א.ע. הורוביץ ניהול ואחזקות בע"מ נ' מרגליות

פסק דין

לפני תביעה על סך 7,829 ₪ בגין נזקים שארעו לקטנוע התובעת עקב תאונה מיום 16.9.12.

אין מחלוקת כי הקטנוע נפגע על ידי רכב נהוג על ידי הנתבע, בנוסעו אחורנית, בניצב ומימין למיקום חניית הקטנוע.

הצדדים חלוקים באשר לאופי הנזק שנגרם לקטנוע בגין התאונה ולהיקפו.

1.נהג התובעת הצהיר כי, ככל הזכור לו, נפגע הקטנוע בצידו הימני, בחלק הקידמי ימני. בתחילה טען, כי בעקבות התאונה נפל האופנוע, אך לאחר מכן הצהיר כי הספיק לאחוז את האופנוע על מנת למנוע את נפילתו ארצה שמאלה. נהג הקטנוע אישר כי קודם לתאונה קיימים היו בקטנוע נזקים קלים בחזיתו, כמופיע בתמונות שצולמו על ידי הנתבע, נ/1. הנהג הצהיר כי בעת התאונה שוחח עם מעסיקו ועובד נוסף, שהיו עדים לתאונה. הנהג הצהיר כי הוסכם בין הנתבע לבין מעסיקו של הנהג לגשת למוסך, כבחירת הנתבע, לשם תיקון הקטנוע, אך הנתבע השהה הטיפול בעניין זה. לבסוף תוקן הקטנוע במוסך בבעלות אחיו של נהג התובעת, שם מטופלים האופנועים שבבעלות התובעת. בדיקת הקטנוע על ידי שמאי רכב בוצעה בחלוף כחודש ממועד התאונה בשל השתהות הנתבע בתיקון הקטנוע.

2.הנתבע הצהיר כי אכן בעת נסיעתו אחורנית נגע רכבו קלות בקידמת הקטנוע בצידו הימני, כפי שסימן בתמונה נ/1. הנתבע הצהיר כי קודם לתאונה שימש האופנוע לביצוע שליחויות, כשהוא שרוט בחזית ומאחור. בחזית הקטנוע היה "אזיקון" שחיבר את שני חלקיו ונהג הקטנוע אמר לנתבע שאכן הקטנוע היה שבור באותו מקום קודם לכן.

הנתבע הציע מצידו לשלם 200 ₪ כדי לסיים את הסכסוך, אך מנהלו של הנהג סירב ודרש תשלום בסך 1,000 ₪, תשלום אותו סירב הנתבע לשלם. הנתבע ביקש לפנות עם נהג הקטנוע למוסך מורשה, כאשר הנהג לא הסכים להמתין במקום. הערכה שקיבל הנתבע בהתייחס למלוא הנזק הקידמי, אשר הוא איננו אחראי לו, כטענתו, עמדה על סך 1,800 ₪ בתוספת מע"מ.

3.לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ונספחיהם, בעדויות שבפני, במוצגים שהוגשו ובטיעוני ב"כ הצדדים, החלטתי לדחות את התביעה מהנימוקים שלהלן:

בכתב התביעה נטען כי הקטנוע נפגע בחלקו הקידמי. לעומת זאת, נהג הקטנוע הצהיר בפני כי הקטנוע נפגע בצידו הימני. בהודעתו על מקרה הביטוח, ת/2, טען כי הנזק נגרם בחזית הקטנוע.

הנתבע, לעומת זאת, עמד על כך שהרכב נגע "נגיעה קלה" בקטנוע, כעולה מההודעה על מקרה הביטוח, נ/3, ובהצהרתו בפני הצהיר כי הפגיעה ארעה בחזית הקטנוע, טענה העולה בקנה אחד עם הודעת נהג הקטנוע על מקרה הביטוח, ת/2.

זאת ועוד, הנתבע צילם תמונות הקטנוע בסמוך לאחר התאונה (נ/1) בחזית הקטנוע בלבד. אך סביר הוא כי יצלם את מקום הפגיעה בקטנוע נוכח התאונה.

מכל אלה אני קובעת כי המגע בין רכב הנתבע לקטנוע התובעת גרם לפגיעה בחזית הקטנוע בלבד.

4.התובעת צרפה לכתב תביעתה חוות דעת שמאי מטעמה, אשר בדק את הקטנוע כחודש לאחר התאונה. לפי חוות הדעת , מדובר ב"נזק סביב הרכב", כאשר חוות הדעת מפרטת נזקים בחלקיו השונים של הקטנוע, כגון, נזק בסף רצפה אחורי שמאלי, כנף קידמית, סף רצפה אחורי ימני, ידית בלם קידמית שמאלית, מאותת קדמי שמאלי ועוד כיו"ב. זאת כאשר גם נהג הקטנוע הצהיר כי לא נגרם נזק לקטנוע בצידו השמאלי, שכן הצליח למנוע את נפילתו ארצה וטען לנזק בחזית הקטנוע, בהודעתו על מקרה הביטוח. אין בחוות הדעת התייחסות נפרדת לנזק שנגרם כתוצאה מהתאונה בחזית הקטנוע בלבד או כתוצאה מפגיעה זו בלבד, ותוך התייחסות לטענת נהג התובעת עצמו כי קודם לתאונה נפגע הקטנוע פגיעות קודמות.

כן יצוין כי בתמונה שהציג בפני הנתבע על גבי צג טלפון נייד, אשר צולמה מיד בסמוך לאחר התאונה, אכן נראה מעין "אזיקון", כלשונו, אשר נותק, לכאורה, וכפי הנראה חיבר בין שני צידי הקטנוע בחזיתו, וזאת קודם לתאונה.

אין באפשרותי לדלות מחוות הדעת בלבד, כפי שנוסחה וכללה נזקים בכל חלקי האופנוע, את הנזקים שהינם תוצאה ישירה של התאונה בגינה נפגעה חזית הקטנוע בלבד.

5.בשל האמור, אני קובעת כי התובעת לא עמדה בנטל המוטל עליה להוכחת הקשר הסיבתי בין הנזקים הנטענים בתביעה לבין התאונה והיקפם של אלה.

6.אשר על כן, התביעה נדחית.

התובעת תישא בהוצאות הנתבע בסך 1,500 ₪.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים.