתן למניעת הטרדה כנגד האב , שעודנו בתוקף. מודגש כי האם תוכל לבצע את העדכון גם באמצעות צד ג' מטעמה , כגון באת כוחה בהליך זה .

על כן , ניתן תוקף של פסק דין להמלצות התסקיר מיום 17.9.25 . בית המשפט נותן לאם סמכויות חתימה בלעדיות בענייני חינוך , בריאות ועניינים אישיים של הקטין לרבות הנפקת דרכון והארכת תוקף דרכון . תשומת לב האם כי הוצאת הקטין לחו"ל מחייבת הסכמת האב או החלטה שיפוטית . כיוון שהאם מיוצגת ע"י הסיוע המשפטי והאב אינו מיוצג , החלטתי שלא לעשות צו להוצאות במסגרת פסק הדין . ניתן להגיש צו פורמלי לחתימתי .

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה תוך 45 יום ממועד קבלת פסק הדין .

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים ולעו"ס ( ***** ) ותסגור את התיק .

פסק הדין מותר לפרסום לאחר השמטת כל פרט מזהה .

נוסח מותר לפרסום של פסק הדין יוכן בתיקיית גרסאות ביום 1.12.25 או בסמוך לאחר מכן

פסק הדין המקורי ניתן ביום 24.11.25 .

ניתן היום, י"א כסלו תשפ"ו, 01 דצמבר 2025, בהעדר הצדדים.