אלבז אהרון ואח' נ' בית חולים איכילוב ואח'

החלטה

לאחר שעיינתי בתחשיבי נזק הצדדים וצרופותיהם להלן הצעתי:-

המנוח יליד 1951, נפטר ביום 1 נובמבר 2008.

המנוח סבל מפסוריאזיס, מחלת הסכרת, יתרת לחץ דם, מחלת ריאה ועודף משקל. כמו-כן ישנו תיעוד לבעיות לבביות עובר למותו.

המנוח אושפז אצל הנתבעת ביום 26 אוקטובר 2008 לאחר שסבל משבר בצוואר עצם ירך ימין. בשל שינויים בא.ק.ג. אשר החשידו תהליך איסכמי עוכב הניתוח. לאחר הערכה קרדיאלית נקבע כי אין מניעה לביצוע הניתוח האורטופדי לשמו אושפז.

ביום 28 אוקטובר 2008 נותח וכנראה שמהלך הניתוח היה תקין. בערב הועבר המנוח למחלקת טיפול נמרץ כללי, בשל תסמינים שכללו בין היתר ירידת לחץ דם, דופק מהיר ורמת טרופונין גבוהה.

למחרת הופנה לצינתור. בצינתור נמצא כי עורק אחד היה חסום לחלוטין ואילו שני עורקים נוספים היו חסומים ב- 90%. הוכנס בלון והמנוח נשלח לניתוח מעקפים דחוף.

מומחה התובעים דן בשתי שאלות: האחת - האם ההערכה הלבבית טרם הניתוח האורטופדי היתה נכונה וקבע כי היתה סבירה. השניה – האם לאחר ההתדרדרות במצבו של המנוח קיבל טיפול מתאים וקבע כי נכון היה לקבוע במצבו של המנוח כי נגרם לו נזק נרחב לשריר הלב וכי המדובר באירוע לבבי ולא בתסחיף ריאתי. לכן לטענתו, עיכוב של 24 שעות בהכנסתו לניתוח הקטינה באופן משמעותי את סיכויי הישרדותו.

מומחה הנתבעים טוען מנגד, כי נכון היה לייצב את מצבו של המנוח בטרם הוכנס לצינתור. בנוסף, נטען כי סיכויו הישרדותו של המנוח כתוצאה מהמחלה ממנה סבל היו נמוכים הרבה יותר מאלו שנקבעו על ידי מומחה התובעים.

מכל האמור לעיל, נוכח גילו של המנוח ובהתחשב במחלות הרבות מהן סבל ובתוחלת חייו כתוצאה מכך (שני הצדדים נמנעו מלהתייחס לכך) ומהמחלה ממנה נפטר וסיכויי ההחלמה, בשוקלי את סיכויי התביעה נוכח העולה מחוה"ד. על בסיס ראשי הנזק שנתבעו על ידי התובעים, הצעתי היא כי הנתבעת תפצה התובעים בפיצוי בשיעור של 215 אלף ₪, בתוספת שכ"ט עו"ד ואגרה.

ניתנת שהות לצדדים לשקול הצעתי. ב"כ התובעים יודיע עמדתו עד ליום 20 מרץ 2012 בהתאם יינתנו הנחיות להמשך ניהול ההליכים.

תז"פ ליום 22 מרץ 2012.

ניתנה היום, כ"ה שבט תשע"ב, 18 פברואר 2012, בהעדר הצדדים.