אברגל נ' מדינת ישראל

החלטה

בפני בקשה להורות על ביטולה של פסילה מנהלית לפי סעיף 48 לפקודת התעבורה [נוסח חדש] למשך 60 יום, אשר הוטלה על המבקש ביום 14/3/10.

לטענת המבקש, צו הפסילה פגום; הוא זקוק ביותר לרישיון הנהיגה שלו לצורך פרנסתו; ואין כל מסוכנות בהמשך נהיגתו.

לגופו של עניין:

בתאריך 12/3/10 שעה 21:00 בערך, נהג המבקש את רכבו מסוג מזדה מ.ר. 4514969 בראשון לציון ברח' הרצל מכיוון דרום לצפון. בהגיעו לצומת עם רחוב תש"ח פנה שמאלה מהנתיב השני משמאל שהינו לנסיעה ישר בלבד וזאת כאשר ברמזור לפניה שמאלה בכיוון נסיעתו היה אור אדום. כתוצאה מכך, נחסמה דרכה של מכונית פרטית מסוג יונדאי מ.ר. 6585769 ונגרמה תאונה שבה הוסב נזק לרכוש ונפצעו המבקש והנוסעת ברכבו ונהג היונדאי ושתי נוסעות ברכבו.

מעיון בחומר החקירה עולים הנתונים הבאים:

נהג הרכב המעורב העיד, כי נסע ברח' הרצל מדרום לצפון עם אשתו ונוסעת נוספת בשם ניצה שרעבי. כ-80-100 מ' לפני הצומת עם רח' תש"ח הבחין כי האור ברמזור בכיוון נסיעתו התחלף מאדום לירוק והוא המשיך בנסיעה רצופה קדימה. לאחר שכבר נכנס אל הצומת הבחין ברכב מאזדה שפונה שמאלה, לחץ מיד על דוושת הבלמים ואז ארעה ההתנגשות שבה פגע עם חזית רכבו בדופן ימין של המאזדה.

אשת הנהג המעורב, טובה ביסטריצר, העידה כי ישבה לצידו של הנהג בעת קרות התאונה. היא הבחינה שברמזור בכיוון נסיעתם דלק אור ירוק בעת שנכנסו לצומת עם רח' תש"ח, כאשר לפתע הגיע רכב מהנתיב הנגדי וארעה התאונה.

הנוסעת ברכבו של הרכב המעורב, ניצה שרעבי, העידה כי ישבה במושב האחורי של הרכב והבחינה כי הרמזור בכיוון נסיעתם היה ירוק. הבחינה ברכב המאזדה שמגיע מהכיוון הנגדי ופונה שמאלה בעת שכבר היו בצומת עם רח' תש"ח וכעבור מספר שניות ארעה התאונה.

המבקש סיפר בחקירתו במשטרה, כי הגיע לצומת ונכנס אליה מהנתיב השמאלי. לפניו נסע רכב מסוג ג'יפ לבן שעבר באור ירוק, והוא חצה אחריו את הצומת כשברמזור בכיוון נסיעתו לפניה שמאלה דלק אור ירוק ופתאום הרגיש מכה חזקה ברכב בו נהג בצד ימין.

עוד העיד הנ"ל, כי לאחר האירוע המתואר לעיל, יצא מרכבו כעוס והחל לצעוק על הנהג הפוגע וקיללו. בעקבות זאת, ניגש אליו צעיר וניסה להרגיעו כשהוא מספר לו שצפה במקרה וכי יכול להעיד כי ראה את הנהג הפוגע עובר באור אדום (ר' הודעת נהג תחת אזהרה מיום 14/03/10).

ליאור ראימונד שמלה העיד במשטרה, כי ראה את התרחשות התאונה. הוא העיד כי נהג ברכבו מכיוון ראשון לציון לכיוון נס ציונה בנתיב הימני ביותר כשהוא במהירות נמוכה ולפניו בנתיב האמצעי לנסיעה ישר נסע רכב בצבע לבן עליו כיתוב "אלביט". כשרכבו והרכב הלבן הגיעו לצומת עם שדרות תש"ח דלק אור ירוק ברמזור בכיוון נסיעתם והרכב בנתיב האמצעי נכנס לצומת בנסיעה רצופה. ואז, משמאלו ומשמאלו של הרכב הלבן, הגיע רכב מסוג מזדה במהירות והתנגש עם חזית הרכב בדופן ימין של רכב המזדה.

עוד העיד שמלה, כי לא מכיר אף אחד מן המעורבים בתאונה וכי לאחר האירוע המתואר לעיל ניסה להרגיע את נהג רכב המזדה הנסער בדברים. הוא הסביר שהוא לא אמר למבקש, כי המעורב נסע באור אדום, אלא רק אמר לו: "כשראיתי שהוא נסער ורוצה להתקיף את נהג הרכב הלבן, הרגעתי אותו ואמרתי לו שיעזוב את זה שלא שווה שיש לו עדים...".

על פי תכנית הרמזורים של הצומת אין אור ירוק משותף לשני כיווני הנסיעה- של המבקש ושל הרכב מעורב. לפיכך, לא ייתכן כי ברמזור בכיוון נסיעת המבקש דלק אור ירוק בה בעת שברמזור בכיוון נסיעת הרכב המעורב דלק אור ירוק. לפיכך, אחד מהם נסע באור אדום.

5.לפי סעיף 47 (ה) לפקודת התעבורה [נוסח חדש]: "...היה לקצין משטרה יסוד להניח כי יוגש כתב אישום נגד הנהג שביצע את העבירה לפי סעיף קטן (ב) ינהג כלהלן, לפי הענין: בעבירה שגרמה לתאונת דרכים שבה נחבל אדם או ניזוק רכוש – רשאי הוא לפסול את הנהג מהחזיק ברשיון נהיגה לתקופה של 60 ימים... "

בבש"פ 8450/02 זינגר יהודה נ' מדינת ישראל קבעה כב' השופטת פרוקצ'יה: "שיקול הדעת הניתן לאיש משטרה לעניין זה בנוי משני רבדים: האחד – רובד ראייתי שעניינו בשאלה האם קיים חומר ראייתי לכאורה המבסס את אשמת הנהג בעבירה המיוחסת לו. השני – עיקרו בשאלה האם קיימת מסוכנות לציבור מהמשך נהיגתו".

על כן הראיות הנדרשות בשלב זה הינן ראיות לכאורה.

6.לאחר שבחנתי את חומר הראיות בתיק ובשים לב להודעת העד הנייטרלי ליאור רימונד שמלה, הנני סבורה שהיו בידי קצין המשטרה די ראיות המצביעות כי המבקש ביצע לכאורה את העבירות המיוחסות לו. היינו, נהיגה רשלנית, אי ציות לרמזור אדום, גרימת תאונת דרכים ופציעתו של אדם. לפיכך, פעל קצין המשטרה מכוח הסמכות שהעניק לו החוק לפעול בנסיבות מעין אלו.

7.יסוד המסוכנות בא לידי ביטוי בכך שהמבקש אינו ער לעובדה שהוא התעלם מרמזור אדום, המשיך בנסיעתו ואף לא האט בהתקרבו לצומת. המבקש לא נקט באמצעי זהירות כלשהם ולא היה ער למתרחש בצומת, והוא עלול לסכן את הציבור ואת עצמו בנהיגתו.