אגבאריה נ' עיריית חדרה

החלטה

בפניי בקשה לביטול דו"ח חניה מספר 1507664 מיום 29.2.00 (להלן: "הדו"ח"), שניתן למבקש בתחום שיפוטה של המשיבה.

טענות הצדדים

המבקש טוען כי מעולם לא קיבל הדו"ח ואך ביום 15.9.13 נודע לו לראשונה אודותיו, עת הודבקה על דלתו התראה טרם נקיטת הליכים ומשכך טוען כי הדו"ח התיישן.

לטענת המשיבה היא שלחה למבקש הודעת תשלום קנס בגין הדו"ח בדואר רשום במועד הקבוע בחוק (נספח ב' לתגובה) ולכן יש לראות את המבקש כאילו הורשע ונגזר עליו הקנס, מאחר וחלפו המועדים הקצובים בחוק להגשת בקשה להישפט והמבקש לא העלה כל טעם לאיחור בהגשת בקשתו.

המשיבה אף צרפה לתגובתה אישור מסירה של צו דרישה לתשלום החוב מיום 21.12.02, אשר נמסר לאחיו של המבקש במסירה אישית (נספח ג' לתגובה) וטענה כי משכך, יש לדחות את טענת התיישנות העבירה.

כן נטען כי המבקש הגיש בשנת 2008 בקשה זהה (10130-09-08) ובשל העדר התייצבות המבקש וב"כ דאז נדחתה הבקשה ויש לראות בהחלטה מעשה בית דין המונע מהמבקש הגשת הבקשה כעת.

כן טוענת המשיבה כי אין בנסיבות המקרה משום נסיבות חריגות המצדיקות קיום דיון במעמד הצדדים ויש לדחות את הבקשה.

דיון

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה סבורה אני כי דין הבקשה להידחות ואנמק.

עיון בתגובת המשיבה מלמד כי בשנת 2008 הגיש המבקש בקשה זהה לביטול הדו"ח מושא בקשה זו וביום 19.10.10 דחה בית המשפט את הבקשה , מחמת אי התייצבות המבקש וב"כ, והורה על חידוש הליכי גבייה בתיק.

בכך יש כדי ללמד כי טענת המבקש לפיה רק ביום 15.9.13 נודע לו לראשונה אודות הדו"ח - משוללת יסוד ומוטב היה כי הבקשה דנן כלל לא הייתה מוגשת, שכן המבקש ידע אודות הדו"ח משנת 2008 לכל המאוחר ואף פעל לבטלו, אך מטעמיו הוא בחר שלא להתייצב לדיון שנקבע על ידי בית המשפט.

הוסף לזאת את השיהוי בהגשת הבקשה דנן, שלא בדרך של ערעור והרי לך נימוקים למעלה מן הנדרש כדי לדחות הבקשה.

בהתחשב בכל האמור דוחה הבקשה.

המבקש ישלם הוצאות למשיבה בסך של 2,500 ₪.

המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ה אדר תשע"ד, 25 פברואר 2014, בהעדר הצדדים.