אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> א"פ 63188-03-15 ה' נ' ה' (חסוי) ואח'

א"פ 63188-03-15 ה' נ' ה' (חסוי) ואח'

תאריך פרסום : 14/01/2016 | גרסת הדפסה
א"פ
בית משפט לעניני משפחה תל אביב - יפו
63188-03-15
11/11/2015
בפני השופטת:
איריס ארבל-אסל

- נגד -
מבקש:
א' ה'
משיבים:
1. מ' ה' (חסוי)
2. האפוטרופוס הכללי במחוז תל-אביב
3. משרד הרווחה והשירותים החברתיים
4. א' ה'

פסק דין
 

 

  1. על הפרק הכרעה בזהות האפוטרופוס אשר ימונה לחסוי.

רקע עובדתי רלוונטי

  1. החסוי, יליד שנת 1987, מתפקד ברמת פיגור שכלי בינוני-נמוך על רקע נזק מוחי אורגני. בנוסף, סובל החסוי מאפילפסיה פעילה קשה והליכה לא יציבה.
  2. החסוי הינו השלישי מבין שלושה אחים: המבקש, יליד xxxx, הינו אחיו הבכור של החסוי ומתגורר דרך קבע בגרמניה; אח נוסף של החסוי, xxxx, יליד xxxx, נשוי + x, מתגורר בxxxxx; אחיו הצעיר של החסוי, xxxx, יליד xxxx, רווק.
  3. הורי החסוי נפרדו בשנת 1992. מאז הפירוד, ניתק האב קשר עם המשפחה.
  4. בשנת 2006, מונתה אמו של החסוי (להלן – "האם") כאפוטרופא עליו (תמ"ש xxxxxx).
  5. עד סוף שנה"ל תשס"ח (יולי 2008), כאשר מלאו לחסוי 21 שנים, ביקר החסוי במסגרות חינוכיות המתאימות למצבו. מגיל 21 ואילך שהה החסוי בבית האם, מבלי שלקח חלק במסגרת כלשהי.
  6. ביום 2.3.15 נתן כב' השופט אריאל צימרמן מבית משפט השלום בxxxxxxx, צו חירום לפי סעיף 16 לחוק הסעד (טיפול במפגרים), תשכ"ט-1969, להוצאת החסוי מביתו והשמתו במעון "xxxxx" בxxxx (להלן – "המעון"), עד לעריכת ועדת אבחון בעניינו (ה"פ xxxxxxx).
  7. הצו ניתן לבקשת רשויות הרווחה (באמצעות העו"ס xxxxxxxx), לאחר שהחסוי נמצא כשהוא כבול בשרשרת ברזל לרכב בחניון. אירוע זה התווסף לעדויות גורמי הרווחה על אירועים קשים בעבר, לרבות קשירה של החסוי ע"י האם וחוסר שיתוף פעולה עקבי של האם עם רשויות הרווחה לאורך השנים.
  8. ביום 12.3.15 נערכה ועדת אבחון בעניינו של החסוי. חברי הועדה נפגשו עם החסוי, הוריו ואחיו; עו"ס מעיריית xxxxxx; מנהלת המעון הגב' xxxxxx; עו"ד מטעם האם ועו"ס אגף הרווחה בxxxxx. כן עיינו חברי הועדה במסמכים קודמים בעניינו של החסוי.
  9. הועדה קבעה כי החסוי אינו יכול להמשיך להתגורר בחיק המשפחה וזקוק בדחיפות לסידור חוץ בייתי בתנאי פנימיה, המתאים לצרכיו הרפואיים, טיפוליים, רגשיים, תעסוקתיים וחברתיים. כן המליצה ועדת האבחון על מינוי אפו' חיצוני לחסוי, לאור חוסר שיתוף פעולה מתמיד מצד האם לקיום קשר תקין של החסוי עם הגורמים המטפלים וחשש כי האם תנסה להכשיל את שילוב החסוי במסגרת חוץ ביתית.
  10. על רקע האמור לעיל, הגיש המבקש ביום 30.3.15 את הבקשה שלפניי, בה עתר למנותו כאפוטרופוס על החסוי במקום האם (להלן – "הבקשה").
  11. המבקש טען כי במהלך השנים שקדמו להגשת הבקשה, היה עד להתעללות האם בחסוי, לרבות כבילתו בשרשרת ברזל ברגלו והרעבה. המבקש טען כי הוא מתעתד לשוב מגרמניה לישראל ע"מ לטפל בחסוי וביקש למנותו כאפוט' קבוע על גוף ורכוש החסוי.
  12. ביום 3.5.15 הוגשה עמדת ב"כ היועמ"ש רווחה לבקשה. ב"כ היועמ"ש הודיע כי במקביל להגשת הבקשה, הועברו אליו מסמכים שונים המעידים באופן ברור על מצבו המדאיג של החסוי והעדר שיתוף פעולה מצד אם החסוי ותומכים בעמדה לפיה אם החסוי אינה ראויה עוד להמשיך בתפקידה כאפוט' על החסוי. ב"כ היועמ"ש חיווה דעתו כי לא ניתן למנות את המבקש, המתגורר דרך קבע בחו"ל, כאפוט' יחיד על החסוי והמליץ על מינוי אפוט' חיצוני זמני לגופו ורכושו של החסוי בדחיפות.
  13. ביום 11.5.15 הודיע המבקש כי הוא אינו מתנגד למינוי אפוט' חיצוני בשלב זה, באופן זמני, עד אשר ישוב להתגורר דרך קבע בישראל.
  14. ביום 4.6.15 הודיעה האם כי הגישה ערר על החלטת ועדת האבחון להעביר את החסוי למסגרת חוץ ביתית וטענה כי כל עוד הערר תלוי ועומד, אין לבטל את מינויה כאפוט' על החסוי.
  15. ביום 16.6.15 הגישה האם את תגובתה העניינית לבקשה. האם טענה בתוקף כי מעולם לא הזניחה או התעללה בחסוי, טיפלה בו באהבה ובמסירות מלידתו ואין מקום ליטול ממנה את האפוטרופסות על החסוי.
  16. במקביל לתגובת האם, הוגשה תגובתם של האחים xxxxx וxxxx (להלן – האחים") לבקשה. האחים הודיעו כי הם תומכים בעמדת האם ומתנגדים למינוי אפוט' חיצוני על החסוי.
  17. ביום 16.6.15 ניתנה החלטתי, לפיה בנסיבות בהן קיימות אינדיקציות לכך שטיפול האם בחסוי אינו עולה בקנה אחד עם טובתו המרבית של החסוי, לאור קביעותיו החד-משמעיות של כב' השופט צימרמן בהחלטה מיום 2.3.15 ונוכח המלצתה המפורשת של ועדת האבחון מיום 12.3.15, אשר החלטתה טרם בוטלה, יש למנות לחסוי בשלב זה אפוט' חיצוני זמני. נוכח האמור, הוריתי על מינוי חברת "שי אפוטרופסות וטיפול בחסויים" (להלן – "שי אפוט' ") כאפו' לגוף ורכוש החסוי באופן זמני למשך שנה אחת.
  18. ביום 19.7.15 הוגש תסקיר סעד מקיף ומפורט בעניינו של החסוי (להלן – "התסקיר"). נוכח חשיבותו הקריטית להליך שבפניי, יובא האמור בתסקיר בהרחבה.
  19. התסקיר נערך ע"י העו"ס xxxxxxx מעיריית xxxxxx. לצורך עריכת התסקיר ביצעה העו"ס את הפעולות הבאות:

פגישה עם החסוי במעון מגוריו "xxxxxx";

פגישה עם האם והאחים במשרד עורך הדין המייצג;

שיחה טלפונית עם אבי החסוי;

שיחה עם העו"ס המטפלת בxxxxxxx, xxxxxxxx;

פגישה עם מנהלת מעון "xxxxxxx" בו שוהה החסוי, xxxxxxxx;

קריאת סיכומי וועדות האבחון של החסוי מהשנים 1998, 2012, 2013, 2015;

קריאת תסקירים שהועברו אל בית המשפט בשנים 2012, 2015;

קריאת דיווחים שהועברו אל משטרת ישראל אודות החסוי מהשנים 2009, 2015;

קריאת מכתבים מטעם המבקש, אחיו של החסוי, בנוגע למצבו של החסוי לאורך השנים;

קריאת דוחות תפקודיים אודות החסוי ממעון "xxxxxxx";

קריאת דוחות רפואיים אודות החסוי;

התייעצות עם רכזת סדרי דין בעיריית xxxxxxx, xxxxxxx.

  1. העו"ס סקרה בהרחבה את הרקע והתפקוד ההורי ביחס לחסוי ותיארה תמונה מזעזעת של טיפול לקוי בחסוי, בלשון המעטה (עמ' 2-5 לתסקיר):

"מ' עבר ועדת אבחון בדצמבר 1998, כשהיה בן 12. הוועדה קבעה כי "מדובר בילד מפגר בשכלו ברמת פיגור שכלי בינוני, אפילפסיה לא מאוזנת והפרעות התנהגות קשות". בדרכי הטיפול נכתב כי "יש לשקול סידור חוץ ביתי מתאים לגילו ורמתו וצרכיו המיוחדים. זקוק למסגרת עם גבולות מוגדרים והשגחה". 

בסיכום אבחון משנת 1998 מהיחידה לנאורופדיאטריה והתפתחות הילד דווח כי: "המשפחה הינה קשת יום, מוכרת ומטופלת בלשכת הרווחה משנת 1991, על רקע תפקוד הורי לקוי, אלימות במשפחה ותהליך גירושין קשה". מ' הגיע לאבחון בלוויית אמו והעו"ס המטפלת בקהילה, נראה כפי גילו, הופעתו הייתה מוזנחת ובגדיו היו מלוכלכים וקרועים.

בשנת 2002 התקבל דיווח בעיריית xxxxxx כי "האם משתמשת באזיקים על מנת להרגיע את מ', דיווח זה היה הקיצוני והמוחשי ביותר במסכת דיווחים שכללו הזנחה פיזית, אלימות מילולית, אלימות פיזית וקושי בהבנת צרכיו של מ'".

מאז סוף שנת 2005, ניתקה האם קשר עם מחלקת הרווחה. מדיווחי עובדות קודמות במשפחה, המצב בו האם עוברת משיתוף פעולה וקשר הדדי לנתק בעקבות כעס חד צדדי מאפיין את התנהלותה.

בתאריך 12.1.09 הוגשה תלונה למוקד על כך שמ' נמצא משוטט ליד גן ויצ"ו בxxxxxxxx, משליך אבנים על מכוניות חונות וכן שהתערטל והטיל את מימיו מול ילדי הגן. כך, למעשה התגלה כי המשפחה עברה להתגורר בxxxxxxxx, והתיק הועבר לטיפולם.

בתאריך ה- 7.3.09 ניידת משטרה מצאה את מ' יושב על ספסל כאשר אזיקונים מוצמדים לרגליו. האם זומנה לחקירה במשטרה. מ' לא נחקר מאחר ולא נמצא במסגרת ולא ניתן היה לחקור אותו. בנוסף, נערכו ביקורי בית ע"י העו"ס המטפלת והעו"ס המחוזית. מ' נמצא חבוש קסדה, נקי ומסודר בהופעתו. מ' הגיב לשיחות, קלט מספר מילים וחזר עליהן בהקשר לשיחה. האם הביעה אי שביעות רצון ממעורבות הרווחה ואמרה שאינה רוצה עזרה מטעמה. הוסבר לאם על החובה לערוך ועדת אבחון על פי חוק.

בתאריך 1.12.09 הופנה מ' לאבחון ועדת אבחון. ההזמנה לאבחון בתאריך 17.1.10 לא יצאה לפועל כיוון שמ' לא הגיע יחד עם בני משפחתו. נקבע מועד חדש ל- 21.2.10, גם אליו המשפחה לא הגיעה. הטענות שנמסרו ע"י אמו לאי הגעה בהזמנה הראשונה היתה כי המשפחה ביקרה בחו"ל, ובפעם השניה טענה שלא הגיעו כיוון שמ' לקה בהתקף אפליפטי קשה. בהמשך ביקשה האם שלא לזמנה יותר לוועדת אבחון.

בחודשים מאי ויוני 2011 התקבלו דיווחים מא' – אחיו של מ', על התעללות מצד האם במ'. לדבריו, האם קושרת את מ' בשרשראות ומשאירה אותו שעות בבית כשסיר מונח לידו. בעקבות דיווח זה נערך מיידית ביקור בית ע"י העו"ס המטפלת וראש הצוות. האם סירבה לפתוח את דלת הבית וטענה כי לבנה בעיה גסטרולוגית.

ביולי 2011 נערך ביקור בית ללא הודעה מוקדמת לבית האם ע"י עו"ס מחוזית לחוק והעו"ס המטפלת. בביקור זה מ' נמצא בחדר גדול אשר בעבר שימש כחנות כלשהי. החדר היה מלוכלך והיו בו אוסף של חפצים. מ' היה חבוש קסדה, נראה נקי בגופו בגדיו נקיים ומסודרים. מ' הגיב בדרכו. חזר כל הזמן על משפטים של האם. האם ערכה סיור בבית אשר על פניו נראה נקי. האם התבקשה להראות את החדר בו מטפלת במ'. היא לא הסכימה לפתוח אותו אך אפשרה לראותו רק דרך החלון. האם הסבירה כי עורכת מעקבים רפואיים אך סירבה לתת את שמות הרופאים אליהם לוקחת את מ'. הציגה מסמך רפואי ישן בו נאמר כי מ' זקוק להשגחה צמודה אך לא הסכימה לתת העתק ממנו. האם המשיכה לסרב לבקשה לערוך ועדת אבחון ולכל התערבות מצד הרווחה, וביקשה שתוזמן לועדת אבחון רק לאחר שמ' יבריא. באותו ביקור מ' לא נמצא במצב של סיכון. בחדרים לא נראו אזיקים או שרשראות ברזל עליהם דיווח האח א'. הוחלט על המשך קשר של עו"ס המחלקה עם המשפחה והמשך מעקב של ביקורי בית.

מאז נעשו ניסיונות לערוך ביקורי בית ללא הצלחה, כיוון שלא היה מענה מהבית. לאור זאת, האם זומנה לפגישה עם העו"ס המחוזית והעו"ס המטפלת בלשכה הרווחה. האם לא הגיעה לפגישה, התקשרה ומסרה כי עברה להתגורר בxxxxxx. בבירור שנערך ע"י הרווחה מול xxxxxx, נמסר כי האם אינה מתגוררת שם.

בינואר 2012 הגיע א' – אחיו של מ' מחו"ל לביקור בבית בxxxxxx. לדבריו, האם פתחה את דלת הבית רק לאחר כשעה בה נאלץ להמתין בחוץ. לדבריו מ' נמצא בתת משקל, חסר כוחות. א': "אם אנו נשווה את מצבו של מ' לפני שנתיים, לפני המעבר של אמי מxxxxxxx לxxxxxxxx, אז ניווכח בירידה משמעותית ביכולת של מ'". בנוסף - "הגרביים שהיו על רגליו היו לחות מזיעה ומסריחות. מ' נעל נעליים שחורות מלכלוך ובגדיו לא הוחלפו במשך מספר ימים לפחות. אמר מספר מילים בודדות".

ביום 9.1.12 זומנה האם לפגישה בלשכת הרווחה, אליה לא הגיעה. היא התקשרה לאחר מספר ימים והודיעה שמתגוררת בxxxxxxx ומתעתדת לעבור לxxxxxxx. בבירור עם מחלקת הרווחה בxxxxxxxxxx לא נמצאה עדות לכך כי אכן מתגוררת שם. כמו כן ציינה האם בשיחה כי מ' חולה במחלת עור בשם "פלגרה", שהינה מחלה מדבקת, ולכן אינו יכול להגיע לוועדת אבחון.

לאור חוסר שיתוף הפעולה של האם, נעשתה פניה בינואר 2012 לבית משפט השלום ע"י עו"ס לחוק בxxxxxxxx ועו"ס מחוזית לחוק, בבקשה לשלב את מ' במעון לחצי שנה, עד שתתקיים ועדת אבחון בעניינו. נקבע מועד לדיון, אך האם לא הגיעה לדיון.

ב-1.3.12 התקיים הדיון בעניינו של מ' בבית המשפט, השופט הורה שעל מ' לעבור אבחון ועדת אבחון תוך 90 ימים.

מאז הדיון בבית המשפט, לא ניתן היה לאתר את האם, למעט פגישה אחת שנעשתה ע"י העו"ס המטפלת ועו"ס לחוק בxxxxxxxxx, ע"מ לוודא שהאם תיישם את החלטת בית המשפט – לא ניתן היה ליצור עמה קשר.

בספטמבר 2012 נודע כי האם עברה להתגורר בxxxxxxx. שירותי הרווחה התערבו מולה, בין היתר, ע"מ לשלוח את מ' לאבחון ועדת אבחון. האם סירבה להתערבות טיפולית הקשורה במ' (תוכנית "יושבי בית"), אך הסכימה לערוך ועדת אבחון בלבד (ללא אבחון). בדו"ח סוציאלי שהועבר מהעו"ס המטפלת בxxxxxxx לחברי ועדת האבחון, נכתב כי נעשו חיזורים רבים מצדם אחרי האם ע"מ שתגיע לועדת האבחון. צוין בדו"ח כי לאחר הפניית החומרים לאבחון, האם ניתקה כל קשר עימם, והדרך היחידה להשיגה היא דרך בנה שעונה לעיתים רחוקות. כמו כן צוין בדו"ח כי גם אליהם הגיעו דיווחים מא' על אלימות הננקטת כלפי מ', כגון נעילתו בשלשלאות. העו"ס הוסיפה כי מאז היכרותה עם המשפחה, קיימת  הסתרה בכל הקשור למ', לפיכך מבקשת לבחון את נושא האפוטרופסות ואת זכותו של מ' לקבל שירותים בקהילה.

במאי 2013 שלח האח א' דיווח לxxxxxxx על כך שהאם שוב עזבה את מקום מגוריה, וחזרה להתגורר במרכז. נעשו ניסיונות של עובדות סוציאליות להגיע לביקורי בית על מנת לוודא אם אכן גרה בכתובת שנמסרה להן, אך הן מצאו את הבית נעול. לאחר העברת מידע זה, נעשה ניסיון לצור קשר עם האם, בכתב ובטלפון ללא הצלחה. בנוסף, נעשו שני ניסיונות לביקור, כשהבית היה סגור ומוגף.

ב- 16.2.15 התקבל דיווח מהמשטרה על כך שמ' נמצא קשור לרכב בשלשלאות ברזל בחניון. ניידת המשטרה שהגיעה למקום ניסתה להתקשר לבעל הרכב, אולם לא היה כל מענה. כעבור מספר דקות הגיעה אמו, שטענה כי בנה קשר עצמו לבד, וכי הייתה צריכה לקנות חולצה וכן להתפנות לשירותים. המשטרה סיכמה עם הרווחה בxxxxxxx כי מ' ואמו יגיעו לחקירה בלשכת הרווחה בתאריך 25.2.15. כשהגיעו השוטרים לבית המשפחה, התנגדה האם להתלוות אליהם, בטענה שמ' שבר את כתפו. העו"ס המטפלת וראש הצוות הגיעו לבית המשפחה ומצאו את מ' שוכב במיטה. הבית בו נמצא מ' היה מלוכלך, עמוס בשקיות שנערמו ברחבי הבית ובשאריות מזון. בשלב זה האם נעצרה לחקירה, נערכה פניה של עו"ס לחוק מxxxxxxx לבית המשפט בבקשה להוציא את מ' ע"פ סעיף 16 לחוק הסעד – טיפול במפגרים (הוצאה בחירום) ולשלבו מיידית במעון "xxxxxxx" ביפו, בסיוע המשטרה במידת הצורך. בשלב זה מ' ואמו נעלמו פעם נוספת, והמשטרה נשלחה לחפש אחריהם באמצעות צו בית המשפט שניתן בסוף פברואר 2015. מ' נמצא במחסן של משתלה יחד עם אמו, ככל הנראה בבעלות אחיה. xxxxxxx – מנהלת מעון "xxxxxxx", מדווחת כי הגיעה לאספו מהמשתלה בתחילת מרץ 2015, בליווי רכב מותאם מטעם המעון. לדברי xxxxxxx, מ' היה במצב ירוד – שכב על גביי רפסודה כלשהי, כשהוא מוזנח ומלוכלך. לדבריה, מ' היה מעורפל, כחוש ומפויח, התגלה עם שבר ביד שמאל וסבל בזמנו מהתקפי אפילפסיה בתדירות גבוהה. מ' לא דיבר ולא שיתף פעולה. xxxxxxx מתארת מצב שבו מ' הטיל את מימיו לתוך נייר סופג שאמו נהגה להחזיק תחתיו. כמו כן, לדבריה, היתה נותנת למ' כף קוטג' כל שעה עגולה ומעט מים לשתיה. האחים והדודים ששהו במקום בעת הפינוי של מ' למעון, צילמו את xxxxxxx ואת הצוות, צעקו ואף איימו עליהם. המשפחה הגיעה בעקבות הרכב למעון וסירבה להיפרד ממ'.

מ' הועבר לבדיקות אצל רופאת המעון, לאחר מכן נשלח למיון עקב השבר ביד. הרופאה אשר בדקה את מ' במיון בתאריך 4.3.15 מסרה כי "מ' היה בהכרה מלאה, שקט ורגוע. יחד עם זאת נראה חיוור וחלש. יושב בכסא גלגלים, אינו עומד על הרגליים לאחר ששבר את יד שמאל לפני שבועיים". לאחר מכן נעשה קיבוע ליד, בגלל מצבו הירוד לא הומלץ על ניתוח ביד. לדברי xxxxxxx, מפאת הצורך התמידי של האם בהגעה למעון, נקבעו לה זמני ביקור מוקצבים – ראשון ורביעי בין השעות 10:30-11:30. לxxxxxxx היה קושי בהתחלה להקפיד על זמני הביקורים, אך כיום היא מגיעה בזמנים שהוקצבו לה. לדברי xxxxxxx – מצבי רוחה של xxxxxxx משתנים, ישנם ימים בהם מגיעה ויושבת ליד מ', אך ישנם ימים בהם מקללת את הצוות במעון ואף מצלמת אותם. לאחר ביקורים מסוג זה, מ' נעשה לא רגוע, מדבר בקול רם ומנסה להרביץ לצוות המעון. כמו כן, האם מתערבת יתר על המידה בבדיקות רפואיות שנעשות למ' (אצל האורתופד והנוירולוג). לדברי xxxxxxx, התנהלותה בלתי נסבלת, שכן היא מצלמת בעת הבדיקות את מ', הרופא והמטפל שמגיע לשם מטעם המעון. היא מפריעה לתהליך הבדיקה, מתנגדת להמלצות של רופאים, אומרת להם מה לרשום ובכל דבר מאשימה את המעון. פעמים רבות הרופאים מתעצבנים ומפסיקים את הביקור בצעקות, מנסים להוציא את האם מהחדר ללא הצלחה.

לדברי xxxxxxx, מאז כניסתו של מ' למעון הוא עלה כ-7 ק"ג במשקלו, הליכתו יציבה, השבר ביד טופל על ידי גבס וסד מיוחד. כמו כן, הוא נמצא במעקב נוירולוגי, התקפי האפילפסיה פחתו משמעותית. נמצא בתוכנית גמילה מטיטול ועושה את צרכיו בשירותים עצמאית".

  1. העו"ס הביאה ארוכות את דבריה של האם בפגישה אשר קיימה עמה וניכר כי העו"ס נתנה לאם אפשרות ראויה, ואף יותר מכך, להסביר את עמדתה ולשטוח את טענותיה וגרסתה לאירועים השונים. יחד עם זאת, האם לא הצליחה להציג הסברים מקובלים על הדעת לליקויים בטיפול בחסוי ולחוסר שיתוף הפעולה שלה עם רשויות הרווחה לאורך שנים. כך, למשל, הסבירה האם את המעבר מxxxxxxx לxxxxxxx בפירוק שיתוף שביקש אביו של החסוי על הדירה בxxxxxxx לאחר הפרידה, אך הודתה כי עברה מxxxxxxx לxxxxxxx בגלל רשויות הרווחה, אשר לטענתה "רדפו אותה";

האם הסבירה את חוסר שיתוף הפעולה שלה עם ועדות אבחון לאורך השנים "לאור העובדה שעלולה הייתה להתקבל החלטה בוועדה על הוצאת מ' מהבית";

לגבי מציאת החסוי כבול בשלשלאות, טענה האם כי "יש לו נטייה לנעול את עצמו בחדרו וכן לאזוק את עצמו". האם טענה כי היו שני מקרים בלבד בהם עזבה את החסוי למספר דקות ע"מ להתפנות לשירותים, בעוד הוא כרך לעצמו את השלשלאות;

כאשר נשאלה לגבי התקרית בה נמצא החסוי משוטט כשהוא משליך אבנים ומתערטל בפומבי, טענה האם כי החסוי לא חשף את איבר מינו בהתכוון אלא רק לצורך הטלת מימיו, אך האימהות של ילדי הגן נבהלו כיוון שהוא נראה מוזר וחבש קסדה עקב התקפי האפילפסיה. כשנשאלה מדוע שוטט החסוי לבד ללא השגחה, הכחישה זאת וטענה כי החסוי אף פעם לא משוטט לבד והיא תמיד נמצאת אתו;

העו"ס שאלה את האם לגבי המשתלה בה נמצא החסוי בעת שנאסף למעון, והאם ענתה כי מדובר במשתלה בבעלות אחיה אך חרף שאלות חוזרות ונשנות לא ידעה להגיד מדוע וכיצד הגיעה לשם עם החסוי;

העו"ס ציינה כי האם הביעה כעס רב על השמתו של החסוי במעון בצו בית משפט והסבירה את דבריה של מנהלת המעון, לפיהם מצבו של החסוי השתפר מאז הועבר למעון, בכך שיש לה אינטרס להשאיר אותו שם;

האם הכחישה כי החסוי היה רזה וכחוש בעת שנמצא המשתלה וטענה כי את השבר בידו גרם לו השוטר אשר משך אותו מהמקום באגרסיביות. האם טענה כי מאז אותו המועד, נתגלו שברים נוספים באותה היד, כולם נגרמו במעון. עוד טענה האם כי השברים התאחו מעצמם רק כיוון שעמדה כך שהחסוי לא יעבור ניתוח וכי רק בזכותה החסוי נמצא במעון עם קסדה לראשו.

  1. העו"ס ציינה כי האחים xxxxx וxxxx הביעו תמיכה מלאה באם, טענו כי היא צריכה להיות האפוט' על החסוי וכי הם מעריכים את הטיפול המסור שלה בו לאורך שנים.
  2. האם והאחים התנגדו למינוי המבקש כאפוט' על החסוי. האם טענה כי לאחר הפרידה בין ההורים, עבר המבקש לגור עם האב וראה בה אויב; לדברי האחים, היה המבקש אלים כלפי האם וכלפי החסוי והיה נועל אותו בשירותים ע"מ לחנך אותו. האם והאחים סיפרו כי היו ניסיונות לגשר ולהחזיר אותו הביתה, אבל המבקש תמיד חיבל בקשר בצורה כזאת או אחרת. עוד טענו כי בשנים בהן גר בחו"ל, היה נוהג להגיע להתארח יום-יומיים בבית האם, כיוון שלא היה לו כסף לשלם על שהות במלון, ולאחר מכן מעביר דיווחים כוזבים לרווחה על מצבו של החסוי.
  3. העו"ס ציינה כי שוחחה טלפונית עם המבקש, אשר מסר כי בשל עלויות המחיה הגבוהות בארץ, לא יעלה בידו לשוב לישראל בשלב זה.
  4. עוד ציינה העו"ס כי שוחחה טלפונית עם אביו של החסוי, xxxxxx. האב מסר כי מאז הפירוד, סירבה האם לאפשר לו קשר עם הילדים ורק לאחר שהחסוי נכנס למעון, מתאפשר לו לבקר אותו באופן קבוע. האב טען כי חל שיפור ניכר במצבו של מ' מאז כניסתו למעון וכי הזדעזע לראות אותו מוזנח ורזה בוועדת האבחון האחרונה. האב טען כי האופן בו טיפלה האם בחסוי מזעזע, אולם התרשם כי המעון בו הושם החסוי אינו מתאים לו וכי יתר הדיירים ברמת תפקוד נמוכה משלו. כן ציין האב כי אינו רואה אפשרות אחרת פרט למינוי אפוט' חיצוני, לאור מורכבות המצב.
  5. כן שוחחה העו"ס עם מנהלת המעון הגב' xxxxxxx, אשר תיארה קשיים בהתנהלות מול האם מאז כניסתו של החסוי למעון. הגב' xxxxxxx תיארה כי גם המבקש מתנגד להימצאות החסוי במעון ונוהג לצלם את הדיירים והצוות בעת ביקוריו.
  6. לאחר הסקירה כאמור, סיכמה העו"ס, כדלהלן (עמ' 7):

לאחר שיחות עם מכלול הגורמים המטפלים במ' לגבי סוגיית האפוטרופסות, להלן מסקנותיי:

  1. ניכר, כי למרות האהבה הרבה שמפגינה האם xxxxxxx כלפי בנה מ', תפקודה בכל הקשור לטיפול בו לאורך שנים הינו לקוי. עצם העובדה כי לא שילבה אותו במסגרת חברתית או טיפולית המותאמת לצרכיו במהלך השנים האחרונות, וכן חוסר היכולת לשתף פעולה עם שירותי הרווחה סביב נושאים טיפוליים וקידומו של מ' דרך החלטות ועדות האבחון, תוך שימת דגש על בריחתה ממקום למקום והיעלמותה בשעה שנדרשת לשתף פעולה עם החלטות שנתקבלו – מצביעות על קושי רב בהתמודדותה ובדאגתה לטובת בנה. מעבר לכך, ניכר כי האם אינה מבינה שהתנהגויות כמו השארתו של מ' כבול בשלשלאות ושוטטות ברחוב בגפו, הינן בבחינת חוסר אחריות וחוסר השגחה, בייחוד כלפי אדם הסובל ממוגבלות שכלית התפתחותית. המצב שבו נמצא מ' בשעה שנאסף למעון – כחוש ומוזנח עם יד שבורה – מעידים על הזנחה קשה בטיפול בו. גם כיום, האם מתקשה לשתף פעולה עם צוות המעון. לאור כל זאת, אין ביכולתי להמליץ על האם כאפוטרופסית על בנה.
  2. האח א' המבקש להתמנות גם הוא, שוהה כאמור בחו"ל, לפיכך אין ביכולתי להתייחס לבקשתו להתמנות כאפוטרופוס – בנפרד או במשותף עם גורם משפחתי או חיצוני.
  3. לאור המורכבות המשפחתית וההתפלגות לשני "מחנות" (xxxxxxx, xxxxx וxxxxx למול xxxxxx וxxxxxx), אינני סבורה כי המשפחה תוכל לשתף פעולה בכל הקשור להחלטות על גופו ורכושו של מ', כמו כן לא ניתן יהיה לפעול למען טובתו בשעה של מחלוקת במשפחה.
  4. הנני סבורה כי עמותה חיצונית, ניטרלית, שמבינה את צרכי האוכלוסייה הלוקה במוגבלות שכלית התפתחותית, תוכל לפעול בנסיבות הנוכחיות למען טובת החסוי באופן הטוב ביותר. כאמור, המעון בו שוהה מ' עובד בשיתוף פעולה עם עמותת "אקים אפוטרופסות", לפיכך ישנה העדפה למינויים על פני חברת "שי אפוטרופסות". שוחחתי עם חברת "אקים אפוטרופסות" על החסוי, והיא מוכנה לקחת על עצמה את המינוי. חברת "שי אפוטרופסות" נענית לוויתור על המינוי הקיים.
  5. לאור כל האמור לעיל, המליצה העו"ס על מתן מינוי קבוע לעמותת "אקים אפוטרופסות" על גופו ורכושו של החסוי.
  6. על פי החלטתי הועבר התסקיר לתגובת הצדדים.
  7. ביום 26.7.15 הוגשה תגובת ב"כ היועמ"ש רווחה, לפיה יש לאמץ את המלצות התסקיר ולמנות גורם מקצועי וניטרלי כאפוט' על החסוי.
  8. ביום 27.7.15 הודיעו האם והאחים xxxxxxx וxxxxx כי הם מתנגדים בתוקף להמלצות התסקיר וטענו כי הוא נערך בהתבסס על דיווחים ותסקירים ישנים, אשר האם והאחים טוענים כנגד דיוקם ואמיתותם.
  9. בנוסף, ביום 28.7.15 הגישו האם והאחים בקשה בהולה לקביעת הסדרי ראיה עם החסוי מחוץ למעון (להלן – "הבקשה להסדרי ראיה"). האם והאחים טענו כי מאז הוכנס החסוי למעון, ניתנה לאם הזכות לראותו במעון פעמיים בשבוע למשך חצי שעה – שעה כמו היה אסיר. כן נטען כי לאם ולאחים ידוע כי המבקש חוזר בו מבקשתו להתמנות כאפוט' על החסוי ומדיווחיו על התנהלות האם והודעתו על כך צפויה להיות מוגשת בימים הקרובים.
  10. ביום 10.8.15 הוגשה תגובת המבקש לבקשה להסדרי ראיה. המבקש טען באופן סתום ולקוני כי בינו לבין האם והאחים "נערכה שיחה על טיב מערכת היחסים המשפחתית בכלל ועל אופן הטיפול בחסוי בפרט" ועל כן הוא אינו מתנגד לבקשה להרחבת הסדרי הראיה עם החסוי ומסיר את התנגדותו להשבת המשמורת על החסוי לידי האם ולמינויה כאפוט' קבועה על החסוי.
  11. ביום 2.9.15 הודיעה נציגת "שי אפוטרופסות" כי נוכח מעבר האם לxxxxxxx, הועבר הטיפול בחסוי אל אגף הרווחה בעיריית xxxxxxx ומשרד האפוט' אינו ערוך לטפל בחסויים מאזור הצפון. נוכח האמור, התבקש שחרור האפוט' מתפקידו.
  12. ביום 20.9.15 הודיע המבקש כי הוא חוזר בו מכל הטענות הקשות שהעלה כנגד האם. המבקש הפך עורו לחלוטין וטען כי מאז ומתמיד שמרה האם על החסוי כבבת עיניה, דאגה כי יקבל את התרופות בזמן, בישלה עבורו אוכל בריא, דאגה עבורו לחוגים והחסוי תמיד נראה נקי, מחייך ומאושר. המשיב טען כי האם היא שגידלה לבד את ארבעת ילדיה כאשר אביהם נטש את המשפחה לטובת אישה אחרת והיא ראויה לשבח על הטיפול המסור בילדיה ובייחוד בחסוי.
  13. המבקש טען כי מאז הוצא החסוי מהבית נחשף במסגרת ההליך המשפטי למסמכים הרפואיים וסוציאליים של החסוי, מהם עולה, בין היתר, כי סברתו לפיה החסוי רזה מדי הינה טעות ולמעשה משקלו תואם את גובהו; כי השבר בכתף עמו הגיע החסוי למעון נגרם ע"י שוטר שמשך את החסוי בחוזקה וזהו השבר היחיד שנגרם לחסוי משך 28 שנים בהן היה בחזקת האם, לעומת שני שברים נוספים שנגרמו לחסוי מאז הושם במעון וללא הסבר הגיוני; כי בדיקות דם שבוצעו לחסוי חצי שנה לאחר ששהה במעון העלו ערכים בלתי תקינים.
  14. כן טען המבקש כי השברים, החבלות ותוצאות בדיקות הדם הוסתרו מבני משפחת החסוי ואלמלא האם ביררה מול המוסדות הרפואיים מתי ואיפה יערכו בדיקות לחסוי והתעקשה להיות נוכחת בהן, חרף התנגדות צוות המעון, לא היו הדברים מגיעים לידיעת משפחת החסוי לעולם.
  15. המבקש המשיך וטען כי כיום, כאשר המשפחה מלוכדת בדאגתה לחסוי, אין עוד מניעה למנות אפוט' מתוך המשפחה ויש להורות על השבת החסוי לבית האם ולמנות את האם או את אחד האחים כאפוט' על החסוי.
  16. ביום 20.9.15 הוגש לבית המשפט סיכום ועדת אבחון שנערכה לחסוי ביום 10.9.15, כחצי שנה לאחר שהועבר למעון (להלן – "ועדת האבחון"). בפני הועדה הופיעו: החסוי; בני משפחתו של החסוי (האם, האב ושלושה האחים); נציגת שי אפוט'; עובדות סוציאליות מxxxxxxx ומxxxxxxx; מנהלת המעון הגב' xxxxxxx; פזיותרפיסט מהמעון; מנהל מערך הדיור xxxxx; עו"ד מטעם האם. בנוסף, עמדו בפני הועדה מסמכים רבים בעניינו של החסוי, רובם ככולם מסמכים רפואיים חדשים ועדכניים, שנערכו לאחר כניסת החסוי למעון.
  17. לאחר שהתרשמו מהחסוי באופן ישיר ושמעו את טענות הצדדים, לרבות עו"ד של האם, ציינו חברי הועדה (שם, עמ' 10):

"חברי הועדה התרשמו כי מה-2.3.15, עת הוצאתו מהבית בצו חירום, עקב הזנחה קשה, השתפר מצבו של מ' במהלך שהותו במסגרת הנוכחית ונראה כי המסגרת מטיבה אתו. מ' משתף פעולה, משולב חברתית ותעסוקתית, מקבל את כל הטיפולים הנדרשים, בהתאם למצבו...

מהנאמר עולה כי טובתו של מ' היא בהמשך שילובו במסגרת חוץ ביתית במעון פנימיה".

בהתאם, החליטו חברי הועדה כי החסוי ימשיך להתגורר בדיור חוץ ביתי מעון פנימייה.          

  1. ביום 7.10.15 הודיעו האם והאחים על כוונתם להגיש ערר על החלטות ועדת האבחון מיום 10.9.15 וטענו כי הועדה לא הייתה אובייקטיבית והופיעו בפניה גורמים שלא היו אמורים להיות נוכחים.
  2. ביום 15.10.15 הוגש תסקיר סעד לעניין בקשת האם והאחים לקיים הסדרי ראיה עם החסוי. התסקיר נערך ע"י פק"ס xxxxxxx מעיריית xxxxxx. פק"ס ציינה כי מבירור שערכה מול מנהלת המעון, עולה כי מאז אוגוסט 2015 האם אינה מגיעה לבקר את החסוי. כן ציינה פקידת הסעד כי לדברי עו"ד המייצגת את האם, האם מתנגדת להגיע למעון כיוון שהגיעה עם הצוות למצב של אלימות, אינה זוכה לפרטיות עם בנה במסגרת המפגשים, מפקחים עליה כל הזמן ומעבירים ביקורת על התנהלותה עם בנה. פקידת הסעד ציינה כי הבקשה לקיום הסדרי ראיה אינה רלוונטית עוד, כיוון שהאם חזרה בה מהבקשה לקיים הסדרי ראיה ועומדת על קבלת חזקה מלאה על בנה.
  3. ביום 18.10.15 התקיים בפניי דיון בעניינו של החסוי. לדיון התייצבו המבקש וב"כ, האם וב"כ, האחים, ב"כ היועמ"ש רווחה ונציגת שי אפוט'. לאחר דיון ממושך, במסגרתו נשמעו ארוכות טענות הצדדים, נעתרתי לבקשת האם להגיש לתיק בית המשפט דיסק ובו סרטון של החסוי מהחודש הראשון בו שהה במעון (להלן – "הדיסק"). כן הוריתי על הגשת סיכומים, שלאחריהם תינתן הכרעתי הסופית.
  4. ביום 31.10.15 הוגשו סיכומים מטעם המבקש.
  5. ביום 1.11.15 הוגשו סיכומים מטעם ב"כ היועמ"ש רווחה.
  6. ביום 2.11.15 הוגשו סיכומים מטעם האם והאחים.
  7. ביום 2.11.15 הוגשו סיכומים מטעם שי אפוט'.

טענות הצדדים

טענות האם והאחים

  1. האם טוענת כי טיפלה בחסוי מיום לידתו, משך 28 שנים, ללא דופי, באהבה ומסירות וראתה תמיד לנגד עיניה את טובתו בלבד. כן טוענת האם כי החסוי מעולם לא היה בסיכון תחת השגחתה והיא מעולם לא התעללה בו.
  2. האם טוענת כי עובדות הרווחה של xxxxxxxx מצויות ברדיפה בלתי פוסקת אחריה ומעלילות עליה דיווחים שקריים, שכל מטרתם להטות את דעת בית המשפט לעבר הוצאת החסוי מידי האם. לעניין חוסר שיתוף הפעולה לו טוענות העו"ס בxxxxxxxx, טוענת האם כי היא זו שהתדפקה על דלתות הרווחה משך חודשים והתחננה להיפגש עימם, אך הן לא היו מוכנות להיפגש ואף לא ענו לטלפונים;
  3. האם מפנה לחוות דעת לאורך השנים ממוסדות החינוך בהם למד החסוי, דוחות עו"ס ורופאים מהעבר והחלטת כב' השופט עודד מאור משנת 2012 להשאיר את החסוי בחזקת האם, הסותרים את תסקירי העו"ס מרהמ"ש;
  4. האם טוענת כי אסור היה על עובדות הרווחה מxxxxxxxx להגיע לועדת האבחון מיום 10.9.15 ובנוסף, הועדה נערכה שלא כדין בהרכב חסר של ארבעה חברים במקום חמישה – כאשר חתימה חמישית זויפה והתווספה לאחר מכן;
  5. האם מצביעה על כך שבדיקות שנעשו לחסוי בבי"ח וולפסון בעת שנלקח מידיה היו תקינות ובגדר הנורמה והחסוי שוחרר ומפנה לאמירת החסוי כפי שהיא מובאת בדיסק, לפיה הוא רוצה לחזור הביתה.
  6. האחים תומכים באם ללא סייג ומגבים את כל טענותיה.

טענות המבקש

  1. המבקש תומך בסיכומיו באם וטוען כי מדובר באשה "חזקה ואצילת נפש" שטפלה בילדיה, ביניהם החסוי, במסירות שאין למעלה ממנה ותוך התמודדות עם קשיים כלכליים, מסכת גירושין קשה ואלימות מילולית ופיזית מצד בעלה לשעבר. המבקש טוען כי תחת הרעפת שבחים, מעמידים את האם בפני האשמות שווא.
  2. המבקש טוען כי נפל קורבן להסתה של האב כנגד האם וכי מעולם לא חזה בעיניו בהזנחה או התעללות של האם בחסוי לה טען בעבר, אלא ניזון מדברים שאמר לו אביו.
  3. לטענת המבקש, מדובר במקרה קלאסי של התעמרות רשויות הרווחה באם תוך הפעלת כוחם העצום נגדה באופן דורסני ובלתי מידתי. המבקש טוען כי האם הגיעה לבקר את החסוי במעון באופן סדיר ובקביעות ע"מ להעניק לו חום ואהבה, אולם צוות המעון לא נתן לאם ובנה מנוח ונהג כלפי האם בעויינות בלתי נסבלת.
  4. המבקש טוען כי האם והאח xxxxxxxxx מסכימים שתותקנה בבית מצלמות שיתעדו 24 שעות את הטיפול לו זוכה החסוי.

טענות ב"כ היועמ"ש רווחה

  1. לעמדת ב"כ היועמ"ש רווחה, טובת החסוי מחייבת מינוי אפוט' חיצוני ניטרלי לתקופה של שנה לפחות.
  2. ב"כ היועמ"ש מצביעה על כך שקיימות עדויות ממספר רשויות מקומיות שונות, לפיהן התפקוד ההורי של האם לאורך השנים הינו לקוי וכתוצאה מכך החסוי לא זכה לקבל מענים הכרחיים.
  3. ב"כ היועמ"ש רווחה טוענת כי החסוי מוכר לשלוש רשויות רווחה שונות: xxxxxxx, xxxxxxx וxxxxxxx, בהן התגוררה אם החסוי לאורך השנים, והמלצות התסקיר מבוססת על דיווחים מכל השלוש.
  4. ב"כ היועמ"ש רווחה מביעה תמיהה רבה לגבי מניעיו של המבקש, אשר שינה את גרסתו מהקצה אל הקצה ללא הסבר סביר. ב"כ היועמ"ש רווחה טוענת כי המבקש שוחח עם מספר גורמי רווחה שונים, ביניהם גם ב"כ היועמ"ש רווחה עצמה באופן אישי, והביע חשש מוצק וכבד למצבו של החסוי עד כדי רצון להעתיק את מגוריו מחו"ל לישראל ע"מ לדאוג לחסוי ולמנוע ממנו את הסבל שעובר בבית האם. כן מצביעה ב"כ היועמ"ש רווחה על כך שהחסוי לא ציין ולו פעם אחת במשך השנים כי המידע שבידיו נמסר לו ע"י אביו, להפך – מעיון במכתבים ששלח המבקש לרשויות הרווחה לאורך השנים ניכר כי האמור בהם מבוסס על התרשמות אישית של המבקש מהחסוי, בזמנים שונים ובנסיבות שונות.
  5. ב"כ היועמ"ש עומדת על חשיבות המשך הקשר בין החסוי לאם, אולם טוענת כי אין לגזור מכך דבר לגבי מסוגלותה של האם לשמש כאפוט' על החסוי. כן טוענת ב"כ היועמ"ש כי האם עצמה היא זו שגורמת לנתק בינה לבין החסוי, כאשר בהחלטה שרירותית חדלה לפני מספר חודשים לבקר את החסוי במעון תוך הטלת האחריות על צוות המעון. לטענת ב"כ היועמ"ש, אי הגעת האם לביקורים מעיד יותר מכל על חוסר יכולתה של האם לראות את טובת החסוי במנותק מטובתה והיה מצופה כי גם אם האם אינה מסכימה עם דרכי הטיפול בחסוי והמלצות צוות המעון, תבוא לבקר את בנה מתוך הבנת חשיבות הביקורים עבור החסוי.
  6. ב"כ היועמ"ש רווחה מצביעה על כך שאחד מתפקידיו העיקריים של אפוט' המתמנה על חסוי עם מוגבלויות כמו במקרה זה, הינו לעבוד עם רשויות הרווחה בקהילה ובמסגרת בה נמצא החסוי ע"מ למקסם את המענים הניתנים לחסוי, לקדמו לעצמאות ולהתפתחות אישית. בהתנהלותה לאורך השנים, ניכר כי האם אינה מוכנה לקבל את המלצות הגורמים המקצועיים, מקבלת החלטות על דעת עצמה ובוחרת בדרך המתאימה עבורה ולא עבור החסוי.
  7. כן מצביעה ב"כ היועמ"ש על כך שעל פי כל הדיווחים, מצבו של החסוי משתפר במעון וקיים חשש כי האם תסכל את המשך שילובו במסגרת חוץ ביתית, נוכח דפוסי התנהגות בעייתיים של האם, כפי שבאו לידי ביטוי באופן עקבי במרוצת הזמן.
  8. ב"כ היועמ"ש טוענת כי מינוי אפוטרופוס חיצוני אינו עונש לאם ואין כוונתו להרחיק את האם מבנה, אלא מטרתו לדאוג לטובת החסוי ולצרכיו כאשר אלו בלבד עומדים לנגד עיני האפוט'.
  9. ב"כ היועמ"ש טוענת כי בכל תיק אפוטרופסות ניתנת עדיפות לבקשה של בן משפחה להתמנות כאפו' על חסוי, אולם בנסיבות המקרה דנן, הצורך במינוי אפוט' ניטרלי זועק וברור.

טענות האפוט' הנוכחית על החסוי – שי אפוט'

  1. נציגת שי אפוט', עו"ד xxxxxx, מצביעה על כך שצו החירום להוצאת החסוי מביתו והעברתו למעון, ניתן בעקבות מציאת החסוי כשהוא כבול לרכב בשלשלאות ברזל ורק לאחר שהאם התבקשה פעם אחר פעם לשתף פעולה עם הרווחה בעריכת ועדת אבחון לחסוי - לשווא.
  2. כן מציינת עו"ד xxxxxx כי גם לאחר שהחסוי הועבר למעון, ממשיכה האם בהתנהגותה ואינה משתפת פעולה עם צוות המעון, צועקת ומאיימת על הצוות. כמו כן, החליטה האם שלא לממש את שעות הביקור שהוקצו לה והפסיקה לפני מספר חודשים לבקר את החסוי, דבר המלמד על כך שהיא אינה מסוגלת להעדיף את טובתו כדבר ראשון.
  3. עו"ד xxxxxx מציינת כי האם אינה משתפת פעולה באופן עקבי עם הגורמים המטפלים בחסוי, מאיימת עליהם ומקללת אותם; עוברת מעיר אחת לשנייה מבלי לעדכן את אגף הרווחה, אשר כתוצאה מכך מתקשה לטפל בחסוי; הדיווחים שהתקבלו מכל הגורמים המטפלים בחסוי (הרווחה, המעון וכו') צובעים את דמותה של האם בצבעים שליליים ביותר. בנסיבות אלה, מכלול הראיות מצביע על כך שהאם אינה מתאימה לשמש כאפו' לחסוי.

דיון והכרעה

  1. יאמר בראש ובראשונה, כי הסוגיה העומדת לפתחו של בית משפט זה הינה זהות האפוטרופוס שימונה בלבד; סוגית שילוב החסוי במסגרת חוץ ביתית או השבתו לבית האם, אינה מונחת בפניי והיא נידונה בפני הערכאה המשפטית הרלוונטית.
  2. משכך, ההכרעה היחידה על הפרק הינה מינוי אפוטרופוס אשר ישרת את האינטרסים של החסוי בדרך הטובה ביותר. עקרון טובת החסוי הינו עקרון העל בבחינת שאלת האפוטרופסות ומעצם מהותו, מהווה את השיקול המנחה העיקרי והמרכזי בהכרעה שלפניי.
  3. בענייננו, אין חולק כי החסוי אכן זקוק לאפוטרופוס ואינו מסוגל לדאוג בעצמו לענייניו.
  4. משנקבע כי אדם זקוק לאפוט', נוטה בית המשפט למנות דווקא אדם הקרוב לחסוי ולא אדם חיצוני או גוף הזר לו (ראה למשל: ע"א 1233/94 דר' דבורה כהן נ' היועץ המשפטי לממשלה, תק-על 95(4), 217, 220). העדפה זו נסמכת על ההנחה הבסיסית לפיה אדם שקרוב לחסוי ומכיר אותו, ייטיב לטפל בו (ראה למשל: א"פ (חי') ג.צ. (חסויה) נ' ד.ס. (2.2.11)).
  5. אולם, בנסיבות המקרה שלפניי, מתחייבת המסקנה כי טובת החסוי הינה שהאפוטרופסות תימסר לגוף חיצוני ניטרלי, מקצועי ובעל ניסיון בטיפול בחסויים בעלי סוג המוגבלויות עמן מתמודד החסוי, אשר יכול לדאוג לצרכיו ולדאוג לקידומו והתפתחותו בצורה הטובה ביותר.
  6. אין ספק בליבי כי האם אוהבת את החסוי ודואגת לו בכל ליבה. כמו כן, אינני מקלה ראש בהתמודדות הקשה ובעומס הכרוך בטיפול בחסוי. יחד עם זאת, בחינת הראיות מעלה כי האם אינה מסוגלת, למצער לעת עתה, לשרת את האינטרסים ואת טובתו של החסוי בצורה ראויה.
  7. מסקנתי זו נסמכת על הטעמים הבאים, כפי שיובאו להלן.

ניסיון העבר

  1. בפני בית המשפט מונחים עשרות רבות של מסמכים הנוגעים לתפקוד האם ולמצבו של החסוי לאורך השנים.
  2. האם טוענת כי היא נרדפת על ידי רשויות הרווחה בxxxxxxx; אולם, מעיון בתסקירים וחוות הדעת הסוציאליות שלפניי, עולה כי גם רשויות הרווחה בxxxxxxx, בxxxxxxx ובxxxxxxx (שם שוהה כעת החסוי), העלו סימני שאלה בדבר מסוגלות האם לטפל בחסוי.
  3. בסיכום אבחון מיום 16.12.98, כאשר התגוררה המשפחה בxxxxxxx, נכתב כי המשפחה מוכרת ומטופלת בלשכת הרווחה משנת 1991, בין היתר על רקע תפקוד הורי לקוי וכי התקבלו דיווחים על הזנחה ואלימות פיזית מצד האם. התרשמות הגורמים המאבחנים (עו"ס ופסיכולוגית מומחית בהתפתחות הילד) הייתה כי יחסה של האם אל החסוי אמביוולנטי, היא חסרת סבלנות וסיגלה לעצמה דרכי התמודדות תקיפים ונוקשים. האבחנה שניתנה היא כי לחסוי בעיות התנהגות קשות ורבות והאם מתקשה להתמודד עם עול גידולו.
  4. וועדת אבחון מיום 29.12.98 נערכה אף היא בזמן שהמשפחה התגוררה בxxxxxxx. בדו"ח נכתב כי עפ"י דיווחים מהקהילה ומהמסגרת החינוכית בה ביקר החסוי אותה העת, קיים חשש לאלימות פיזית מצד האם כלפי החסוי. כן נכתב כי בזמן הועדה האם הייתה חסרת סבלנות, התקשתה מאוד לנהל שיחה עם חברי הועדה, בלטה תוקפנות, חוסר הבנה לצרכיו של החסוי וחוסר קבלה מוחלט של כל הנאמר בוועדה. בהחלטות הועדה הומלץ לשקול סידור חוץ ביתי של מעון פנימייה המתאים לגילו, רמתו וצרכיו המיוחדים.
  5. בדוח סוציאלי מיום 1.11.12 שנערך ע"י אגף הרווחה בxxxxxxx, ציינה העו"ס כי האם ניתקה כל קשר עם רשויות הרווחה, כי קיימת הסתרה מצד האם בכל הקשור לחסוי וכן כי האם מסרה לרווחה דיווח שגוי על היחסים בתוך המשפחה.
  6. בסיכום אבחון מיום 18.2.13, אשר בוצע בxxxxxxx, הומלץ על הדרכה הורית לאם ונצפה קשר סימביוטי בין האם לחסוי אשר עשוי לפגוע בתפקודו ובטיפולו של החסוי.
  7. בסיכום ועדת אבחון מיום 10.9.15, ציינה ועדת האבחון, ביו היתר, כי "האם הייתה קולנית ביותר במהלך הוועדה והפריעה מאוד לניהול הדיון". כן הביעו חברי הוועדה את התרשמותם מהשיפור שחל בחסוי מאז שילובו במעון, שישה חודשים קודם לכן, וציינו כי נראה שהמסגרת מיטיבה עם החסוי.
  8. מהאמור עולה תמונה ברורה של שנים ארוכות של טיפול לקוי בחסוי.

יחסי האם והחסוי

  1. מזה מספר חודשים שהאם חדלה כליל לבקר את החסוי, לטענתה, כיוון שאינה מסתדרת עם צוות המעון ואף הגיעה למצבים של אלימות עם הצוות.
  2. יתרה מכך, כאשר האם כן נהגה לבקר את החסוי במעון, היה החסוי לאחר מכן נסער, צועק ומתנהג באלימות. כך, למשל, נכתב לעניין זה במכתב עדכון מיום 13.7.15 אשר העבירה מנהלת המעון לרשויות הרווחה בxxxxxx :

"אמו של מ' xxxxxxx הס מגיעה פעמיים בשבוע למעון בזמני ביקור המאושרים, כל פעם לשעה. מצבי רוח של xxxxxxx משתנים, יש ימים שהיא מגיעה ויושבת ליד מ', יש ימים שהיא מגיעה מקללת את הצוות ואת המעון, אחרי ביקורים כאלה מ' נעשה לא רגוע, מדבר בקול רם, מנסה להרביץ לצוות המעון".

  1. מן האמור עולה בבירור, כי למצער בשלב זה, האם אינה מסוגלת לקבל החלטות לטובת החסוי במנותק מטובתה שלה. גם אם האם אינה מסכימה עם דרכי הטיפול בחסוי או אינה מסתדרת עם צוות המעון, הציפיה הסבירה היא כי תבוא לבקר את בנה, חרף הקשיים, מתוך הבנה לחשיבות הביקורים עבור החסוי.

התרשמות משיפור במצבו של החסוי מאז הושם במעון

  1. קיימות אינדיקציות רבות לכך שמאז הושם במעון, חל שיפור ניכר במצבו של החסוי.
  2. כך, למשל, במכתב עדכון מיום 13.7.15 אשר העבירה מנהלת המעון לרשויות הרווחה בxxxxxx, נכתב :

"... כיום, מ' עלה 7 ק"ג, הולך יציב במעון ומחוץ למעון, שבר ביד טופל על ידי גבס וסד מיוחד. נמצא במעקב רופא נוירולוג, התקפי אפילפסיה ירדו משמעותית, משבוע שעבר לא נצפו התקפים ... נמצא בתוכנית גמילה מטיטול, כל בוקר עושה את צרכיו בשירותים צמודים לחדרו האישי.

מ' משתתף בכל פעילויות המעון, בשעות הבוקר מועסק בחדר תעסוקה עם מורה לאומנות, עוד עם חומרים שונים לפיתוח מוטוריקה עדינה, אוהב להרכיב פאזלים של 50 יחידות ויותר. מקבל טיפול פיזיותרפיה פרטני וקבוצתי. נהנה מפעילויות פנאי אחרי הצהריים ויציאה לטיולים מחוץ למעון. בזמני פעילות מסתובב עם קסדה מיוחדת לחולה אפילפסיה.

מ' מתקשר עם דיירים ועם צוות המעון, יוזם שיחה, שונה לשאלות בעניין, שואל שאלות. יש ימים שמדבר ללא הפסקה ויש ימים שלא מוכן לדבר".

  1. בחוות דעת רפואית מיום 7.6.15 אשר העביר פרופ' xxxxxxx, הרופא הראשי ומנהל היחידה לשירותי בריאות באגף לטיפול באדם עם מוגבלות שכלית התפתחותית של משרד הרווחה, אל בית משפט השלום בxxxxxxx, כתב פרופ' xxxxx:

"בתאריך 3.6.15 ביקרתי במעון xxxxxxx ובדקתי את הדייר מ' הס ...

בבדיקה מצאתי דייר שעלה במשקל (55 ק"ג), נקי, מסודר. בבדיקות של המוגלובין, ויטמין D ופרמטרים נוספים בדם רואים שיפור. יכול לאכול בכוחות עצמו, מתקשר עם המטפלים. הדייר יכול ללכת אך בגלל שאינו יציב כעת, ישנה סכנה שהוא ייפול בשעת התכווצות, ולכן הוא בכיסא גלגלים. מספר ההתכווצויות האפילפטיות ירד לפעמיים בשבוע עקב הטיפול התרופתי שניתן לו במעון. כמו כן הדייר משתתף בפעילויות הפנאי של המעון.

לסיכום

מצאתי דייר במצב משביע רצון ועפ"י הדיווחים והממצאים ישנו שיפור במצבו של הדייר היום לעומת מצבו בעת הגעתו למעון לפני כ-3 חודשים.

אני ממליץ על הישארותו במעון בשלב זה. כמו כן מבקש לטפל בדחיפות בנושא מינוי אפוטרופוס חיצוני לדייר עקב הבעייתיות בשיתוף פעולה עם המשפחה".

  1. עפ"י בדיקה פסיכיאטרית שהתבצעה ביום 29.7.15 במסגרת אבחון במרכז אבחון בxxxxx: "לפני 3 חודשים הועבר בצו בית משפט למעון "xxxxxxx", ומאז חל שיפור פרוגרסיבי במצבו".
  2. בסיכום ועדת האבחון מיום 10.9.15 ציינו חברי הועדה:

"חברי הועדה התרשמו כי מה-2.3.15, עת הוצאתו מהבית בצו חירום, עקב הזנחה קשה, השתפר מצבו של מ' במהלך שהותו במסגרת הנוכחית ונראה כי המסגרת מטיבה אתו. מ' משתף פעולה, משולב חברתית ותעסוקתית, מקבל את כל הטיפולים הנדרשים, בהתאם למצבו...

מהנאמר עולה כי טובתו של מ' היא בהמשך שילובו במסגרת חוץ ביתית במעון פנימיה".

  1. האם מסרבת לקבל זאת ועומדת בתוקף על השבת החסוי לביתה. לא מן הנמנע, כי ככל שהאם תמונה כאפוט' על החסוי, תוציא האם את החסוי מהמסגרת החוץ ביתית ותחזיר אותו לבית.
  2. בנוסף, קיים בשלב זה חשש גדול לאור הנטייה של האם לחמוק מרשויות הרווחה ולהעתיק את מגוריה פעם אחר פעם, כי לאחר שהאם תוציא את החסוי מהמסגרת, ייקח עוד זמן רב בטרם ניתן יהיה לאתר את החסוי פעם נוספת, דבר אשר בוודאי אינו לטובתו של החסוי.

יחסים רעועים בין בני משפחת החסוי

  1. כאמור לעיל, ההליך שלפניי נפתח על פי בקשת המבקש, אחיו של החסוי ובנה הבכור של האם, אשר העלה טענות קשות ביותר כלפי האם של הזנחה והתעללות בחסוי. עיון בחומרים המונחים לפניי מעלה כי טענות אלו של המבקש נטענו באופן רציף ועקבי בפניי רשויות הרווחה השונות במשך שנים.
  2. כעת, ללא הסבר של ממש, הפך המשיב את עורו וטוען כי מדובר באם השנה, אשת חיל הראויה לפרסים ותשבחות.
  3. המבקש טוען בלשון רפה כי הדיווחים אשר מסר על החסוי לאורך השנים לא התבססו על התרשמות אישית שלו אלא על מידע שנמסר לו ע"י אביו; אולם, עיון במכתביו של המבקש מעלה כי נכתבו על סמך התרשמות אישית של המבקש ואין בהם זכר לטענה כי המידע נמסר ע"י צד שלישי כלשהו, אביו של המבקש או אחר.
  4. כך, למשל, במכתב מיום 1.3.15 כתב המבקש כי הגיע לביקור בארץ ע"מ להתרשם ממצבו של החסוי ושהה בבית האם מיום 23.2.15 עד ליום 26.2.15. המבקש תיאר לפרטים את מראהו הכחוש של החסוי וטען כי החסוי מורעב תמידית ע"י האם, שוכב כל היום במיטה מטונפת ואיבד את היכולות לדבר ולתקשר. עוד תיאר המבקש במכתבו, אותו הפנה אל עו"ס xxxxx מxxxxxx, כיצד ביום 25.2.15 הגיעו עו"ס xxxx ועו"ס xxxxxxx לבית האם בליווי משטרתי ובנוכחות האם, המבקש והאח xxxx, ניסו לדבר עם החסוי אך הוא לא ענה;
  5. בהודעת דוא"ל שהמבקש העביר ביום 10.1.12 אל עו"ס xxxxxxx, תיאר המבקש כיצד הגיע ביום 7.1.12 לבקר את החסוי בבית האם בxxxxxxx וכותב "מספר דברים שראיתי בביקור זה מעוררים את דאגתי בנוגע למצבו של מ'. הבאתי למ' מכונית עם שלט רחוק שהיתה עטופה בנייר עטיפה והוא לא יכול היה לקרוע את העטיפה ... אני מפרש זאת כחולשה של מ'..."; "בנוסף הגרביים שהיו על רגליו היו לחות מזיעה ומסריחות נראה לי מניסיוני שגרביים אלה לא הוחלפו מספר ימים לפחות גם הנעליים שמ' נעל היו שחורות מלכלוך, ובגדיו לא הוחלפו גם כן מספר ימים לפחות"; "בביקורי בארץ בפברואר-מרץ 2011 לקח למ' יותר משבוע עד שהוא התחיל לתקשר איתי ... לפני שנתיים כשהייתי מתקשר הביתה אז אימי גרה עוד בxxxxxxx מ' היה חוטף לאימי את הטלפון מיד או מתעקש לדבר איתי..."; "גם מבחינת משקלו של מ' אני מודאג הוא רזה מאד. לפני שנה בערך הזדעזעתי למראהו של מ' בלי חולצה. מראה שהזכיר לי את ניצולי-השואה...".
  6. בהודעת דוא"ל שהעביר המבקש אל עו"ס xxxxxx ביום 18.6.2011, תיאר המבקש כי בחודש פברואר 2010 הגיע מחו"ל לישראל בגלל דאגתו לחסוי. מלשון המכתב עולה בבירור כי הוא מבוסס על התרשמות אישית: "שמתי לב שמ' לבוש בבגדים מלוכלכים ובגרבים מסריחות..."; "רצוני לקחת את מ' החוצה לטייל נתקל תמיד בהתנגדות..."; "באחד הימים המשפחה התקבצה ... מיד שמתי לב שמ' חסר ... שאלתי את אימי איפה מ'. מ' היה בחדר סמוך ביחידת הדיור אזוק בשרשרת ברזל כבדה ברגלו לספה אף אחד מאחיי אפילו לא דיבר איתו באותו יום. אף אחד לא פצה פה ולא אמר ולו מילה אחת. גם בפעמים נוספות שביקרתי מצאתי את מ' בודד בחדר, שהוא אזוק בשרשרת ברזל ומנעול תליה. אפילו כלב לא הייתי מחזיק בתנאים כאלה..."; "האם אוסרת ללטף את מ' ולדבר איתו אני כאחיו לא הורשיתי בחודש פברואר ללטף את אח שלי להחזיק לו את היד אפילו לדבר איתו האם לא מרשה ..."
  7. נוכח האמור, השינוי החד בגרסת המבקש תמוה, בלשון המעטה, ולא ברור כי ניתן לסמוך עליו.
  8. לעניין זה יובהר, כי לצורך ההליך שבפניי, חזרת המבקש מטענותיו הראשוניות אינה מעלה או מורידה ומרגע שנפתח ההליך, יבחן בית המשפט את טובת החסוי על סמך מכלול החומרים והנתונים שבפניו, לרבות ובפרט חוו"ד רפואיות וסוציאליות ובמנותק מהודעת המבקש כי הוא חוזר בו מהבקשה.
  9. הדבר נכון שבעתיים במקרה כה חריג כאשר קיימת תשתית ראייתית נרחבת לכך שדווקא גרסתו הקודמת של המבקש היא הגרסה הנכונה וחזרתו ממנה נובעת ממניעים לא ברורים אשר נראה כי אין להם דבר עם טובת החסוי.

רצון החסוי

  1. כאשר הדבר אפשרי, ייתן בית המשפט משקל לרצון החסוי בזהות האפוט' שימונה עליו.
  2. האם הגישה לבית המשפט דיסק ובו נראה החסוי כשהוא מבקש לחזור הביתה. מדובר בסרטון של מספר שניות בודדות, בו נראה בבירור כי החסוי מטופל בעדינות ע"י אשה –ככל הנראה מטפלת מצוות המעון; החסוי מצולם ע"י שתי מצלמות לכל הפחות (המצלמה בה הוקלט הסרטון וטלפון סלולרי נוסף שמופיע בסרטון ומוחזק מול פניו של החסוי); החסוי אומר למטפלת בצורה רגועה יחסית כי הוא רוצה לחזור הביתה, והמטפלת מציעה לו לעבור למיקום אחר.
  3. לא מצאתי כי יש לתת לסרטון משקל ובוודאי לא משקל מהותי אשר ייטה את הכף לעבר השבתה אפוטרופסות אל האם, מהטעמים להלן.
  4. ראשית, מחוות דעת רפואיות וסוציאליות המונחות בפניי עולה בברור כי החסוי אינו מסוגל להביע דעה או לבטא את רצונותיו ופעמים רבות דבריו נאמרים ללא הקשר ומחוץ לסיטואציה. לכן, לא ברור כי ניתן להבין את דבריו של החסוי כפשוטם.
  5. שנית, אף אם החסוי הביע דעתו כי רצונו לחזור הביתה, אין הדבר עולה בהכרח בקנה אחד עם טובתו ועל פי הנתונים שלפניי, מצבו של החסוי השתפר לאחר שהושם במעון. יש לזכור, כי מדובר בחסוי שהיה רגיל משך שנים ארוכות להיות לבד בבית עם אמו, ללא מסגרת וללא חברה, אשר לפתע פתאום הועבר למקום שאינו רגיל אליו עם אנשים זרים לו. הדבר מתיישב עם טענת האם כי הסרטון צולם בסמוך לאחר כניסת החסוי למעון – משמע, בטרם היה בידיו של החסוי להסתגל לשינוי כה משמעותי בחייו.
  6. שלישית, מדובר בסרטון קטוע, של שניות בודדות, מחוץ להקשר הכללי ולא ידוע באיזו סיטואציה התרחש כאשר כבר לנוכח ריבוי המצלמות שהוחזקו אל מול החסוי, ניתן להבין שמשפחת החסוי לא סייעה להרגיע אותו ונראה כי ייצרה אצלו תחושה של לחץ.

סוף דבר

  1. אני מודה לחברת "שי אפוטרופסות" על פועלה ומורה על סיום תפקידה כאפוט' לחסוי.
  2. ניתן בזאת צו למינוי "אקי"ם אפוטרופסות" כאפו' קבוע על גוף ורכוש החסוי ועמותת "אקי"ם אפוטרופסות" תגיש פסיקתא מתאימה לחתימה.
  3. חרף האמור לעיל, אני מורה כי בעוד שנה מהיום יוגש תסקיר סעד, בו תבחן האפשרות להשיב את האפוט' לידי האם בהסתמך על התנהלותה והתנהגותה במהלך שנה זו. ככל שייווכח בית המשפט כי האם שינתה את דרכיה באופן ממשי וביכולתה להיות אפוט' מיטיבה עבור החסוי, אשקול את מינוי האפוט' באופן מחודש.
  4. המזכירות תעביר החלטה זו לצדדים, לחברת שי אפוטרופסות וטיפול בחסויים, לעמותת אקי"ם אפוטרופסות, לב"כ היועמ"ש רווחה ולב"כ האפוט' הכללי.
  5. המזכירות תסגור את התיק.

 

 

ניתן היום,  כ"ט חשוון תשע"ו, 11 נובמבר 2015, בהעדר הצדדים.

 


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ