אבו קוש ואח' נ' מדינת ישראל

1. בפני בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (כב' השופט י' אקסלרד) מתאריך 16.02.2017 ב-עפ"א 4944-11-16, במסגרתו נדחה ערעורם של המבקשים על גזר דינו של בית משפט השלום בבאר-שבע (כב' השופט צ' פורר) ב-תו"ב 54782-02-15 מתאריך 19.09.2016.

במסגרת גזר הדין – ניתן צו שיפוטי אשר מורה למבקשים להרוס את המבנים, נשוא כתב האישום, ולהפסיק את השימוש החורג בהם. עם זאת, תוקפו של הצו הושהה עד לתאריך 19.06.2017 כדי לאפשר למבקשים לנקוט בהליכים לקבלת היתר.

בנוסף לצו ההריסה הנזכר לעיל – בית משפט השלום הנכבד השית על המבקשים את העונשים הבאים:

(א)     מבקש 1 – נדון לשני חודשי מאסר על תנאי, בתנאים שפורטו בגזר הדין; קנס בסך 200,000 ש"ח, או 200 ימי מאסר תמורתו, שישולם ב-20 תשלומים, וכן חתימה על התחייבות להימנע מעבירה בסך 250,000 ש"ח, והכל לפי המפורט בגזר הדין.

(ב)     מבקשת 2 – נדונה לחודש מאסר על תנאי, בתנאים שפורטו בגזר הדין; קנס בסך 100,000 ש"ח, או 100 ימי מאסר תמורתו, שישולם ב-20 תשלומים, וכן חתימה על התחייבות להימנע מעבירה בסך 150,000 ש"ח, והכל לפי המפורט בגזר הדין.

לבסוף, המבקשים חוייבו בתשלום כפל אגרה, החלה על הבניה לפי סעיף 218 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן: חוק התכנון והבניה) בסך של 81,668 ש"ח.

2. בד בבד עם הגשת הבקשה שלפני – המבקשים הגישו בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין, לרבות רכיב הקנס, בקשה שנדחתה על ידי בתאריך 18.05.2017.

אביא כעת, בתמצית, את הנתונים הדרושים להכרעה בבקשה למתן רשות לערער.

רקע