"שוויון בנטל" - גם לגבי חיוב אברך במזונות

החלטה זו, עניינה מזונות זמניים לאשה וקטין.

א.         רקע והליכים:

הצדדים נישאו באמצעות שידוך, לאחר כשלושה חודשי היכרות.

כעבור כשנה נולד בנם הבכור, כיום בן כשנה.

כיום האם הרה ומצויה בשלהי הריונה השני. 

חייהם המשותפים נקלעו למשבר, על רקע היעדר תיאום ציפיות ומזג סוער של שניהם. המבקשת טוענת כי סבורה היתה שנישאה לעילוי תורני, שהתגלה כבחור עצל, בעוד המשיב טוען כי אכן הקדיש עצמו ללימודי קודש, ואף המציא מכתבי רבנים בעניין זה.

כל צד מייחס לרעהו תכונות של כוחניות, גסות רוח, אלימות מילולית ואף פיסית.

בנוסף, קיימים בין הצדדים חילוקי דעות לעניין כספי החתונה וההתחשבנות בין הוריהם.

ביום 21/11/12 עתרה המבקשת לקבלת הגנה, בתיק ה"ט 40777-11-12. במהלך הדיון הגיעו הצדדים להסכמה בדבר מתן צו הרחקה הדדי, והופנו ליחידת הסיוע על מנת לקבוע מפגשים בין המשיב לקטין. ביום 5/12/12 הודיעה עו"ס יחידת הסיוע כי בשלב זה מתקיימים המפגשים במרכז הקשר. בהמשך יוגש תסקיר לעניין הסדרי ראיה בכללותם.

ביום 25/11/12 הגישה המבקשת שלוש תובענות,

האחת - למזונות אשה וקטין;

השניה - בעניין הרכוש המשותף;

והשלישית - לקבלת משמורת על הקטין.

ישיבת קדם משפט בכלל התובענות נקבעה למועד החל בעוד כשלושה חדשים.

ביום 11/12/12 עתרה המבקשת לפסיקת מזונות זמניים, בה טוענת כי המשיב בעל פוטנציאל השתכרות גבוה ועל כן יש לחייבו בצרכי הקטין בגובה 4,550 ש"ח לחודש, בצרכיה שלה בגובה 4,180 ש"ח לחודש ובמלוא הוצאות המדור ואחזקתו בגובה 3,508 ש"ח לחודש.

ביום 18/12/12 הוגשה תגובת המשיב, בה טען כי בהיותו אברך אשר תורתו אומנותו, יש להעמיד מזונות הקטין על 1,400 ש"ח לחודש לכל היותר, כי אין מקום לפסיקת מזונות אשה לאור פוטנציאל השתכרותה ולאור העובדה שנטשה אותו, וכי אין אף מקום לחיוב בגין מדור הואיל והמבקשים מתגוררים בבית הורי המבקשת.

ב.         המסגרת הנורמטיבית:

החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) התשי"ט 1959 קובע כי החיוב במזונות ייעשה על פי הדין האישי.