וטרינר הופתע לשמוע שאחת מלקוחותיו יודעת על דו"ח שקיבל בעבר בגין אי איסוף גללי כלבים. הוא הגיש תביעת לשון הרע נגד עיריית נתניה והפקח ונפסקו לו פיצויים של 6,500 שקל.
בנובמבר 2011 טייל וטרינר תושב נתניה עם כלבתו. בשלב מסוים עצר אותו פקח מטעם העירייה, ורשם לו דו"ח על שלא אסף את הגללים. הווטרינר, שכפר בטענות הפקח, טען כי כלבתו כלל לא הטילה גללים באותו זמן. הוא ערער על הדו"ח ואף ביקש להישפט.
לכתבות נוספות בנושא:
סגנית מנהל תפצה את מזכירת בית הספר בגין לשון הרע
יריב פוליטי הפיץ לשון הרע על ראש העיר גבעתיים ויפצה ב-40 אלף שקל
כמה חודשים לאחר מכן, פגש הווטרינר באופן אקראי את אחת מלקוחותיו, וזו סיפרה לו כי אותו פקח רשם לה דו"ח משום שהשאירה את כלבתה ללא רצועה. לדבריה, תוך כדי שרשם הפקח את הדו"ח, הוא התרברב בפניה בטון לעגני ומתנשא כי תפס את הווטרינר לא פעם בשעה שלא אסף את גללי כלביו וקנס אותו.
הווטרינר חש עלבון גדול למשמע הדברים וחשש שהשמועה תתגלגל ותעבור מפה לאוזן, בייחוד בשכונה שבה הוא מנהל את המרפאה ובה מתגוררים מרבית לקוחותיו. הוא הגיש תביעה נגד עיריית נתניה והפקח לבימ"ש השלום בנתניה, וטען שהפקח עוול בלשון הרע כשאמר את דברי הרכילות השקריים והמזלזלים.
לדברי התובע, הפקח לא לקח בחשבון את הנזק שעלול להיגרם לו כתוצאה מאמירתם. עוד לטענתו, הוא וטרינר אחראי שדואג לפרסם דרך קבע במרפאתו את חוקי העזר הרלוונטיים, ומקפיד לטייל עם כלביו קשורים ברצועה ולאסוף אחריהם את הגללים.
לטענת הנתבעים, יש לדחות את התביעה נגד הפקח ולו בגלל החסינות המוקנית לו בשל היותו עובד ציבור. הנתבעים הכחישו את האמירות המיוחסות לפקח, שלא הייתה סיבה להשחיר את פני התובע. לטענתם, לתובע וללקוחה יש מניע משותף לפגוע בפקח, משום ששניהם קיבלו ממנו דו"חות. בכל מקרה, ככל שהפקח אכן אמר את הדברים, הם הוסיפו, הרי שמדובר באמת שאינה נחשבת ללשון הרע.
אין בסיס לנקמה אישית
הרשמת הבכירה יפעת אונגר ביטון קבעה, שהדברים שאמר הפקח, לפיהם תפס את הווטרינר מפר חוק כמה וכמה פעמים, אינם אמת משום שהתובע נתפס רק פעם אחת, וגם אותו אירוע שנוי במחלוקת. לכן הדברים הם בבחינת לשון הרע, ויש בהם כדי לפגוע בתובע כווטרינר ובעיסוקו.
לפי הרשמת, על הפקח לא חלה חובה חברתית להעלות את נושא איסוף הגללים תוך כדי פרסום שמותיהם של מקבלי הדו"חות, ואין זה לגיטימי להביא את הנושא למודעות הציבור על חשבון שמו הטוב של אדם, בייחוד כשמדובר בבעל מקצוע שהפרסום עלול לפגוע פגיעה ממשית במקצועו.
הרשמת דחתה את גרסת הנקם שהעלו הנתבעים וקבעה, כי הבסיס לנקמה אישית נשמט כיוון שהלקוחה לא פנתה לווטרינר במכוון רק כדי להודיע לו על המקרה, ואף ביטלה את הדו"ח שקיבלה.
הרשמת קבעה שהפקח אינו חסין מפני התביעה והוסיפה שכדמות ציבורית מצופה ממנו שיפעיל שיקול דעת וינהג בסבירות ובהגינות כלפי התושבים. חלף זאת, נהג הפקח בפזיזות ומבלי לרדת למשמעות של תוכן דבריו והיקף השפעתם על התובע.
משכך, הפקח והעירייה, כמעסיקתו, חויבו יחדיו לשלם לתובע פיצוי של 6,500 שקל, בנוסף להוצאות ושכר טרחת עו"ד של 2,500 שקל.
* עו"ד גיא אבידן עוסק בדיני לשון הרע.
**הכותב לא ייצג בתיק.
***המידע המוצג במאמר זה הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין