חברה המייצרת גלאי אבטחה נדרשה לשלם עבור ייבוא של רכיב מסוים, שסווג על ידי המכס כ-"גלאי". בית המשפט קיבל את תביעתה והסביר: המחוקק ביקש להגן על יצרנים מקומיים.
בשנת 2009 התווסף מכס של 12% על "גלאים" ו-"מזעיקי פריצה", שעד אז היו פטורים ממס על ייבואם ארצה.
לייעוץ בענייני מכס:
עו"ד מיסוי מכס
חברת "ריסקו" מייצרת, בין היתר, גלאים המשמשים לאבטחת מבנים. במסגרת עיסוקה, החברה מייבאת "רכיב מיקרוגל" – סוג של חיישן המשדר וקולט פולסים בגלי מיקרוגל, ומיוחד לשימוש בגלאי תנועה שונים כמו רדארים וגלאי פריצה, וכן במכשירים מסוגים אחרים. הוא אינו מתפקד כיחידה עצמאית אלא רק כרכיב במכשירים.
בשנים 2006-2007 המכס סיווג את רכיב המיקרוגל לתעריף המס שבו מסווגים טלפונים ומכשירים אחרים.
באמצע 2009 שינו במכס את הסיווג תחת "גלאים", דבר שהעלה את המס שהחברה נדרשה לשלם. החברה שילמה את המס – כ-488,000 שקל – ופנתה בשנת 2009 למכס בדרישה להחזר המסים, אך דרישתה נדחתה. בעקבות זאת, הגישה החברה תביעה בבימ"ש השלום בתל-אביב נגד אגף המכס והמע"מ.
התובעת ביקשה מבית המשפט לשנות את סיווג הרכיב ולהורות למכס להחזיר לה את המסים ששילמה.
התובעת טענה שהיא משתמשת ברכיב לייצור הגלאים, אך הרכיב עצמו לא נמכר על ידה בנפרד. הגלאי המושלם מורכב מכמות גדולה של רכיבי אלקטרוניקה, שבסופם מתקבל המוצר המוגמר – גלאי תנועה.
לטענתה, לאור מהותו של רכיב המיקרוגל ומכיוון שהוא מהווה רק רכיב אחד מתוך רבים בגלאי, ולא משמש כמרכיב העיקרי במוצר. לכן, לשיטתה, צו תעריף המכס בו מסווגים גלאים כמוצר סופי, אינו פרט המכס הנכון לסיווגו.
אגף המכס טען, בין היתר, כי על פי עלון היצרן של התובעת, רכיב המיקרוגל משמש כמרכיב גילוי אידיאלי במערכות אזעקה. לשיטת המכס, הפונקציה הבסיסית לה נועד הרכיב היא פעולת הגילוי, ולכן יש לסווגו תחת סעיף המכס המתייחס לגלאים, גם אם במוצר הספציפי אותו מייצרת התובעת קיימים גלאים נוספים.
להגן על ייצור מקומי
השופטת שרון גלר הסבירה שעקרונית, רכיב המיקרוגל ניתן לשימוש במכשירים אחרים ולאו דווקא באזעקות, גם אם בפועל הוא יובא על ידי התובעת על מנת שישמש כחלק ממערכות אזעקה.
בהתאם, השופטת קיבלה את טענתה המרכזית של התובעת נגד השינוי סיווג רכיב המיקרוגל. בנוסף, השופטת הצביעה על כך שבעבר גם באגף המכס רכיב המיקרוגל סווג באופן אחר. משכך, יש לדחות את טענת המכס כיום שלפיה אין מקום לסווג כזה.
השופטת דחתה את גישת המכס שלפיה יש לסווג את רכיב המיקרוגל בהתאם לתיאור המוצר על ידי היצרן. לטעמה, מבחינת "המשמעות המשפטית", רכיב המיקרוגל לא מהווה גלאי בפני עצמו, אלא רק אם מרכיבים אותו יחד עם רכיבים נוספים.
לאחר שבדקה את הפרוטוקולים של ועדת הכספים של הכנסת, השופטת קיבלה את טענת התובעת שלפיה המחוקק התכוון לתמוך ביצרניות מקומיות כמו התובעת, ולהגן עליהן מפני ייבוא של גלאים זולים מחו"ל.
לפיכך, המשיכה השופטת, הטלת מכס על ייבוא חומרי גלם לייצור גלאים תביא לתוצאה שסותרת את מטרת המס.
לכן, בסיכומו של דבר השופטת קיבלה את התביעה והורתה לאגף המכס להשיב לתובעת כ-488,000 שקל בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, וכן הוצאות משפט בסך 10,000 שקל, ושכ"ט עו"ד בסך 20,000 שקל.
- ב"כ התובעת: עו"ד קרונפלד, עו"ד אברמוביץ'
- ב"כ הנתבעת: עו"ד בן דוד, עו"ד גוטליב
* עו"ד ורו"ח תמיר סולומון עוסק בדיני מסים
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין