אסולין נ' בן אבו ואח'

פסק דין

זוהי תביעה לפיצוי התובעת בגין נזקים שנגרמו לרכבה בתאונת דרכים שנגרמה לטענתה באשמו של הנתבע 1.

התובעת טענה בכתב התביעה כי הנתבע 1 ניסה לעקוף אותה בכביש מצד ימין לפני פנייה שהתחילה לבצע, הוא הגיע במהירות ופגע ברכב. הנתבע הסכים לשלם את התיקון באופן מיידי אך שהסתבר שמדובר בנזק בסכום גבוה ביקש לערב גורם ביטוחי. להצעת הביטוח ניגשו למוסך מטעמו והנתבע 1 חתם על הודאה שהוא אשם בתאונה. מאחר והסכום הוערך בלמעלה ב-8000 ₪ הנתבע 1 חזר בו מהודאתו בתאונה . התובעת צרפה לכתב התביעה דו"ח שמאי.

הנתבעים טענו כי התובעת הגישה תביעה זהה בבית המשפט, ותביעתה נמחקה ועל כן הדבר מהווה "מעשה בית דין השתק עילה והשתק תלונתה ועל כן יש לדחות את התביעה על הסף".

בנוגע לפרטי התאונה נטען כי הרכב התובעת נסע בנתיב מימין ורכב הנתבע 1 נסע בנתיב השמאלי, והתובעת היא שפנתה שמאלה שלא כדין ופגעה ברכב הנתבע 1. הנתבעים צרפו חוות דעת שמאי שיש בה התייחסות לנזקי הרכב. השמאי התייחס גם לאפשרות שהנזקים נגרמו בארוע כפי שתואר וציין כי מאחר ובפינת חזית שמאל של רכב הנתבע 1 קיימים נזקים, אלו אופיינים לפנייה חדה שמאלה ולא יתכן בנסיבות כפי שפורטו על ידי הנתבע 1 כי ניזוקו דלתות רכבה של התובעת. אין המדובר בחיכוך בין שני כלי רכב אלא בפגיעת פינת הרכב הסוטה ברכב משמאלו. בצילומי רכב הנפגע לא ניכרת כל פגיעה בגלגל הרכב. כן הוא מעיר כי חוות הדעת נערכה ללא תיקון בפועל ובדיקת הרכב נעשתה שבוע לאחר הארוע.

תוך כדי הדיון הסתבר שלמרות שנרשם בכתב התביעה כי התובעת הייתה הנהגת, עם תחילת עדותה הסתבר כי לא נהגה ברכב ומי שנהג היה חבר של בתה והיא כלל לא הייתה במקום התאונה.

בתה העידה ולא ידעה להסביר מדוע נרשם בכתב התביעה שאמה נהגה . בעדותה ציינה כי ישבה ליד הנהג, חבר שלה, והם נכנסו לצומת כדי לפנות שמאלה והנתבע עקף אותה מצד שמאל ופגע בהן ואף אישר זאת במכתב ההודעה על מקרה הביטוח שצורפה לכתב התביעה.

הנתבע 1 אף הסכים לשלם עבור הנזק מהסיבה ש"לא רצה שנערב משטרה"....אולם משהסתבר לו כי המדובר בסכום גבוה חזר בו מהסכמתו וביקש לערב את הביטוח. לטענתה הנתבע 1 נהג במהירות, עקף אותם בעת הפנייה שמאלה והחבר שלה שנהג ניסה לקחת את ההגה ימינה, אולם רכב הנתבע 1 גם פגע בהם וגם שיפשף את הדלת.

הנהג מר שלומי לביא העיד כי היה בפנייה שמאלה והנתבע 1 עקף אותם מצד שמאל וכך גם רשם בהודעה על כך בביטוח. לטענתו הנתבע 1 נסע מהר אין לו מושג מאיפה הנתבע 1 הגיע למעט העובדה שפגע בו מאחור והדף אותו הצידה. הדלת נפגעה כך שלא הצליח לפתוח אותה. בחקירתו הנגדית טען כי היה בנתיב השמאלי והנתבע 1 היה בנתיב הנגדי.

הנתבע 1 העיד ואישר כי חתם על המסמך "הודעה על מקרה ביטוח", ציין כי התקשר לסוכן הביטוח שלו והפנה אותו למוסך להגיש תביעה. הנתבע 1 לא הסביר את הסתירה בין האמור במסמך לבין עדותו בפני.

בבואי להעריך את עדויות התובעת לעומת עדות הנתבע 1 לא יכולתי להכריע בשאלה איזו מהן מהימנה יותר .

בעדויות התובעת נפלו בקיעים חמורים . כך לא קיבלתי כל הסבר לעובדה שהתובעת ציינה בכתב התביעה כי היא נהגה ברכב ומעדותה הסתבר שאין הדבר כך, והיא כלל לא נכחה במקום התאונה. נוסף על כך, התובעת הגישה באמצעות בתה מכתב המופנה לשחף ס' , כנראה סוכן הביטוח שלה ושם צויין על ידי נציגת הנתבעת כי "האשמה לתאונה אינה מוטלת על רכב מבוטחנו". בתה של התובעת ציינה בכתב מאחורי המסמך:

"רצינו להזמין משטרה . הוא טען – יקחו לי את הרישיון אני מוכן להודות והוא חתם"

(ההדגשה במקור ר.ב). בהמשך ציירה את הצומת וציינה " באמצע צומת התאונה ארעה באמצע צומת הנהגת הדליקה וינקר והסתכלה במראה וראתה שהשטח פנוי ולפתע הרכב עקף משמאל למרות שאסור לבצע עקיפה באמצע צומת, ברצוני לציין כממול (שגיאת הכתיב במקור – ר.ב.) לא הופיע שום רכב .יכולתי לבצע פנייה בטוחה".

ברור מרישום זה כי ייחוס התאונה לנהגת לא נעשה במקרה בכתב התביעה .

עדותו של מי שהסתבר כי נהג ברכב עמדה בסתירה לאמור בעדות בתה של התובעת, שהעיד כי הנתבע 1 היה בנתיב הנגדי, גירסתו לעניין מספר הנתיבים היתה לא עקבית.

כפי שציינתי לא קיבלתי גם כל הסבר לסתירה שבעדות הנתבע לעומת המסמך ת/2, הנתבע 1 אישר כי נרשם מפיו.

התרשמתי כי כל המעורבים, לרבות התובעת לא דיברו אמת מטעמים שאינם ידועים לי. כאמור התובעת העלימה את העובדה כי לא היא שנהגה ברכב, הדבר אינו תואם את האמור בכתב התביעה וכן בתה של התובעת שרשמה רישומים בת/1 בצידו האחורי וייחסה את המעורבות בתאונה לנהגת ולא לנהג .

גם הנתבע 1 לא היה עקבי בגירסתו כפי הנראה מהטעם שאוזכר בת/1 כי חשש שיקחו לו את הרישיון מסיבה כלשהיא. גם סיבה זו לא הובררה לי לחלוטין ולא קיבלתי בעדותו כל הסבר לכך, סביר להניח שבשל סיבה זו גם דווח על התאונה על המסמך ת/2 .

הואיל ולא יכולתי להכריע בשאלת המהימנות והנטל על התובעת להוכיח תביעתה , דין התביעה – להדחות.