איס נ' לוי

פסק דין

הנתבע אינו מכחיש כי פגע בכוונה ברכבו של התובע וגרם לו נזק ואף חתם על מסמך שהוא מודה בכך ומתחייב לתקן את הנזק.

התובע לא תיקן את הנזק. לדבריו, בגלל חסרון כיס בהיותו חייל משוחרר אך המציא לתיק בית המשפט הצעת מחיר על סך של 3,029 ₪ מתאריך 13.9.2009 וזאת עבור תיקון פחחות לאורך צד ימין.

בישיבה קודמת דחיתי את הדיון על מנת שהתובע יתקן את הנזק וימציא על כך הוכחות יותר טובות מאשר הצעת מחיר, אך הוא חזר אלי היום וטען כי בגלל חסרון כיס מתמשך הוא לא הצליח לגייס את הסכום על מנת לתקן את הנזק והשאיר לשיקול דעת בית המשפט את הפסיקה בענין גובה הסכום.

הנתבע עומד בטענתו כי הוא גרם נזק קטן יותר מאשר טוען לו התובע, וטוען שהיתה מעיכה בגלל מכת בעיטה בדופן הרכב שליד מיכל הדלק. הנתבע אף טוען, כי יש לו עדים שיעידו כי הנזק היה קטן ואינו בסדר הגודל לו טוען התובע.

למעשה, יש בפני ראשית ראיה לגבי גובה הנזק ברכב התובע, ומאידך, לטענת הנתבע בדבר אפשרות שנגרמו ברכב נזקים נוספים במהלך השנה מאז הארוע ועד היום, אין כל תימוכין ומדובר בהשערה בלבד.

אין בפי הנתבע כל טענה או ראיה היכולה לסתור את המסמך נושא כותרת "הצעת מחיר", אם כי מדובר בראיה לכאורה שאינה מעידה על תשלום בפועל של הנזק, אך מצביעה על היקף משוער של הנזק.

לפיכך, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע את הסכום של 2,500 ₪ בתוספת אגרת משפט ששולמה ובתוספת הוצאותיו של התובע בגין ישיבות הדיון שהיו עד היום בסך 1000 ₪ נוספים.

לא אסיים את דברי לפני שאציין את ההתנהגות הברוטאלית של הנתבע כלפי התובע ורכבו ואומר, כי אדם שכך מתנהג אינו ראוי להתחשבות של בית המשפט ועליו לשלם את מלוא הנזק ואת ההוצאות בגין מעשיו.

ניתן היום, כ"ה תשרי תשע"א, 03 אוקטובר 2010, בהעדר הצדדים.