אבו דבוס(אסיר) נ' משטרת ישראל/שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר ואח'

החלטה

בפני עתירת העותר המבקש לעבור לכלא בצפון.

העותר שפוט ל 12 שנים ומעלה בהן עבירות אלימות, הריגה ועבירות נוספות. המדובר במאסרו השלישי. הוצג בפני מידע מודיעיני רב על התנהגות שלילית של העותר בבית הסוהר.

העותר מנמק את בקשתו לעבור צפונה בכך שבכלא בו הוא מצוי כעת מצויים בני משפחה רבים של הקורבן למעשה האלימות בשלם נשפט למאסר, הוא חושש מפניהם ומפני קרוביהם המגיעים לבקרם. כן ציין בטיעונו בעל פה בפני שבהינתן והוא תושב חיפה אף זאת סיבה להעבירו צפונה.

תגובת המדינה, כאמור, הינה שבשל התנהגותו השלילית אין לתמרץ אותו ולהעביר לכלא אחר, ובכלל כעיקרון אין אסיר רשאי לקבוע את מקום כליאתו ועסקינן בפריבילגיה של הרשות.

קשה לי לקבל את תגובת המדינה בעניין זה, עולה ממנה ריח של נקמנות. רשות מנהלית איננה יכולה לנהוג כך. התנהגותו השלילית של העותר בבית הסוהר במרכז אמנם מצדיקה מניעת פריבילגיות שונות אך איננה יכולה לשמש שיקול יחיד ובודד בשאלה באיזה בית סוהר ישהה.

נכון והינני מקבל את הקביעה שאף זכתה לאישור בית המשפט העליון ברע"ב 907/07 בעניין חביש שלא העדפות האסיר יקבעו את מקום כליאתו, אך כאמור הענשתו של האסיר בשל התנהגותו השלילית במסגרת השיקולים של מקום שהותו בבית הסוהר נראה לי מעשה של שרירות לב.

הנני לפיכך מורה לאחראים על הדבר בשב"ס לבחון את כלל השיקולים, לרבות טענת האסיר שנשקפת לו סכנה בבית הסוהר במרכז (במידה והדבר נכון עובדתית), האם יש הצדקה עניינית כאשר שיקול "הנקמנות" הינו רק אחד השיקולים ולא החשוב שביניהם, יהיה על כפות המאזניים להעתר לבקשת האסיר ולהעבירו צפונה.

באופן חלקי זה העתירה מתקבלת.

ניתן/ה היום, ‏יום שלישי 13 אפריל 2010 ,‏כ"ט ניסן תש"ע, במעמד הצדדים.

רענן בן יוסף, שופט

ניתנה והודעה היום כ"ט ניסן תש"ע, 13/04/2010 במעמד הנוכחים.

רענן בן-יוסף, שופט

הוקלד על ידי: חניתה עזריה התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: