בעלי עסקים רבים חוששים, ובצדק, מקבלת תשלומים באמצעות שיקים, הן מלקוחות עסקיים והן מלקוחות פרטיים. החשש משיקים חוזרים והטרחה הכרוכה בגביית הכסף מרתיעים רבים, המעדיפים לא לכבד אופן תשלום זה. האם יש דרך להימנע מהתופעה?
במשך שנים ארוכות סר חינם של השיקים בבתי העסק הקמעונאיים ובחנויות השונות. במקומות רבים נתלו שלטים "לא מכבדים שיקים" והדרך היחידה לשלם עבור הטובין, מלבד מזומן, היתה בכרטיס אשראי. למרות הקמפיין הבנקאי לטובת השיקים ולמרות שנראה שהם חוזרים לאופנה בתקופה האחרונה, החשש משיקים חוזרים עדיין לא עבר מהעולם.
בבסיסו של חשש זה עומדת האפשרות שהשיק יחולל על ידי הבנק, מה שיוביל לאי היכולת להיפרע מבעל השיק או, לחילופין, מבעל החוב. יש מספר סיבות לחילול שיק על ידי הבנק (פעולה המכונה בפי העם "שיק חוזר"): היעדרו של כיסוי מספיק בחשבון הבנק של בעל השיק, היות חשבונו של בעל השיק מוגבל או האפשרות שהשיק בוטל על ידי מי שכתב אותו - אלו הן רק חלק מהסיבות לאי כיבוד שיקים ע"י הבנק.
בעלי ניסיון בהליכי גביית שיקים חוזרים בלשכת ההוצאה לפועל (רשות האכיפה והגבייה) יודעים, כי הליך זה אינו פשוט כלל וכי לרוב קיימות הגנות לחייבים השונים. גם במקרה בו ניתן יהיה, בסופו של דבר, להיפרע מבעל השיק, הרי שההליך לוקה בסרבול, כרוך בעלויות משפטיות כאגרות מנהלתיות ושכר טרחה לעורך-דין ולעיתים אינו כדאי מלכתחילה, בייחוד כאשר גובה הסכום הנקוב בשיק נמוך יחסית.
חייבים "מתוחכמים" גם יודעים כיצד לתמרן את המערכת לטובתם ובכך לסכל כמעט כל הליך אפשרי של גבייה כנגדם או, לחילופין, להביא לכך שהגבייה תתבצע באיטיות רבה. במקרה כזה, מחזיק השיק יקבל כמה עשרות שקלים בכל חודש בלבד.
אז מה בכל זאת אפשר לעשות כנגד שיקים חוזרים? ריכזנו עבורכם מספר פעולות, שניתן באמצעותן למזער את החשיפה לסיכונים הכרוכים בשקים חוזרים.
הימנעות או ערבות?
הדבר הראשון שאפשר לעשות, למרבה הצער ולמגינת ליבם של האחראים על הקמפיין לעידוד השימוש בשיקים, הוא להימנע מלקבל שיקים. ייתכן ואפשרות זו אינה ריאלית עבור חלק מבתי העסק, אולם היא הצעד המניעתי הטוב ביותר.
אם שיקים הם חלק בלתי נפרד מהדרך בה בית העסק עושה עסקים, טוב יעשו בעליו או מנהליו אם יקבלו אך ורק שיקים אישיים של הלקוחות, בצירוף תעודת הזהות שלהם. לעולם אין לקבל שיק של צד שלישי כלשהו: לקוחות של הלקוח, הוריו, שיק מוסב וכו'. כך יודע בעל העסק בדיוק מי מסר לו את השיק ולמי לפנות במקרה והשיק מחולל.
כמו כן, מומלץ מאוד להחתים את מוסר השיק על כתב ערבות לפירעונו המלא של השטר על גב השיק. נוסח כזה יכול להיות: "אני, ישראל ישראלי, ת.ז. 123456789 הח"מ, ערב באופן אישי לפירעונו המלא במועדו של כל הסכום כמפורט בשטר זה שמספרו..." .
הדבר נכון שבעתיים אם בכל זאת הסכים בית העסק לקבל שקים של צדדים שלישיים, כך שחתימת מוסר השיק על כתב הערבות עשויה בהחלט לחסוך זמן רב ויקר.
לקוחות שהם חברה בע"מ
במקרה ומדובר בבית עסק המתפרנס מלקוחות קבועים המבצעים רכישות גדולות, ניתן להחתים את הלקוח על שטר חוב, בו ייקבעו כל תנאי התשלום המקובלים על הצדדים וכן הסכום המקסימלי בו רשאי הלקוח לבצע רכישות בבית העסק. פעולה זו נקראת "אובליגו" או "מתן אשראי".
אם הלקוח הוא חברה בע"מ, הרי שהעניינים עלולים להיות סבוכים יותר. הדין בישראל קובע, כי חברה שהתאגדה כחברה בע"מ הינה אישיות משפטית נפרדת מבעליה וממנהליה. במקרה בו שיק שחולל הוא של חברה בע"מ, יוכל מחזיק השיק להיפרע אך ורק מהחברה ולא מבעליה או מנהליה, אלא אם יצליח להוכיח מעשי מרמה לצורך 'הרמת מסך'. הפעולה הזאת כרוכה בעלות לא מבוטלת ובהליך משפטי מורכב, ומומלץ להצטייד בעורך-דין לשם ניהולה.
עולה מכך, שכאשר בית העסק הוא בעל קשרים עסקיים עם חברות בע"מ, עליו להחתים את בעלי החברה על מסמך ערבות אישית עוד בטרם התקיימה העסקה הראשונה בין הצדדים. מסמך מעין זה עשוי בהחלט לעזור לבית העסק לקבל את כספו במקרה בו החברה נכנסת לחדלות פירעון. במקרה של חדלות פירעון וללא מסמך של ערבות אישית - לא ניתן יהיה להיפרע מהחברה כלל.
כדאי לזכור, שהבעלים של חברה בע"מ מורגלים בדרישה לחתימה על מסמך ערבות אישית וכל מי שאין לו דבר להסתיר ומאמין בחברתו ובחוסנה הכלכלי - אין מניעה שיחתום על מסמך שכזה. מי שמסרב לחתום, הוא ככל הנראה מי שעלינו לחשוש מיכולת הפירעון שלו בעתיד ואולי כבר בהווה.
על אף ובמאמר זה בשיקים עסקינן, ייתכנו גם מקרים של חדלות פירעון גם בתשלום בכרטיס אשראי. נציין, שכצעד מניעתי להגנה על בית העסק מפני בעיות בפירעון האשראי, כדאי לעשות ביטוח אשראי. חברות רבות מציעות היום בדיקת אשראי ללקוח מסוים, שלאחריו תאושר לו מסגרת אשראי בגובה קבוע. במקרה כזה, חברת ביטוח האשראי תבטח את חובו של הלקוח כלפי בית העסק עד לגובה המסגרת המאושרת, כך שלא יישא בהפסדים הנגזרים מחדלות פירעונו.
* הכותב הינו עורך דין העוסק בדיני הוצאה לפועל.
** המידע המוצג במאמר הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמור
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין