איי. אי. ג'י. חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' אלמלח ואח'

פסק דין

בפניי תביעת כספית ע"ס 5,986 ₪ בגין נזקי רכב-רכוש בתאונת דרכים מיום 28.11.11. התביעה הוגשה ונתבררה בסדר דין מהיר.

היום נערכה בפניי ישיבה מקדמית, שבה נשמעו ראיות הצדדים ושבסופה סיכמו הצדדים את טענותיהם בעל-פה.

מדובר בתביעה מעורבת שבה תביעת תחלוף (שיבוב) עפ"י סעיף 62 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א – 1981, כלומר תביעה שבה נכנסה חברת הביטוח התובעת בנעלי המבוטח שלה (הניזוק הישיר), לאחר ששילמה לו תגמולי ביטוח בגין התאונה מושא התביעה עפ"י חוזה הביטוח שביניהם, והגישה, לאחר שזכות הפיצוי בנזיקין של המבוטח כנגד הנתבעים המזיקים עברה אליה כאמור, את תביעת הנזיקין הכספית שבנדון. בתביעה שבנדון מעורבת גם תביעתו האישית של המבוטח של חברת הביטוח הנ"ל, כלומר של הניזוק הישיר. המבוטח תובע בתביעה זו את הפסדיו, כלומר את כל אותם הפסדים כספיים שנגרמו לו בתאונה (בגין נזקי רכוש לרכב ולו) ושבגינם לא קיבל פיצוי מחברת הביטוח.

הנתבע 1 הינו נהג רכב הנתבעים במועד התאונה ואילו הנתבעת 2 הינה מבטחת הרכב בביטוח רכוש.

הרכבים המעורבים בתאונה

בתאונה מעורבים 2 רכבים:

רכב התובעות – רכב פרטי מתוצרת טויוטה (להלן – "הפרטית").

רכב הנתבעים – משאית מתוצרת מאק (להלן – "המשאית").

מקום התרחשות התאונה: תחנת דלק ליד מושב סתריה.

אין חולק כי, עובר לתאונה, הפרטית הייתה במגמה של התמקמות ליד עמדת תדלוק (משאבת דלק) שהייתה משמאלה לצורך ביצוע תדלוק ואילו המשאית, שסיימה לתדלק בעמדת התדלוק שמימינה, החלה בנסיעה לעבר היציאה מתחנת הדלק. אין גם חולק כי עובר לתאונה שני הרכבים היו קרובים אחד לשני (עם חזית הרכבים לאותו כיוון), כאשר הפרטית הייתה משמאלה של המשאית. אין גם חולק כי בתאונה ניזוקה הפינה הקדמית-ימנית של הפרטית. המחלוקת בין הצדדים היא בשאלה מי משני הרכבים סטה לעבר הרכב השני וגרם להתנגשות הרכבים.

המחלוקת בין הצדדים ממוקדת בשאלת אחריות הנתבעים בנזיקין לתאונה, כאשר במישור הנזק ושיעורו אין, למעשה, מחלוקת, והנתבעים גם לא הציגו חוות דעת שמאי נגדית לחוות דעת השמאי מטעם התובעות שצורפה לכתב התביעה ואף לא ביקשו לחקור את השמאי מטעם התובעות. שיעור הנזק הנתבע מוחזק אפוא להיות בלתי שנוי במחלוקת.

הראיות שהציגו הצדדים

הודעות על התאונה מטעם שני הצדדים.

תמונות נזקי הפרטית.

עדויות שני הנהגים המעורבים בדיון היום בפניי.

הכרעה

לאחר שעיינתי בכל מסמכי וטענות הצדדים ולאחר שנתתי דעתי לממצאי חקירת העדים בפניי, אני מוצא לדחות את התביעה.

לא שוכנעתי כי עלה בידי התובעות להטות את מאזן ההסתברויות לטובתן, כלומר התובעות לא הצליחו להוכיח כי גרסתן, העולה מן העובדות שהוכחו, מסתברת ומתקבלת יותר על הדעת וקרובה יותר לאמת מאשר גרסת הנתבעים [ע"א 8385/09 המועצה המקומית סאג'ור נ' סונול ישראל בע"מ (לא פורסם, 9.5.11)].

אנמק בקצרה את מסקנתי האחרונה: