בימ"ש לענייני משפחה שוב מצא עצמו דן בתביעה לפיצוי על נזקי בגידה: הפעם, טען הבעל לשעבר שבגידת האישה הביאה אותו למצב נפשי קשה, שאינו מצליח להתאושש ממנו מזה כ-5 שנים, במיוחד לאחר שגילה שבנו אינו בנו הביולוגי. ביהמ"ש קבע: מדובר בתביעת סרק.
בתביעה שהגיש נגד גרושתו, טען הבעל לשעבר, כי רומן שניהלה עם גבר זר בזמן נישואיהם הביא לחורבן עולמו וגרם לו לנזקים נפשיים וכלכליים. בכתב התביעה גולל התובע את סיפור הרומן, שהביא לפירוק הנישואים בחלוף 10 שנים ושלושה ילדים, ובעקבותיו ביקש התובע לייחס לגרושתו מעשי רשלנות, הטעיה והפרת חוזה.
התובע טען שב-2009 אישש בלש פרטי את חשדותיו שאשתו האהובה בוגדת בו עם אחר ולאחר שעימת עמה את הממצאים, היא התוודתה והוא עזב את הבית.
עוד הוא טען, כי בנם הקטן, שנולד כמה חודשים לפני הפרידה, אינו בנו הביולוגי, שכן בדיקת רקמות שערך ברוק של הקטין בארצות הברית, העלה כי אינו אביו, ומאז ניתק עמו קשר.
לטענתו, אף שחלפו שנים מאז חשיפת הבגידה והאמת על הילד, הוא הפך ל"צל של עצמו", סובל מדיכאון קשה ואינו מסוגל לפתח קשרים זוגיים או להאמין בבני אדם.
הגרושה הכחישה את כל הטענות של בעלה לשעבר וטענה שמדובר בתביעת סרק נקמנית. לדבריה, זו התביעה המופרכת הרביעית במספר שהגיש נגדה, ויש לדחות אותה על הסף מסיבות רבות, בהן העובדה שנזקי בגידה אינם מוכרים במשפט הישראלי והעובדה שהתובע חתום על הסכם גירושין הכולל סעיף "העדר תביעות".
לטענת האישה טענות בעלה לשעבר לגבי הילד הן מופרכות ועוגנו בראיות שהושגו בניגוד לחוק מידע גנטי וחוק הגנת הפרטיות. לטענתה, ככל שהבדיקה אכן בוצעה הרי שהיה זה מעשה פלילי שלא הסכימה לו. היא הכחישה שהילד אינו בנו של התובע, שלדבריה, מעולם לא הגיש תביעה לשלילת אבהות או ביקש למחוק את הילד מתעודת הזהות שלו. לבסוף היא טענה שגם הנזקים להם טען התובע מופרכים שכן מדובר באדם מוצלח, שעובד בתפקיד ניהולי בכיר, שנמצא בזוגיות כבר למעלה משנה וחצי.
זלזול בחוק ובביהמ"ש
השופטת שפרה גליק מבית המשפט לענייני משפחה במחוז תל אביב מתחה ביקורת נוקבת על התנהלותו הדיונית של התובע, אשר זלזל בסדרי הדין. כך, הבהירה השופטת שבדיקת הרקמות שלכאורה ביצע התובע בבנו (שלא הגיש את ממצאיה) מנוגדת לחוק מידע גנטי, המחייב צו מבימ"ש לעריכתה.
השופטת הודיעה שאינה מקבלת את טענות התובע לגבי הילד, אשר רשום כבנו במשרד הפנים ולא הוכח בשום צורה שאינו בנו. לו היה התובע באמת רוצה "להשתחרר מאבהותו", ציינה השופטת גליק, הוא היה מגיש תביעה עצמאית לשלילת אבהות.
באשר לבגידה, סברה השופטת שלתובע לא נגרם נזק: ראשית, הנתבעת מעולם לא הודתה שבגדה בתובע ולמעשה היא אף הכחישה זאת בפה מלא בתצהירה ובכתב ההגנה. שנית, התובע לא הוכיח את הבגידה, וגם אם היה מוכיח, הרי שניאוף כלל לא נחשב לעילת תביעה בנזיקין בשל הרתיעה של ביהמ"ש מלחדור לתוך תוכן של מערכות יחסים אינטימיות.
השופטת גם קיבלה את טענת האישה שסעיף היעדר התביעות עליו חתם התובע בהסכם הגירושין מונע ממנו מלתבוע את האישה, וחייבה את התובע, שהגיש תביעת סרק, בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד של 35 אלף שקל.
לפסק הדין בעניין פלוני נ' פלונית
* עו"ד שלמה גורן עוסק בדיני משפחה, בנקאות ומשפט אזרחי-מסחרי.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין