אייזנר נ' מ.ל.תקשורת בע"מ

פסק דין

רקע

1.בפני 3 תביעות שטריות, שהדיון בהן אוחד, ובכולן בעלי הדין זהים. התובע אוחז ב-4 שיקים משוכים לפקודתו על ידי הנתבעת, ואשר חוללו על ידי הבנק הנמשך. השיקים הם עוקבים, והם על סך 10,000 ₪, 15,381 ₪, 13,000 ₪ ו-10,000 ₪, בהתאמה (זמני פרעון 7.9.11 עד 7.12.11, בהתאמה). השיקים הוגשו לביצוע בהוצאה לפועל במסגרת 3 תיקים (17-16335-11-0 (השיק הראשון), 16-05895-12-3 (השיק השני והרביעי), ו- 17-20672-11-5 (השיק השלישי)), והוגשו 3 התנגדויות, שכולן התקבלו בהסכמה.

הגרסאות - תצהירים

2.על פי ההתנגדויות, שנתמכו בתצהירו של מר ירון כהן, מבעלי העניין בנתבעת (להלן – "כהן"). ניתנו השיקים לתובע על ידי חתנו של התובע, מר רונן גולן (להלן – "גולן"), שאף הוא מבעלי העניין בנתבעת, תוך הפרת אמון, מירמה וחריגה מהרשאה. כשהוכנו השיקים, היה זאת תחת מצג שעשה גולן לנתבעת, לפיו התובע הוציא מכיסו כספים לתשלום חובות לספקי הנתבעת, וכי מדובר בהחזר כספים אלה. אלא, שבחלוף זמן לא רב, בחודש יולי 2011, התברר לנתבעת, כי היא מחויבת על ידי ספקים שונים עבור הוצאות שאינן שלה, כגון הוצאות דלק עבור מכוניות שאינן בשימושה, והדבר עורר את חשדה והביא לבדיקה מקיפה יותר של פועלו של גולן. בדיקה זו העלתה, שאותם ספקים שלכאורה קיבלו תשלום מהתובע, כלל לא קיבלו תשלום כלשהו.

3.על פי התצהיר, גולן עומת עם הדברים, פוטר, ועזב את משרדי הנתבעת. אלא, שבעזיבתו, נטל עימו את 5 השיקים שהוכנו עבור התובע – ואלה 4 השיקים המדוברים (ושיק חמישי, שנפרע). הוא הוסיף והצהיר, כי לימים התברר, שגולן הוא עבריין מורשע, אשר גם היה נושא לתכנית תחקיר בטלויזיה.

4.רשות להתגונן ניתנה, כאמור, בהסכמה, והתיקים הועברו לסדר דין מהיר. במסגרת זו, הגישו הצדדים לתיק מסמכים ותצהירים.

5.התובע סיפר בתצהירו, כי בעבר, ולבקשת כהן וגולן, הלווה לנתבעת כסף, וכל ההלוואה הוחזרה, בפגישה שהתקיימה גם בנוכחות אשת התובע. לימים, בחודשים מאי-יוני 2011, ביקשה הנתבעת הלוואה נוספת, שניתנה לשיעורין, והחזרה אמור היה להתבצע באמצעות השיקים העומדים לדיון. גם בקשה זו היתה של כהן ובאישורו.

6.התובע צרף גם את תצהירו של גולן, אשר סיפר כי בעבר, לפני הארועים המדוברים, ניהל חברה בשם מ.ל. טכנולוגיות בע"מ (שאיננה הנתבעת – להלן "החברה הראשונה"). החברה הראשונה זכתה במכרז גדול של חברת פרטנר, אולם בד בבד נקלעה לקושי תזרימי והתעורר הצורך במשקיע. לאחר בדיקה מקיפה שערכו כהן ואביו, אברהם כהן (להלן – "כהן האב"), בסיועו של רואה-החשבון שלהם, מר אלון קלר (להלן – "רואה החשבון"), הוחלט כי הם ישקיעו בחברה הראשונה. השקעה זו נעשתה על דרך הקמת חברה חדשה, היא הנתבעת, אשר נטלה על עצמה את התחייבויות החברה הראשונה, והפכה גם לזוכה במכרז המדובר. הנתבעת הסדירה חובות לספקים שונים וכן לתובע. לאחר מכן, פנה רואה החשבון אל גולן, וביקשו בשם כהן לפנות שוב לתובע ולבקש הלוואה נוספת שתינתן לשיעורין. לשם ההחזר, מסרו כהן ורואה החשבון לגולן את השיקים המדוברים, לשם העברתם לתובע. גולן הכחיש בתצהירו כי נטל עמו את השיקים שלא ברשות, והדגיש כי תלונת הנתבעת נגדו במשטרה נגנזה, בלא שהוא אף זומן לחקירה. אלא, שלאחר כחודש, סולק ממשרדי הנתבעת.

7.הנתבעת הגישה אף היא שני תצהירי עדות ראשית. הראשון הוא תצהיר נוסף של כהן, בו הוא חוזר על עיקרי גרסתו, והכחיש כי אי פעם ביקש עבור הנתבעת הלוואות מהתובע, ואף לא החזיר הלוואות קודמות, אם כי יתכן שהלוואה קודמת כן הוחזרה בשיקים של החברה הראשונה. כדוגמא לפעולות לא כשרות של גולן בכספי הנתבעת ציין כהן מקרה, בו 2 שיקים שהיו מיועדים כתשלום לאחד, בילאל רפא (להלן – "בילאל"), והוצאו ללא שם נפרע, הגיעו לידיו של התובע, כששמו מופיע בהם כנפרע.

8.התצהיר השני הוא של רואה החשבון, אלא שרואה החשבון לא התייצב בסופו של יום להעיד, ותצהירו כאילו לא הוגש.

9.נוסף על אלה, הזמין התובע לעדות את בילאל, אשר מסר עדות בעל פה, שבעקבותיה הגישה הנתבעת תצהיר נוסף, שלישי במספר, של כהן, כעדות הזמה. לאלה נתייחס מייד. נעיר רק, שלישיבת ההוכחות הגיעה הנתבעת בלא ייצוג משפטי, ומי שניהל עבורה את החקירות הנגדיות היה כהן בעצמו.

הגרסאות - עדויות

10.התובע נחקר. הוא העיד כי הגם שאת ההלוואה הראשונה נתן לחברה הראשונה, הרי שהחזריה ניתנו לו על ידי כהן (עמ' 6 לפרוטוקול הדיון מיום 16.9.2013, שורות 20-25 – כל האזכורים להלן יהיו לפרוטוקול דיון זה). הוא אישר, שאת כספי ההלוואה השניה נתן לגולן עבור הנתבעת, ולא לכהן, אך אמר שעשה זאת בנוכחות רואה החשבון ולבקשתו (עמ' 5 שורה 29 עד עמ' 6 שורה 6). את ההחזרים (דהיינו: השיקים נשוא תיק זה) אמר שקיבל מאת גולן (עמ' 6, שורות 30-31). הוא הכחיש ידיעה אודות עברו הפלילי של גולן, אך אישר כי "ידעתי משמועות... שמעתי כל מיני דברים ולא בדקתי אותם" (עמ' 7, שורות 9-10). מאידך, סיפר (כפי שגם כתב בתצהירו), כי כהן התקשר והודה לו על ההלוואה (עמ' 6, שורות 29-30).

11.גולן העיד אף הוא, וסיפר, כי החזר החוב הראשון לתובע היה לאחר שרואה החשבון בדק את ספרי החברה הראשונה ונוכח לדעת כי מדובר בחוב אמיתי (עמ' 10, שורות 22-25). לגבי השיקים המדוברים טען, כי כהן הוא שמסר לו אותם עבור התובע, בנוכחות כהן האב, וכי כל הנהלת החשבונות של הנתבעת היתה מבוקרת על ידי רואה החשבון (עמ' 12, שורות 1-4). הוא אמר שבכסף שקיבל מהתובע השתמש עבור הנתבעת, לשם הפקדת כספים בחשבון החברה הראשונה, או לשם תשלום לספקים, לרבות בילאל (עמ' 12, שורות 7-15).

12.בילאל עצמו, שלא מסר תצהיר, העיד כי קיבל כסף מגולן עבור "עבודות שוטפות" (עמ' 7, שורות 30-33). הוא טען שעשה את העבודות עבור הנתבעת (עמ' 8, שורות 6-7). הוא סיפר שהיה לו פעם חוב במע"מ, וחוב זה שולם באמצעות כספים שקיבל מ- "מ.ל.", וכשנתבקש להבהיר לאיזו חברה הוא מתכוון, ידע רק להגיד שמי שהעביר לו את הכסף היה גולן (עמ' 8, שורות 13-20). הוא סיפר, כי נוצר חוב שלו לנתבעת, וכי עבד ללא תמורה כדי להחזיר חוב זה (עמ' 8, שורות 23-26), ואישר גם, כי החוב נוצר עקב תשלום ששולם למע"מ עבורו (עמ' 8, שורות 29-31). הוא זכר מקרה, בו על פי הכרטסת שלו אצל הנתבעת היה נראה שקיבל תשלום של 20,000 ₪ עבור עבודות, הגם שבפועל לא קיבל את הסכום (עמ' 9, שורות 4-6). הוא לא אישר בעדותו, כי מי שבסופו של דבר שילם לו סכום זה, לאחר הבירור, היה כהן בשם הנתבעת, וטען כי זה היה גולן (עמ' 9, שורות 7-10). משניסה כהן לרענן את זכרונו, סירב לאשר או להכחיש כי הכסף שולם לו על ידי כהן, בפגישה בנוכחות כהן האב ובנוכחות מנהלת החשבונות של הנתבעת, וטען כי אינו זוכר את הדבר בוודאות (עמ' 9, שורות 18-27).

13.כהן עצמו נחקר, ואישר, כי הוא יודע שהתלונה שהגיש נגד גולן בוטלה (עמ' 12, שורות 29-31). הוא טען עוד, כי המצג שהיה, לפיו זכתה החברה הראשונה במכרז גדול של פרטנר, התברר ככוזב (עמ' 13, שורות 5-8). הוא העיד, כי ההחלטה שהתקבלה בישיבת ההנהלה של החברה הראשונה (צורף כנספח לתצהירו של גולן), לגבי תשלום חוב לתובע, בוצע, אם כי לא בדיוק כפי שנכתב שם (עמ' 13, שורות 27-29). הוא אישר עוד, כי גם חברה אחרת בבעלותו, BNH אחזקות בע"מ, נתנה שיק לתובע בנסיבות של החזר תשלום, אולם אמר כי מדובר היה באירוע נקודתי וזניח, בו היה צריך לשלם 350 ₪ למנקה, ולא היה סכום כזה זמין למי מיושבי המשרד, ועל כן התובע הוציא סכום זה מכיסו, ולפיכך נרשם שיק לטובתו בסכום זהה (עמ' 14, שורות 13-22).

14.כאמור, לאחר ישיבת ההוכחות הגישה הנתבעת תצהיר שלישי של כהן, כעדות הזמה לעדותו של בילאל. בתצהיר זה טען כהן, כי בילאל נתן שירותים לנתבעת מתחילת שנת 2011, וכי עקב בקשתו לעזרה נוכח הסתבכותו עם מע"מ, שילמה הנתבעת את חובו למע"מ, והוא עבד עבורה ללא תשלום. משהתבררו המעילות בנתבעת, זומנו כל הספקים לתיאום כרטסות, ובילאל הודיע, כי סכום של 20,000 ₪ המחויב בחשבונו כאילו קיבלו מעולם לא התקבל. בירור העלה כי מדובר בשני שיקים ע"ס 10,000 ₪ כל אחד, אשר נמשכו עבור בילאל, אך הופקדו בחשבונו האישי של התובע. הוא הוסיף והצהיר, כי נותר לבילאל חוב קטן כלפי הנתבעת, אך בשל מצבו הכספי של בילאל נמנעה הנתבעת מלנקוט נגדו בהליכים. כרטיסו של בילאל זוכה בהתאם. לתצהיר צורף כרטיסו של בילאל אצל הנתבעת, התומך בדברים.

15.בישיבת ההוכחות הבאה הסתפק התובע בחקירה לאקונית ביותר של כהן, בעקבות תצהירו הנוסף, חקירה שלא העלתה דבר.

סיכום טענות הצדדים