אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אילניר ו-ראיין נ' כהן ואח'

אילניר ו-ראיין נ' כהן ואח'

תאריך פרסום : 29/01/2014 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום ירושלים
2242-06
08/01/2014
בפני השופט:
תמר בר-אשר צבן

- נגד -
התובע:
אילניר וראיין
הנתבע:
1. יעל כהן
2. רמי כהן

פסק-דין

פסק דין

בתביעה שהוגשה ביום 6.2.2006 עתרה התובעת למתן צו עשה שעניינו בנזקים וליקויים אשר לטענתה, הנתבעים הסבו לדירתה כתוצאה מתוספת בנייה שבנו בשנת 1999, בדירתם המצויה בשכנות לדירתה, בעוד שלטענתה, תוספת בניה זו נבנתה ללא היתר בניה. ביום 23.7.2007 ניתן בתביעה הנדונה פסק-דין בהיעדר הגנה (פסק-דינו של כבוד השופט י' מילנוב, שאליו הועברה התביעה אשר קודם לכן נדונה לפני כבוד השופט רפי שטראוס ז"ל). פסק-דין זה בוטל לבקשת הנתבעים, בהחלטה מיום 28.10.2012 (החלטת כבוד השופטת מ' פורר) ובקשת רשות ערעור שהגישה התובעת על החלטה זו אל בית המשפט המחוזי בירושלים (רע"א 35364-11-12) נדחתה ביום 22.4.2013 (כבוד השופט י' מֶרזל).

ביום 7.6.2013 הגישו הנתבעים בקשה לסילוקה של התביעה על הסף. תגובת התובעת הוגשה לאחר ארכות רבות שניתנו לה, ביום 12.9.2013 והנתבעים השיבו ביום 27.9.2013. ביום 6.10.2013 ביקשה התובעת להשיב לתשובת הנתבעים, אך לא ניתנה החלטה בעניין בקשה זו. מכל מקום נראה, כי לא הייתה כל הצדקה להיעתר לבקשה ולאפשר תשובה לתשובה.

ביום 31.12.2013 ניתנה החלטת כבוד סגן הנשיאה אברהם רובין (שלפניו נשמעה התביעה) על העברת התביעה, להמשך שמיעתה לפניי. זאת כאמור באותה החלטה "משיקולים הנוגעים לעבודת בית המשפט ובתיאום עם כבוד נשיאת בית המשפט".

בטרם נפנה לבקשה לסילוק התביעה על הסף נעיר, כי התובענה הנדונה, ששמיעתה טרם החלה, כבר מחזיקה מאות עמודי כתבי טענות, נספחים ומסמכים. במסגרתה הוגשו כבר למעלה משלושים בקשות וניתנו עשרות החלטות. כל אלו מצטרפים לעוד אינספור הליכים המתנהלים בין הצדדים. מכל אותם הליכים והחלטות שניתנו במסגרתם והמצויים בתיק עולה, כי הרקע לכל אלו הוא סכסוך מר וארוך שנים בין הצדדים הגרים באותו בית משותף. במסגרת זו, לא נידרש לכל אותם הליכים, אלא רק לאלו הרלוונטיים לבקשה לסילוק התביעה על הסף.

א.טענות הצדדים בבקשה לסילוק התביעה על הסף

נימוקי בקשת הנתבעים

2.על-פי טענת הנתבעים יש לדחות את התביעה על הסף, משישה נימוקים אלו:

ראשית, התובעת אינה בעלת הדירה שעל-פי הנטען בכתב התביעה ניזוקה ממעשי הנתבעים או ממחדליהם. לטענת הנתבעים, הגם שבכתב התביעה נטען שהתובעת היא בעלת הנכס, הדבר נסתר בנסח לשכת רישום המקרקעין ממועד הגשת התביעה. עוד טענו, כי אף מהנסח המעודכן לשנת 2013 עולה, כי לטובת התובעת נרשמה הערת אזהרה, שלפיה מכוח צווי ירושה היא זכאית ל-6/9 חלקים מהנכס. לפיכך לטענת הנתבעים, מאחר שבעת הגשת התביעה לא הייתה התובעת בעלת הדירה, לא הייתה היא רשאית להגישה.

שנית, דחיית התביעה מחמת השתק פלוגתה ובשל "ניסיון הטעייה". במסגרת פירוט העניינים שלגביהם התבקש צו עשה בתביעה הנדונה, התבקש גם צו ליישום החלטותיו של בית המשפט לעניינים מקומיים מיום 5.6.2003 (שכלל לא צורף אל כתב התביעה). התביעה הנדונה החלה להתברר לפני כבוד השופט רפי שטראוס ז"ל, אשר בהחלטתו מיום 29.11.2006 נאמר בין השאר, כי "לא ברור מה מקור סמכותו של בית-משפט זה להורות על 'יישום' החלטות בית המשפט לעניינים מקומיים". על-פי טענת הנתבעים, יש לראות בהחלטה זו משום החלטה שיפוטית הדוחה את טענת התובעת כי ניתן להורות בבית-משפט זה על אכיפת החלטות שניתנו בבית המשפט לעניינים מקומיים. לטענתם, החלטה זו אף מקימה השתק פלוגתה בעניין זה. עוד טענו, כי ההחלטה שניתנה בבית המשפט לעניינים מקומיים שאכיפתה מבוקשת, ניתנה ביום 5.3.2003, והיא מורה לנתבעת 1 "להתאים את המבנה לתכניות ולהיתרי הבנייה הקיימים באזור". לטענת הנתבעים, ניתן להם היתר בניה לאחר מתן ההחלטה האמורה, ולכן ממילא שאין עוד מקום להיעתר למבוקש בעניין זה.

בעניין זה ראוי להעיר כבר עתה, כי ספק רב אם יש ממש בטענה אחרונה זו, שכן לתמיכה בטענת הנתבעים כי ניתן היתר בניה כנדרש, צירפו הם היתר בנייה מיום 12.10.1999, אשר קדם למתן ההחלטה בבית המשפט לעניינים מקומיים (נספח ד' של הבקשה הנדונה).

שלישית, דחיית התביעה מחמת מעשה בית-דין החוסם את הגשת התביעה הנדונה. על-פי טענת הנתבעים, נושא התביעה הנדונה והנזקים שעל-פי הנטען הסבה תוספת הבניה שבנו הנתבעים, כבר נדונה בתביעה קודמת שהגישה התובעת נגד הנתבעים לבית משפט זה, בת"א 8468/02. תביעה זו התבררה לגופה, במסגרתה נשמעו ראיות וביום 26.3.2009 ניתן פסק-דין (פסק-דינו של כבוד השופט י' ברקלי), שעל-פיו חויבו הנתבעים לשלם לתובעת פיצוי בסך של 65,398 ₪ (להלן – התביעה הקודמת). לטענת הנתבעים, אין מחלוקת כי דובר באותה תוספת בנייה שבנו הנתבעים שבגינה הוגשה התביעה הקודמת וכי עילת התביעה זהה. לפיכך לטענתם, די בכך כדי לחסום את התביעה הנדונה.

רביעית, היעדר ניקיון כפיים מצד התובעת. בעניין זה טוענים הנתבעים, כי בתביעה הנדונה טוענת התובעת כי הנתבעים בנו את תוספת הבניה שלא כדין, בעוד שהתובעת עצמה בנתה תוספות בניה שלא כדין ובשל כך ניתן נגדה צו הפסקת עבודה ביום 8.7.2003 (ב"ש 2857/03 בבית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים, החלטת כבוד השופט מוריס בן-עטר ז"ל. בנסיבות אלו, שבהן התובעת עצמה עברה עבירות בניה, אין היא יכולה להלין על הנתבעים ותביעתה נגדם אף הוגשה, כך לטענתם, בחוסר ניקיון כפיים.

חמישית, הטעייה מכוונת ואי תשלום אגרת משפט מספיקה. הגם שהתביעה היא לסעד של מתן צו עשה והגם שכך נכתב בכותרת הבקשה ובהתאם לכך אמורה הייתה התובעת לשלם את אגרת המשפט, בגוף כתב התביעה נכתב שהתובעת עותרת גם לסעד כספי של פיצוי בסך של 50,000 ₪. בעניין זה טענו הנתבעים, כי משלא שולמה אגרה מתאימה, לא תוכל התובעת לזכות בסעד הכספי ואף יש למחוק את התביעה בשל אי תשלום אגרה כנדרש.

שישית, הטרדת הנתבעים. הנתבעים טוענים כי כבר נפסק בשורה של פסקי-דין והחלטות, שניתנו בכל הערכאות, לרבות בית המשפט העליון (שחלקם צורף לבקשה ואחרות מצויות בתיק מהליכים קודמים שהתנהלו במסגרת התובענה הנדונה), כי התובעת מטרידה את הנתבעים ואת משפחתם. לכך מתווספת הטרדה קשה נוספת, הנובעת מכך שהתובעת מגישה הליכים ותביעות רבים נגד הנתבעים, תוך ניצול האגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים ותוך הצגת מצג שווא, כי היא לכאורה נעדרת אמצעים כלכליים. כך בעוד שמההליכים בתביעה זו עולה, כי היא בעלת רכוש רב, שכן לטענתה, בבעלותה שלוש דירות.

3.התובעת ביקשה לדחות את כל טענות הנתבעים העומדות בבסיס בקשתם לסילוק התביעה על הסף וכל זאת משורה של טעמים. תחילה טענה התובעת, כי הנתבעים אינם מקיימים החלטות קודמות של בית המשפט ובין השאר, לא הראו כי צו הריסה שלטענת התובעת ניתן בבית המשפט לעניינים מקומיים עוכב, כפי שטענו הם. עוד טענה התובעת, כי טענות הנתבעים הנטענות עתה, כבר נטענו במסגרת הליכים קודמים ובין השאר במסגרת הבקשה לביטול פסק הדין. בעניין זה יוער, כי מעיון בהחלטות שניתנו במסגרת ההליכים הרבים בעניין הבקשה לביטול פסק הדין עולה, כי הטענות לא נדונו לגופן. אפילו נדונו ואפילו נדחו, אין בכך כדי לשלול דיון חוזר בהחלטות שניתנו בהליכי ביניים.

לעצם טענות הנתבעים כפי שפורטו לעיל, טענה התובעת כאמור, כי יש לדחותן מהטעמים שעליהם נעמוד עתה.

באשר לנושא הבעלות על הדירה טענה התובעת, כי כיום אין היא יכולה להמציא מסמכים משנת 2006 להוכחת זכויותיה בדירתה, אולם בכל מקרה, אין מחלוקת על כך שמכוח צו ירושה שניתן לאחר מות הוריה, היא ירשה את רוב הזכויות בנכס, כפי שאף עולה מנסח מרשם המקרקעין המעודכן, משנת 2013. כך לטענתה אף עולה, מצווי הירושה (שאמנם הוגשו במסגרת ההליכים שהתנהלו בעניין הבקשה לביטול פסק הדין שניתן בהיעדר הגנה).

בעניין הטענה כי החלטת כבוד השופט רפי שטראוס ז"ל הקימה לכאורה, השתק פלוגתה טענה התובעת, כי יש לדחות טענה זו מן הטעם שאין מדובר בקביעה שיפוטית המקימה השתק פלוגתה. בנוסף טענה היא, שהתביעה הנדונה עוסקת בנזקים כספיים שנגרמו לה בשל הבנייה שבנו הנתבעים ולפיכך לא ניתן להסתמך על ההחלטה הנזכרת. מכל מקום לטענת התובעת, כתב התביעה תוקן ומכאן עתירתה לסעד כספי. חרף טענתה שכתב התביעה לכאורה, תוקן, הוסיפה שבכל מקרה, בית המשפט יוכל להרשות לתובעת לתקן את התביעה ובכך לטענתה, תיסלל דרכה להמשך בירור נזקיה הכספיים. בעניין זה ראוי להעיר, כי מדברים אלו לא ברור מהי טענת התובעת, אם כבר תיקנה את כתב התביעה או שבכוונתה לבקש לתקנו. כך או אחרת, במסגרת התביעה הנדונה לא התבקש תיקון של כתב התביעה, כך שכתב התביעה היחיד שקיים הוא זה המקורי שהוגש.

התובעת ביקשה לדחות גם את טענת מעשה בית-דין שטענו הנתבעים. לטענתה, בבעלותה שתי דירות בבניין הנדון ולטענתה, במסגרת התביעה הקודמת נדונו הנזקים שנגרמו לדירה המצויה בתת חלקה 17 בחלקה 64 בגוש 30438, בעוד שעניינה של התביעה הנדונה בנזקים שנגרמו לתת חלקה 18. מאחר שעל-פי טענת התובעת הנזקים שהסבו הנתבעים נגרמו בשתי הדירות, עומדת לה הזכות לתבוע מהנתבעים פיצוי וסעדים בשל הנזקים שנגרמו לכל אחת מהדירות בשתי תביעות נפרדות, כך שכל תביעה עוסקת בנזקים שנגרמו לדירה אחרת. התובעת אף הוסיפה, כי עד היום לא שילמו הנתבעים את אשר חויבו לשלם על-פי התביעה הקודמת.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ