אוזר נ' אהרון ואח'

פסק דין

מדובר בתביעה לגבי נזק בתאונה.

אין מחלוקת בין הצדדים, כי שני הרכבים עמדו זה אחר זה באור אדום וכאשר האור התחלף, רכב הנתבעות שהחל בנסיעה פגע מאחור ברכב התובע.

המחלוקת בתיק זה אינה לגבי האחריות לקרות התאונה, אלא לגבי הנזק ונסב סביב השאלה, האם הפגיעה הסבה נזק שמסתכם בסכום של 30,000 ₪ כטענת התובעת או שמדובר בתאונת "נשיקה" שגרמה לנזק קל בלבד כטענת הנתבעות.

לאחר שבחנתי את העדויות ואת הטענות, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להידחות.

ואלו הנימוקים להחלטתי:

1. בחנתי היטב את עדותו של התובע. התובע הינו שמאי רכב במקצועו ולכן, אין מחלוקת שהוא מומחה בתחום. לתובע הוצגו צילומים של רכב הנתבעות בסמוך לתאונה ובתמונות לא נראה כל נזק. התובע התחמק מלהשיב ואינני נותן כל אמון להסברו. התובע ניסה להראות כי כאשר מכסה המנוע פתוח רואים נזק, אך גם ניסיון זה לא צלח להראות את הנזק הנתבע.

2.הוגשה חוו"ד שמאי מטעם הנתבעות לפיה מדובר בנזק קל ביותר, התואם את עדותה של נתבעת 2 לגבי אופן קרות התאונה והנזקים שנגרמו. עדה זו העידה, כי בעין לא נראה כל נזק ברכבה וכי הרכב שהיה לפניה ניזוק.

3.לאחר שבחנתי את חוו"ד ואת העדויות, הגעתי למסקנה שאינני יכול להשתית פסק דין על סמך עדותו של התובע.

4.נטען על ידי ב"כ הנתבעות כי התובע ניסה להלביש תאונה קודמת על תאונה זו ואף נטען, כי חוקר מצא קבלה של השמשה האחורית שהוזמנה על ידי התובע יום לפני התאונה. לאור העובדה שהחוקר לא זומן לעדות, אינני נותן כל משקל לדוח החוקר.

לאור האמור, אני קובע, כי התביעה לא הוכחה ואני דוחה את התביעה.

על התובע לשלם לעדה הוצאות בסכום של 500 ₪.

אין צו להוצאות נוספות, לאור הסכמת הצדדים.

ניתן והודע היום י"ב תשרי תשע"א, 20/09/2010 במעמד הנוכחים.

אלי ספיר, שופט

הוקלד על ידי: טובה לוי