תא"מ
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
153182-09
21/07/2011
|
בפני השופט:
חאג יחיא
|
- נגד - |
התובע:
גבריאל ימין
|
הנתבע:
איילון בע"מ - חברה לבטוח
|
|
החלטה
בעניין הבקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר התייצבות ביום 26/10/09 :
לאחר עיון בבקשה ובתגובה לה אני מחליט כלהלן:
כלל יסוד בהליך שיפוטי תקין, קובע כי יש ליתן לבעל דין את "יומו בבית המשפט". מושג זה נושא עמו תוכן מהותי ולא טכני בלבד ועניינו בקביעה כי תינתן לצד למשפט הזדמנות מלאה להעלות את טענותיו ביחס לשאלות העומדות למחלוקת בהליך נתון. בצד המשקל הרב הניתן לזכותו של בעל דין למיצוי יומו בבית המשפט, בבחינת זכות בעלת אופי חוקתי, מוטל על מבקש הביטול נטל השכנוע להראות כי לא החמיץ את זכות הגישה לבית המשפט וכי ישנה ממשות עניינית בבירור התביעה נגדו בהתייחס למשקל קו ההגנה שהוא עומד להעלות. (רע"א 8292/00 גבריאל יוספי נ' שמואל לוינסון ואח', תק–על,2001(1) בעמ' 1121).
בעניינו, יש לבחון את הבקשה על רקע שיקול הדעת של בית המשפט, שכן אין לנו עניין בבקשה לביטול מחובת הצדק, אלא בביטול מכוח שיקול הדעת המסור לבית המשפט. באשר לסיבת המחדל, נקבע בע"א 32/83, בר"ע 301/81 אפל נ' קפח, פ"ד לז (3) 431, 439-440 כי אם מדובר בצירוף נסיבות אומלל, מתוך אי-הבנה או בהיסח הדעת, או אף בשל רשלנות מסוימת מצד המבקש או בא-כוחו, ויחד עם זאת מסתבר, כי יש למבקש הגנה סבירה לגופו של עניין, כי אז יטה בית המשפט לקבל את הבקשה ולאפשר את ליבון הנקודות, השנויות במחלוקת. לעומת זאת, אם יתברר שהמבקש לא הופיע למשפט תוך גילוי זלזול מופגן כלפי בית המשפט וללא כל סיבה סבירה, הרי שיש להניח, שבית המשפט ייעתר לו, רק אם ישוכנע, שאחרת ייגרם עיוות דין בולט.
במקרה המונח לפני לא התרשמתי כי יש בהתנהגות המבקש משום זלזלול מכוון בביהמ"ש ואף לא בצד שכן, אם כי ברשלנות אשר ניתן לרפא באיזון אותו אני אקבע בהמשך, ועל כן אינני מוצא כי יש בסיבה זו כדי לדחות את הבקשה לביטול פסק הדין.
אשר לנימוקי ההגנה : יש לזכור אפילו תאמר כי סיכויי ההגנה קלושים, הפסיקה קבעה לא אחת כי עדיף תמיד בירורה העובדתי של התביעה, ודי בכך ויש בה כדי לפתוח את שערי ביהמ"ש בפני המבקש על מנת שעמדתו תשמע, כב' השופטת דורנר מדגישה ברע"א 1958/00 נדב נ' סלון מרכזי למכונות כביסה, תק-על 2001(2) 217, 218 את זכות הגישה לערכאות, שהינה זכות-יסוד. החלטה שיש בה כדי לשלול את מימושה של זכות-יסוד זו, היא תוצאה קשה ולעיתים עשויה לחרוג מעקרון המידתיות. על כן, על בית-המשפט לבחון האם קיימים אמצעים חלופיים העשויים לרפא את הנזק שנגרם ע"י הפגם הדיוני ולמזער את הפגיעה בזכות היסוד, כגון באמצעות פסיקת הוצאות. (ראה לעניין זה גם רע"א 8743/01 אריעד מבנים בע"מ נ' אבי את אריק הנדסת חשמל בע"מ, פ"ד נו (4) 61, עמ' 64).ו
בנסיבות אלה ולאור האמור לעיל, אני סבור שיש לבטל את פסק הדין תוך פסיקת הוצאות, וכך אני מורה.
על כן אני קובע כי, פסק הדין שניתן בהעדר התייצבות, יבוטל כפוף לחיוב המבקש בהוצאות ב"כ המשיבה ע"ס 750 ₪ וכן בשכר בטלת עד התביעה בסך 300 ₪ שיושלמו תוך 30 ימים.
מובהר בזאת כי תשלום הסכומים הינו תנאי לביטול פסק הדין.
עם תשלום הסכום, תוגש הודעה מטעם המבקש, ובית המשפט ייקבע את התיק לדיון.
היה ועד למועד שנקבע לא ישולם הסכום, כי אז יש לראות במבקש כמי שוויתר על בקשתו.
ניתנה היום, י"ט תמוז תשע"א, 21 יולי 2011, בהעדר הצדדים.