אלקבץ נ' גבאי

החלטה

בפניי בקשה לפטור מהפקדת עירבון בסך 20,000 ₪. עסקינן בערעור על פסק דינו של בית משפט השלום, אשר קיבל באופן חלקי בלבד את תביעתו של המבקש נגד המשיב אשר שימש כסוכן ביטוח וקבע כי המבקש והמשיב הפרו את חובת הגילוי בכך שלא דאגו למילוי מלא של הצהרת הבריאות ולכן אין המבקש זכאי לפיצוי מכח הפוליסות אלא רק להחזר הפרמיות ששילם בגין הכיסויים של נכות ואובדן כושר עבודה לאורך השנים. בהחזר זה חויב המשיב. כן, חייב בית המשפט קמא את המשיב בתשלום הוצאות בסך 5,000 ₪ למבקש.

המבקש פטור מהפקדת עירבון נדרש להוכיח הן חוסר יכולת כלכלית להפקיד עירבון, תוך פריסת תשתית עובדתית בדבר העדר יכולת לגייס את סכומו, והן קיומם של סיכויים טובים להליך.

המבקש טוען כי מצבו הכלכלי קשה וכי אין באפשרותו לעמוד בהפקדת העירבון. לטענתו, הכנסתו החודשית היחידה מסתכמת בקצבת נכות מהמוסד לביטוח לאומי בסך 1,900 ₪, אשר מספיקה לו בקושי לתשלום הוצאות מחייה בסיסיות. המבקש מצהיר כי אין ברשותו נכסים או רכוש, חסכונות או קופות גמל. לדבריו, הוא מתגורר ביחידת דיור השייכת לבתו אך אין ביכולתו להסתייע בבתו למעלה מכך, מפאת מצבה הכלכלי. המבקש מוסיף כי אין לו קרובי משפחה או חברים בהם הוא יכול להסתייע ואין באפשרותו ללוות כסף מגורם פיננסי אחר לצורך גיוס סכום העירבון, שכן לא יהיה בידו להחזיר הלוואה שכזו. לבסוף, טוען המבקש, כי המשיב טרם שילם לו את סכום פסק הדין בבית המשפט קמא, המסתכם על פי חישובו של המשיב, שנשלח אליו בכתב, בסך של 6,843 ₪, ואת ההוצאות בסך 5,000 ₪ בהן חויב.

המשיב מתנגד לבקשה וטוען כי המבקש לא צירף אישורים להעדר קיומו של חשבון בנק נוסף ולהעדר קיומם של חסכונות. כמו כן, טוען המשיב, כי המבקש לא הביא כל הסבר מדוע לא יוכל להשתמש בסכום הפיצוי בסך 35,000 ₪ אותו קיבל מחברת הביטוח "מנורה" על פי הסכם לסילוק תביעתו נגדה, כדי לשלם את העירבון הנדרש. המשיב מוסיף וטוען, כי בימים אלו הוא פועל לתשלום סכום פסק הדין שנפסק נגדו בבית המשפט קמא.

התרשמתי כי מצבו הכלכלי של המבקש הוא בכי רע. יחד עם זאת לא ניתן על ידו כל הסבר מדוע לא ישתמש בכספי הפיצוי אותם קיבל מחברת הביטוח "מנורה" לצורך תשלום העירבון. כמו כן, לא הסביר המבקש מניין עלה בידו לממן את ייצוגו המשפטי.

באשר לסיכויי ההליך, לא שוכנעתי כי סיכויי הערעור טובים במידה המצדיקה מתן פטור מעירבון. פסק דינו של בית המשפט קמא מנומק היטב ומתבסס, בין היתר, על התרשמות מהעדויות שניתנו בפניו. הכלל הוא כי אין זו דרכה של ערכאת הערעור להתערב בממצאי מהימנות.

יחד עם זאת, הואיל וטרם שולם למבקש על ידי המשיב סכום פסק הדין והוצאותיו המסתכמים לכל הפחות (גם על פי המשיב) בסך של 11,843 ₪, נראה כי די בסכום זה, בצירוף סך נוסף של 7,500 ₪ שיופקד כערבון, כדי להבטיח את הוצאות המשיב בערעור.

העירבון המופחת בסך 7,500 ₪ יופקד עד ליום 25.4.2011, שאם לא כן – יידחה הערעור.

ניתנה היום, כ"ב אדר ב תשע"א, 28 מרץ 2011, בהעדר הצדדים.

חגי ברנר, שופט

רשם ביהמ"ש המחוזי

תל אביב-יפו