אלכסנדר נ' בנק המזרחי בע"מ

החלטה

בפניי בקשה למתן רשות ערעור שהגיש המבקש-החייב, על החלטת כב' רשמת ההוצל"פ ענת דבי מיום 29.8.10, לפיה נדחתה בקשת המבקש לביטול ההגבלות שהוטלו עליו מכח סעיף 66א לחוק ההוצאה לפועל תשכ"ז – 1967 (להלן: "החוק").

בהתאם להחלטתי מיום 14.9.10, הוגשה תגובת המשיב לבקשה.

הנימוקים שעמדו בבסיס החלטת הרשמת לדחיית הבקשה הינם כדלקמן:

המבקש לא שילם בתיק מאום במשך שלוש שנים, על כן בנסיבות אלה יש לראותו כחייב המשתמט מתשלום חובו ובדין הוטלו עליו ההגבלות.

מעיון בתיק עולה כי ננקטו כנגד המבקש הליכים בשנת 2009, כך שטענת המבקש כי לא ננקטו כנגדו הליכים במשך שנתיים – אין לה בסיס.

מעיון בתיק עולה כי נשלחו למבקש התראות בדבר הטלת ההגבלות לכתובת הנקובה על ידו בבקשתו.

בקשת המבקש לא נתמכה בתצהיר, והמבקש אף לא פירט מדוע הוא זקוק לרישיון נהיגה לצורך עבודתו.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות שלפניי ובחנתי הטענות לא מצאתי כי נפל פגם בשיקול דעתה של הרשמת, באופן המצדיק התערבותי , ולפיכך דין הבקשה למתן רשות ערעור להידחות.

החלטת הרשמת ניתנה על בסיס הנתונים בתיק ההוצל"פ, ואינני מוצא מקום להתערב בשיקול דעתה.

כפי שעולה מתגובת המשיב, המבקש לא שילם מאום ע"ח חובו לתיק ההוצל"פ שנפתח עוד בשנת 2000. כמו כן עולה כי המבקש לא שילם את סכום הפיגורים ע"ס 5,000 ₪, אשר הופחת בהתאם להחלטת רשם ההוצל"פ עדי סומך ביום 6.1.08.

לפיכך, ברי כי בנסיבות העניין יש לראות במבקש כחייב המשתמט מתשלום חובו כהגדרתו בחוק.

לא מצאתי כי בבקשת המבקש טעמים המצדיקים התערבות בהחלטת הרשמת. המבקש נתפס במסגרת הבקשה לטעות קולמוס שנפלה בהחלטת הרשמת, לפיה נשלחו למבקש התראות על ההגבלות שהוטלו עליו ביום 24.10.10 (מועד שטרם הגיע בעת מתן ההחלטה).

אולם, אין ממש בטענה זו, ברי כי מדובר בטעות קולמוס שנפלה בהקלדת ההחלטה, שכן מעיון בתיק ההוצל"פ עולה כי ההתראות בדבר ההגבלות נשלחו לכתובת המבקש ביום 24.1.10.

מלבד טענות כלליות וערטילאיות כי יש לנהוג משנה זהירות בהטלת ההגבלות, לא הועלו במסגרת הבקשה טעמים של ממש המצדיקים התערבותי.

אשר על כן ובהתאם לכל האמור לעיל הבקשה למתן רשות ערעור נדחית בזאת.

המבקש יישא בהוצאות המשיב בבקשה בסך 2,500 ₪, בצירוף מע"מ כדין.

המזכירות תשלח העתק לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, י"ז חשון תשע"א, 25 אוקטובר 2010, בהעדר הצדדים.