אם חד-הורית, שפשטה את הרגל, נשלחה למאסר בן 14 יום כיוון שסירבה לחשוף פרטיהם של נושים, להם העבירה מיליוני שקלים מחוץ לקופת פשיטת הרגל. האישה התעקשה להסתיר את הפרטים כיוון שלטענתה, אם תחשוף את הנושים תסכן את חייה ואת חייה ילדיה.
למרות החמלה שחש סגן נשיא ביהמ"ש המחוזי בתל-אביב, השופט איתן אורנשטיין, למצבה של החייבת, הוא החליט שאין מנוס אלא לשלוח אותה למאסר קצר.
לכתבות נוספות בנושא:
הפרשה החלה, לאחר שבמסגרת הליכי פשיטת הרגל שהתנהלו נגד האישה, התגלה כי ב-2007 היא העבירה לנושים עלומים 1.150 מיליון דולר במזומן, שקיבלה ממכירת שתי דירות שהיו בבעלותה. החייבת הסבירה שהנושים ביקשו את הכספים לכיסוי חוב שטענו כי אביה המנוח לא כיסה. לגרסתה, היא החליטה להעביר להם את הכספים בשל האיומים על חייה וחיי שני ילדיה, אחד מהם סובל מבעיות נפשיות קשות.
בפברואר 2014, ולמרות טענות החייבת, הורה לה ביהמ"ש להסגיר את שמות הנושים. השופט אורנשטיין קיבל את טענת הנאמן על נכסיה, לפיה מדובר ב"הענקה אסורה", ושיש לפעול להחזרת הכספים לקופה לשם החזרתם לנושים החוקיים.
השופט הקציב לחייבת כחודש ימים להעביר את הפרטים, אך למרות זאת, היא עמדה על כך שאינה יכולה למסור את הפרטים מאחר שהיא מפחדת לגורלה ולגורל משפחתה.
הנאמן - בתמיכת כונס הנכסים הרשמי והנושים האחרים - התעקש וביקש מביהמ"ש להורות על מאסר החייבת עד שתיאות למסור את פרטי הנושים המסתוריים.
החייבת טענה שמאסר הוא סנקציה חריפה ביותר, שעלולה לפגוע קשות בבנה, הנמצא במצב קשה, וביקשה מהשופט שלא להיענות לבקשת הנאמן. היא הסבירה שהחלטת בית המשפט הציבה אותה במלכוד, שכן בכל מקרה חיי ילדיה נמצאים בסכנה, בין אם תחשוף את שמות הנושים ובין אם לא.
אסור להיכנע לאיומי בריונים
השופט אורנשטיין, שניסה למצוא פתרון הוגן, הציע לחייבת למסור את הפרטים אך ורק לנאמן, על מנת שישקול כיצד לטפל בבעיה. למרות זאת, החייבת עמדה על סירובה, ובנימה אישית, שוב ניסתה לבקש התחשבות במצב הבלתי אפשרי אליו נקלעה.
השופט הסביר כי למרות נסיבותיו המיוחדות של המקרה, אין באפשרותו להתחשב בחייבת: בעל דין חייב לציית לצו בית המשפט. ההוראה על חשיפת פרטי הנושים העלומים ניתנה לאחר שטענותיה נשקלו היטב אל מול טענות הנאמן והנושים.
השופט הבהיר כי אינו מתכוון להיכנע לאיומי בריונים, וכי עליו להגן על האינטרסים של הנושים, שהתנהלו בחוקיות ולא נקטו באלימות.
אכן, הוסיף השופט, סנקציית המאסר היא קיצונית, אך בכל זאת היא נמצאת בספר החוקים. מקרה זה, בו החייבת שילמה הון עתק לגברתנים עלומים - פעולה שמהווה לכאורה "הענקה אסורה" - נכנס לגדרם של המקרים החריגים שמצדיקים הפעלתה.
לבסוף, השופט הורה לאסור את החייבת למשך 14 יום, תוך שציין שמדובר בתקופת מאסר קצרה. כמו כן, הורה השופט על קיום דיון שלושה ימים לאחר המאסר, על מנת לאפשר לחייבת להמציא את הפרטים בדיסקרטיות לנאמן ולביהמ"ש. השופט הבהיר שככל שהחייבת תיאות לחשוף את הפרטים קודם לכן – היא תשוחרר לאלתר.
לקריאת ההחלטה בעניין הנאמן ואח' נ' החייבת לחצו כאן
* עו"ד רועי ורשבסקי ממשרד עו"ד כדורי ויסוצקי ורשבסקי עוסק בדיני פשיטת רגל ומשפט מסחרי.
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם
נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין