בנק אגוד ביקש לממש מניות שמושכנו לטובתו בשנת 2010 ע"י פושט רגל. המחוזי בת"א דחה אותו באחרונה. נקבע כי הבנק ידע שאותן מניות כבר עוקלו בהליכי פשיטת הרגל, ולכן פעל בחוסר תום לב.
הליך פשיטת הרגל נפתח בשנת 2014 בבית המשפט המחוזי בתל-אביב (על יסוד פסק דין מ-2011) לבקשת נושה שהחייב צבר כלפיו חובות של מיליוני שקלים. שנה שעברה החייב הוכרז כפושט רגל רשמית ומונה נאמן לנכסיו.
לייעוץ בנושאי פשיטות רגל:
עורך דין פשיטת רגל
בשנת 2009, בית המשפט הטיל לבקשת הנושה עיקול זמני על רכושו של החייב, ובכלל זה גם על מניות שהחזיק בחברת השקעות וכספים שהיו לו בבנק אגוד.
כשנה לאחר מכן (2010) משכן החייב את אותן מניות לטובת הבנק כערבון להסדרת חובות שצברה חברת ההשקעות, אך לפני מספר חודשים, הבנק ביקש לממש את המניות בלשכת ההוצאה לפועל, לאחר שלטענתו החייב הפר את ההסדר עמו ויתרת חובו מגיעה לכ-30.9 מיליון שקל.
מאחר שהליך זה העמיד בסכנה את העיקול הזמני שהוטל על רכושו של החייב בהליך פשיטת הרגל, הנאמן ביקש מבית המשפט של פשיטת הרגל לבטל את הליכי המימוש שננקטו לאחר הטלת העיקול.
הבנק התנגד לבקשה וטען כי העיקול חסר תוקף שכן הוא לא נרשם אצל רשם המשכונות. בנוסף, הבנק טען שלא ידע על העיקול, ומשכך גם לפי "תקנת השוק" שבסעיף 5 לחוק המשכון יש להכיר בתוקפו של משכון המניות.
עצם את עיניו
הנשיא איתן אורנשטיין הסביר כי אינו תומך בעמדת הבנק, שכן לטעמו, מרגע שהוטלה הגבלה על העברת הבעלות במניות ובכספים של החייב (הרגע שבו הוטל העיקול הזמני) – ההגבלה הזו חלה גם על משכון מאוחר יותר.
השופט הוסיף, בין השאר, שקביעה שונה תרוקן מתוכן את מוסד העיקול, שנועד להגביל את היכולת לסחור בנכס או להשתמש בו, כדי שהזוכה יוכל לפרוע את החוב כלפיו.
בנוסף, השופט דחה את טענות הבנק שלפיהן חלה "תקנת השוק", כיוון שלא עמד בחובת תום הלב. לפי השופט, הבנק ידע על העיקול אך בחר לעצום את עיניו ולהתעלם מקיומו. בהקשר זה השופט הפנה למסמך שצירף הנאמן ובו הודעה לבנק בדבר צו העיקול, הנושאת חותמת "נתקבל".
"שומה היה על הבנק, שידע על העיקול הזמני, להסדיר את סוגיית העיקול שרבץ על המניות עוד קודם למשכון המניות לטובתו. קל וחומר שעה שמדובר בנושה מקצועי שחלה עליו חובת תום לב מוגברת", סיכם השופט.
לפיכך, השופט קיבל את הבקשה, הורה על הפסקת הליכי המימוש של הבנק בהוצאה לפועל וחייב בהוצאות הנאמן בסך 7,500 שקל.
בסיום ההחלטה, השופט קבע כי "הנאמן מוסמך לפעול למימוש המניות, כהגדרתן לעיל, לטובת קופת פשיטת הרגל ומכירתן כפופה לאישור בית המשפט. להסרת ספק, ככל שהמניות מומשו בגדר תיק ההוצאה לפועל, הבנק ישיב את כספי תמורת המימוש לקופת פשיטת הרגל בתיאום עם הנאמן".
- ב"כ החייב: עו"ד דוד ששון ואח'
- הנאמן: עו"ד מאיר הלר
- ב"כ הבנק: עו"ד יוסי בן נפתלי ואח'
* עורכת דין מרים זפט עוסקת בדיני פשיטת רגל
** הכותבת לא ייצגה בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין